שרצתה לעשות רצון קונה

[חגי פאהן]

כתוב באיזשהו מדרש: "למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה". ולכאורה הפשט 'רצתה' מלשון ריצה, ולשון חכמים לחוד, שדימו כאן נע"ו לנל"ה. וכמו שכתוב הרבה פעמים בש"ס 'יָצְתָה' - שדימו נל"א לנל"ה.

אולם בעוד ב'יָצְתָה' ברור שיש קמץ בי' ואין דגש קל בת', היות וגם בנל"א וגם בנל"ה זה כך; ב'רצתה' האם יש פתח בר' ודגש בת', או לא? יש מקום לומר שבפתח, היות שדחפנו למילה רָצָה עוד עיצור, כעת הוא חוסם את הקמץ ומקצרו לפתח. כמו כן במסכת ר"ה יא. בד"ה "כי מדלי מר ימי טומאה" כותב רש"י "לפיכך ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אבל לא העוגות שלשתה היא בטומאה". האם מנקדים לַשְׁתָּה או לָשְׁתָה?

הוא מותיב לה והוא מפרק לה: אם המילה נוצרה מכך שדימינו מילת נע"ו למילת נל"ה, היא מקבלת גם את הניקוד של הגיזרה וצריך לנקד לָשְׁתָה ורָצְתָה, מלרע. אע"פ שבמקרה של 'רצתה' כבר ישנה מילה בגזרת נל"ה בניקוד זה ועלולים להתבלבל. נכנסתי כדי לשאול, אבל באמצע הבנתי את התשובה. תודה רבה על ההקשבה.