שרצתה לעשות רצון קונה

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
כתוב באיזשהו מדרש: "למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה". ולכאורה הפשט 'רצתה' מלשון ריצה, ולשון חכמים לחוד, שדימו כאן נע"ו לנל"ה. וכמו שכתוב הרבה פעמים בש"ס 'יָצְתָה' - שדימו נל"א לנל"ה.

אולם בעוד ב'יָצְתָה' ברור שיש קמץ בי' ואין דגש קל בת', היות וגם בנל"א וגם בנל"ה זה כך; ב'רצתה' האם יש פתח בר' ודגש בת', או לא? יש מקום לומר שבפתח, היות שדחפנו למילה רָצָה עוד עיצור, כעת הוא חוסם את הקמץ ומקצרו לפתח. כמו כן במסכת ר"ה יא. בד"ה "כי מדלי מר ימי טומאה" כותב רש"י "לפיכך ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אבל לא העוגות שלשתה היא בטומאה". האם מנקדים לַשְׁתָּה או לָשְׁתָה?

הוא מותיב לה והוא מפרק לה: אם המילה נוצרה מכך שדימינו מילת נע"ו למילת נל"ה, היא מקבלת גם את הניקוד של הגיזרה וצריך לנקד לָשְׁתָה ורָצְתָה, מלרע. אע"פ שבמקרה של 'רצתה' כבר ישנה מילה בגזרת נל"ה בניקוד זה ועלולים להתבלבל. נכנסתי כדי לשאול, אבל באמצע הבנתי את התשובה. תודה רבה על ההקשבה.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה