ב"ה
תְּפִלָּה לְאַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
תֵּן לִי לְהַרְגִּישׁ חֵלֶק מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהָבִין שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי הוּא חֵלֶק מִגּוּף שָׁלֵם.
תֵּן לִי לָדַעַת בִּידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁכָּל וִתּוּר מִצִּדִּי בִּשְׁבִיל יְהוּדִי אַחֵר נֶחֱשָׁב לְהִשְׁתַּתְּפוּת בְּאַחְדוּת עִם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהִתְכּוֹפֵף בִּמְקוֹמוֹת בָּהֶם קָשֶׁה לִי לְהַרְכִּין רֹאשׁ. לְמַעַנְךָ.
תֵּן לִי לָדוּן לְכַף זְכוּת, תֵּן לִי לִרְאוֹת אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁל הַזּוּלָת וְלֹא אֶת חֹסֶר הַהִתְחַשְּׁבוּת שֶׁל הַזּוּלָת.
תֵּן לִי לִסְלֹחַ כִּי הֲלֹא כָּל הַמַּעֲשִׂים הֵם מֵאִתְּךָ יִתְבָּרֵךְ.
תֵּן לִי לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ עַל אַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לִזְכֹּר אֶת הַחַיָּלִים הַצַּדִּיקִים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם כְּדֵי לְהַצִּיל יְהוּדִי אַחֵר.
תֵּן לָנוּ לִהְיוֹת מְחֻבָּרִים יַחַד, לַמְרוֹת הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵנוּ, בְּהַשְׁקָפוֹת, בְּדֵעוֹת, בְּהִתְנַהֲגוּת,
לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא מְקֻבָּלִים עָלַי וְלֹא מֻסְכָּמִים עָלַי, תֵּן לִי לִרְאוֹת אֶת הַמְּאַחֵד וְלֹא אֶת הַמַּפְרִיד.
תֵּן לִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵעַמִּי בִּזְמַנִּים שֶׁל טוֹבָה וְלֹא רַק בִּזְמַנִּים שֶׁל קֹשִׁי.
תֵּן לִי עַיִן טוֹבָה תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁמְּחַבֵּר וּמְאַחֵד.
כִּי כֻּלָּנוּ חֵלֶק מֵאַחְדוּת אַחַת גְּדוֹלָה, כֻּלָּנוּ חֵלֶק מִדָּבָר נִשְׂגָּב.
כִּי הַהֲבָנָה שֶׁל הָאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה הִיא הֲבָנָה שֶׁל סוֹד קִיּוּמֵנוּ,
הִיא הַחִבּוּר לְחֵלֶק אָלֹק מִמַּעַל, הִיא הַהֲבָנָה שֶׁל עֵרֶךְ נִשְׁמַת יְהוּדִי,
וַהֲבָנָה זֹאת גְּדוֹלָה מִכָּל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִיד בֵּינֵנוּ.
אָנָּא בּוֹרֵא עוֹלָמִים,
תֵּן לִי לְהִתְחַבֵּר לְחֵלֶק שֶׁבִּי, חֵלֶק אָלֹק מִמַּעַל, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל נִשְׁמוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהַרְגִּישׁ אֶת חֶלְקִי בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְאֶת חֶלְקוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי.
תֵּן לִי חֵלֶק וְחִבּוּר וּדְבֵקוּת בְּךָ יִתְבָּרַךְ, תֵּן לִי חֵלֶק בְּשֻׁתָּפוּת.
תְּפִלָּה לְאַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
תֵּן לִי לְהַרְגִּישׁ חֵלֶק מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהָבִין שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי הוּא חֵלֶק מִגּוּף שָׁלֵם.
תֵּן לִי לָדַעַת בִּידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁכָּל וִתּוּר מִצִּדִּי בִּשְׁבִיל יְהוּדִי אַחֵר נֶחֱשָׁב לְהִשְׁתַּתְּפוּת בְּאַחְדוּת עִם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהִתְכּוֹפֵף בִּמְקוֹמוֹת בָּהֶם קָשֶׁה לִי לְהַרְכִּין רֹאשׁ. לְמַעַנְךָ.
תֵּן לִי לָדוּן לְכַף זְכוּת, תֵּן לִי לִרְאוֹת אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁל הַזּוּלָת וְלֹא אֶת חֹסֶר הַהִתְחַשְּׁבוּת שֶׁל הַזּוּלָת.
תֵּן לִי לִסְלֹחַ כִּי הֲלֹא כָּל הַמַּעֲשִׂים הֵם מֵאִתְּךָ יִתְבָּרֵךְ.
תֵּן לִי לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ עַל אַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לִזְכֹּר אֶת הַחַיָּלִים הַצַּדִּיקִים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם כְּדֵי לְהַצִּיל יְהוּדִי אַחֵר.
תֵּן לָנוּ לִהְיוֹת מְחֻבָּרִים יַחַד, לַמְרוֹת הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵנוּ, בְּהַשְׁקָפוֹת, בְּדֵעוֹת, בְּהִתְנַהֲגוּת,
לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא מְקֻבָּלִים עָלַי וְלֹא מֻסְכָּמִים עָלַי, תֵּן לִי לִרְאוֹת אֶת הַמְּאַחֵד וְלֹא אֶת הַמַּפְרִיד.
תֵּן לִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵעַמִּי בִּזְמַנִּים שֶׁל טוֹבָה וְלֹא רַק בִּזְמַנִּים שֶׁל קֹשִׁי.
תֵּן לִי עַיִן טוֹבָה תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁמְּחַבֵּר וּמְאַחֵד.
כִּי כֻּלָּנוּ חֵלֶק מֵאַחְדוּת אַחַת גְּדוֹלָה, כֻּלָּנוּ חֵלֶק מִדָּבָר נִשְׂגָּב.
כִּי הַהֲבָנָה שֶׁל הָאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה הִיא הֲבָנָה שֶׁל סוֹד קִיּוּמֵנוּ,
הִיא הַחִבּוּר לְחֵלֶק אָלֹק מִמַּעַל, הִיא הַהֲבָנָה שֶׁל עֵרֶךְ נִשְׁמַת יְהוּדִי,
וַהֲבָנָה זֹאת גְּדוֹלָה מִכָּל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִיד בֵּינֵנוּ.
אָנָּא בּוֹרֵא עוֹלָמִים,
תֵּן לִי לְהִתְחַבֵּר לְחֵלֶק שֶׁבִּי, חֵלֶק אָלֹק מִמַּעַל, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל נִשְׁמוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
תֵּן לִי לְהַרְגִּישׁ אֶת חֶלְקִי בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְאֶת חֶלְקוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי.
תֵּן לִי חֵלֶק וְחִבּוּר וּדְבֵקוּת בְּךָ יִתְבָּרַךְ, תֵּן לִי חֵלֶק בְּשֻׁתָּפוּת.