תופעה מוזרה

[מריומה~]

תופעה מוזרה שקורה.
קורה שמסתובב לי בראש איזה שיר, או קטע .
משהו שאני רוצה לכתוב .

ככל שאני הוגה בו יותר, הוא נרקם מצוין ומתפתח נהדר.

הבעיה מתחילה כשאני מתיישבת לכתוב ,
רק נכתבו כמה מילים ראשונות והופס הכל נעלם .. קופצות מילים אחרות.
הניר והאותיות למולי מקבלות ממשות וחיות משלהן

זה קרה לי כמה וכמה פעמים
ואני אנה אני באה..חוששת לכתוב

אולי עדיף איזה סורק למוח?!

קרה לכם דבר כזה? מכירים תופעה כזו?

ואיך מתגברים על זה , משמרים את הרעיון ????

הבו עיצות מחכימות סופרים/ות וכותבים/ות נכבדים.

 

[מרציפן]

האמת, שזו נקודה מוכרת עד כאב, ופעם אף ניסיתי להביע אותה עצמה בשירה, ורגע לפני שברחו לי המילים [או אולי תוך כדי..] הצלחתי משו וזה אשר יצא:

נתאוויתי כתוב מה
הגיג, דבר חכמה
פתע ניצבה לה חומה
מחשבתי כדוממה

בנות השיר! - פניתי בשבר
שאוני נא עלי אבר
ויגחכו למולי בלא סבר
להגיגי מיאנו חבר

ודף ריקן, קנה וכן
גערוני - כלך מכאן
מפחד היות קנקן,
ולמילי נער - משכן

*
באין רעיונות ורזים
די לי בקב חרוזים
יהו המה זיזים
להגיגי הרזים
---​

- - -

 

[אות לי]

מכשיר הקלטה קטן שהולך איתך לכל מקום לא נותן פתרון?
בתקווה שבשבת אין לך רעיונות..

 

[מריומה~]

האמת, שזו נקודה מוכרת עד כאב, ופעם אף ניסיתי להביע אותה עצמה בשירה, ורגע לפני שברחו לי המילים [או אולי תוך כדי..] הצלחתי משו וזה אשר יצא:

נתאוויתי כתוב מה
הגיג, דבר חכמה
פתע ניצבה לה חומה
מחשבתי כדוממה

בנות השיר! - פניתי בשבר
שאוני נא עלי אבר
ויגחכו למולי בלא סבר
להגיגי מיאנו חבר

ודף ריקן, קנה וכן
גערוני - כלך מכאן
מפחד היות קנקן,
ולמילי נער - משכן

*
באין רעיונות ורזים
די לי בקב חרוזים
יהו המה זיזים
להגיגי הרזים
---​

- - -

יש רעיונות ויש רזים
אך ברחו להם החרוזים..

שיר יפיפה!

 

[מריומה~]

מכשיר הקלטה קטן שהולך איתך לכל מקום לא נותן פתרון?
בתקווה שבשבת אין לך רעיונות..

ואדבר לעצמי....
אוי לאאאאאאאאא...
תהיה כאן תופעה מוזרה

 

[לבן]

זה מצוין שקופצות מילים אחרות,
זה נפלא שהטקסט מקבל חיים משל עצמו.

הטקסט מתגבש על הנייר, ופתאום את מבינה שלדמות הזו לא מתאים השיח הזה, שלמסר הספציפי מתאים חרוז משדה אחר.


מהרגע שהעט מתחיל לרוץ על הדף, המילים הן בגדר "חי הנושא את עצמו". (מקור???)

 

[♦ברכי קעניג♦]

בתקווה שבשבת אין לך רעיונות..

בשבת יש הכי הרבה רעיונות.

 

[מה הענינים]

בפוטניצאל, הגדרת היטב את מה שלא הצלחתי להגדיר לעצמי.
בזמני מנוחה צצים במוחי סיפורים ורעיונות למכביר. כשאני מתיישבת לכותבם - אין לי אלא דף וריק וכרסומי מקלדת
אצלי זה קורה משום שהמחשבות מעופפות, אני לא מתעכבת על מילה מסוימת שמבטאת בדיוק את מה שרציתי, אלא ממשיכה לדמיין את העלילה. בשעת מעשה כשאני צריכה לחפש מילה מתאימה או למצוא חרוז לשיר - אני מגלה שהרעיון היה מקסים, אך הוא היה בגדר רעיון.

 

[תפנית בעלילה]

זה לטוב ולמוטב,בזכות התכונה הזאת של מילים שמבקשות להיכתב מעצמן בלי שתכננת אותן מתגלים לפעמים דברים מופלאים.

 

[GRN]

זה נורמלי לגמרי.
במעבר מעולם היצירה לעולם המעשה יש פילטר שמכריח אותנו להיכנע לגבולות החומר. אז כן, מסתבר שהדברים שעפים בראש בחינניות, לא באמת יכולים לתפקד על הנייר, והכתיבה עצמה מייצרת דברים שלא עפים בראש.

 

[מריומה~]

זה לטוב ולמוטב,בזכות התכונה הזאת של מילים שמבקשות להיכתב מעצמן בלי שתכננת אותן מתגלים לפעמים דברים מופלאים.

אבל השיר המקסים , המילים המקצב הכל פרחו ..

אני מכירה יוצרת, מלחינה ,וכותבת שבאמת רוב הדברים עולים לה בשבת והטכניקה שלה זה לשנן את זה כל הזמן שוב ושוב עד שיוצאת השבת ואז רושמת מהר..

 

[אות לי]

ואדבר לעצמי....
אוי לאאאאאאאאא...
תהיה כאן תופעה מוזרה

הרבה יותר אנשים משוחחים היום עם עצמם דרך מכשירים דיגיטליים
מאשר אנשים אל אנשים..
כבר אי אפשר לדעת מי המוזר ומי השפוי...

 

[מריומה~]

הרבה יותר אנשים משוחחים היום עם עצמם דרך מכשירים דיגיטליים
מאשר אנשים אל אנשים..
כבר אי אפשר לדעת מי המוזר ומי השפוי...

הנורמלי האחרון..

 

[אות לי]

הנורמלי האחרון..

חחח

 

[קברניט]

יש שיטות שונות ויישומיות מאוד לזיכרון.
אני אישית משתמש בשיטה אחת (אחד חד שניים קופיים וכו') שעזרה לי באחת מהשבתות האחרונות לזכור שבעה דברים חשובים..

 

[מריומה~]

מענין השיטות, אשמח לפירוט קצת.