שיר תָּמִיד אֲנִי בְּסֵדֶר

[tmr]

מָה
שְׁלוֹמֵךְ
שְׁלוֹמִי מִתְפָּרֵק
הָלַךְ לְטִיּוּל בַּצָּפוֹן
בְּקָרַחַת נוֹבָה
טוֹב לוֹ שָׁם, קְצָת
מֶרְחָק מִמֶּנִּי

מָה
שְׁלוֹמֵךְ
שְׁלוֹמִי נֶעְדָּר
נִמְאַס לוֹ לִשְׁמֹעַ
אוֹתִי מְאִיצָה בּוֹ
לִחְיוֹת

מָה זֹאת אוֹמֶרֶת
הוּא רוֹקֵד כָּעֵת עִם
דְּמוּיוֹת אֲחֵרוֹת
וְכֵיף לוֹ וְצוֹחֵק
הוּא תֶּכֶף יָשׁוּב
וְאָז אֶהֱפֹךְ אֶת
הַשֶּׁלֶט

מָה
שְׁלוֹמֵךְ
אֵין בִּי תְּשׁוּבָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אוֹתוֹ
הוּא לֹא סָגוּר עַל
עַצְמוֹ וְלֹא נוֹתֵן לִי סִבָּה
לִבְחֹר

עַד אָז
כְּמוֹ תָּמִיד
כְּמוֹ תָּמִיד
אֲנִי בְּסֵדֶר

 

[.חיה פ]

ועל זה נאמר- גם בסדר יש מרור...

שיר ממש יפה, אהבתי את הרעיון.

 

[חנש]

שיר מלא פלפל.
ואם אילו הדיונים ששלומך מנהל עם עצמו כנראה
שאכן הכל בסדר.
(עושה חשר לכתוב עוד בית בשיר)