"עצור, עצור..."
הרמזור סמוק הפרצוף מסרב משך דקות ארוכות להוריק את פניו, נהג המונית קצר הרוח צופר בחזקה מעברו השני של הכביש, ונתנאל מנופף בפראות בשארית היד שנותרה לו.
שתי ידיו תפוסות היו, בכל אחד מהם, חליפה ששבה מניקוי יבש.
ארבעה חודשים הן מחכות לניקוי יבש. ארבעה חדשים עד שהכניס אותן סופסוף, ועוד חודשיים עד היום. שהיום התקשר אליו בעל המכבסה, "אם אתה לא מגיע היום עד חמש זה עובר אוטומטית ליד חדווה".
נתנאל בכלל היה אמור ללכת לפגוש מישהו חשוב מאד, פגישה שמתוכננת הרבה זמן והיום סופסוף יצאה לפועל, חשוב לנתנאל להופיע שם במיטבו, באלגנטיות, ליצור רושם ראשוני שאין לו הזדמנות שניה, כפי שלמד.
בדקה לחמש היה נתנאל במכבסה, רגע האפס. אבל אז נזכר שעוד עשר דקות הוא אמור להיות במרחק עשרים דקות מכאן. אץ רץ נתנאל, עם שתי חליפות ניקוי יבש כבדות בידיו ועוד שקית אחת קטנה, ועצר מונית בפראות בעברו השני של כביש סואן, שלשה מעברי חציה מפרידים בינו ובין המונית, ונתנאל, בפיזוז מרשים ומדאיג כאחת, מצא את עצמו מכרכר בין המכוניות, מקטין את סיכוייהם לתפוס את הירוק האוזל והולך ומקבל בתמורה מקהלת צפירות זועמות מחרישות אוזניים.
נתנאל הגיע, הפוך לגמרי מאיך שרצה להראות. סמוק ומיוזע, ושתי חליפות ניקוי יבש בידיו ועוד שקית אחת קטנה, ממלמל מילות התנצלות של 'אל תראה אותי ככה' וכזה. ומתברר שהמפוגש אף היא תקוע עם קופסת שטריימל ועוד שתי שקיות בידיו באמצע יום חולי כשר למהדרין, ולך תסביר.
ומה מתברר? אין תחליף לרושם ראשוני, ואין גם תחליף לטבעיות זורמת ומשחררת.
הרמזור סמוק הפרצוף מסרב משך דקות ארוכות להוריק את פניו, נהג המונית קצר הרוח צופר בחזקה מעברו השני של הכביש, ונתנאל מנופף בפראות בשארית היד שנותרה לו.
שתי ידיו תפוסות היו, בכל אחד מהם, חליפה ששבה מניקוי יבש.
ארבעה חודשים הן מחכות לניקוי יבש. ארבעה חדשים עד שהכניס אותן סופסוף, ועוד חודשיים עד היום. שהיום התקשר אליו בעל המכבסה, "אם אתה לא מגיע היום עד חמש זה עובר אוטומטית ליד חדווה".
נתנאל בכלל היה אמור ללכת לפגוש מישהו חשוב מאד, פגישה שמתוכננת הרבה זמן והיום סופסוף יצאה לפועל, חשוב לנתנאל להופיע שם במיטבו, באלגנטיות, ליצור רושם ראשוני שאין לו הזדמנות שניה, כפי שלמד.
בדקה לחמש היה נתנאל במכבסה, רגע האפס. אבל אז נזכר שעוד עשר דקות הוא אמור להיות במרחק עשרים דקות מכאן. אץ רץ נתנאל, עם שתי חליפות ניקוי יבש כבדות בידיו ועוד שקית אחת קטנה, ועצר מונית בפראות בעברו השני של כביש סואן, שלשה מעברי חציה מפרידים בינו ובין המונית, ונתנאל, בפיזוז מרשים ומדאיג כאחת, מצא את עצמו מכרכר בין המכוניות, מקטין את סיכוייהם לתפוס את הירוק האוזל והולך ומקבל בתמורה מקהלת צפירות זועמות מחרישות אוזניים.
נתנאל הגיע, הפוך לגמרי מאיך שרצה להראות. סמוק ומיוזע, ושתי חליפות ניקוי יבש בידיו ועוד שקית אחת קטנה, ממלמל מילות התנצלות של 'אל תראה אותי ככה' וכזה. ומתברר שהמפוגש אף היא תקוע עם קופסת שטריימל ועוד שתי שקיות בידיו באמצע יום חולי כשר למהדרין, ולך תסביר.
ומה מתברר? אין תחליף לרושם ראשוני, ואין גם תחליף לטבעיות זורמת ומשחררת.
נערך לאחרונה ב: