< לפרק הקודם
עוורתא, ישראל. חורף תשע"ו (2016)
הסריקות הנרחבות של גדודי חי"ר נעשות מידי פעם בפעם, לעין התושבים הרגילים לכיתורי צה"ל על הכפר. בדרך כלל יודעים הם על הפיגוע הטרי שגרם לסריקות הללו. הפעם החיפושים נראו קצת שונים. אף דיווח על פיגוע לא סוקר בכלי התקשורת בשעות האחרונות. אולם הסריקות הנחושות מראות בבירור, שפיגוע כלשהו אירע בשעות האחרונות כנגד הכובש הישראלי.
השאלה שריחפה במוחם הקודח של התושבים, העלתה אל פני האוויר תמיהה קולנית וכפולה. כאשר החיילים הרבים רוקנו את כל הכפר הערבי מכל ציוד מחשבי. עשרות מחשבים נייחים וניידים הועמסו על הג'יפים המשוריינים, לקול צלילי מחאת התושבים הזועמים שמחשביהם הוחרמו.
מאחורי אחד הבתים נמצאו שני מחשבים מנופצים ומפורקים לגורמי גורמים. צוות מיוחד של כוחות הביטחון אסף לשקיות אטומות את כל החלקיקים שהיו פזורים בחצר, לאחר מכן תמו הסריקות והשקט המדומה שב על כנו.
לעבדאללה ונעיז לא היו תהיות לפשר החיפושים, והללו השתדלו להעסיק עצמם בתמימות בתוככי המאפייה ששכנה בקצה הכפר.
ישיבת ראשי הביטחון התארכה מעבר לזמן הרגיל. הנתונים זרמו ללא הפסקה על השלכות הפגיעה המערכתית, ברשת המחשבים של השב"כ. בחינות מדוקדקות הראו על זליגת מאגרי מידע של משתפי"ם באזור יהודה ושומרון.
גדי אגמון מראשי המחלקה לגיוס כוח אדם בשב"כ היה נסער, זליגה של מידע שכזה תביא את הקץ על הפרויקט הבלעדי של מחלקתו. והוא החל לחוש לכיסאו. נכון שהאשמה תוטל על מחלקת הסייבר של השב"כ, אולם ברור לו שגם הוא לא יצא נקי.
קולות נסערים עלו מעם הפתח. עד מהרה נכנסו הניצים לתוככי החדר, עיניהם רושפות זעם זה כלפי זה. היו אלה ירון שחור ראש מחלקת הסייבר וסגנו גבי סהר.
מאז ומעולם לא נראו השניים בעת שלום, תמיד היה הטריגר לוויכוח סוער. והפעם, היה הוויכוח סוער במיוחד.
הד חבטת השולחן מידו השמנמנה של ירון, עטפה את הנוכחים בחדר הישיבות ביתר ענין. התברר ששוב מחליט ירון לפצל את כל הנוכחים לצדדים בויכוח.
עבור ראש השב"כ עוזי בארי, זה היה צעד אחד יותר מידי. גם כך מחלקת הסייבר מפוצלת בין אוהדי הסגן הצעיר והכריזמטי גבי סהר, לנאמני ראש המחלקה ירון שחור. הנה רק היום התוצאה הבלתי נמנעת של התעסקות המחלקה בצדקת דרכו של כל פלג, הסירה את ההשגחה המלאה בעבודתם והביאה לפריצת מאגרי המידע של השב"כ לידי גורמים עלומים, ככל הנראה פלשתינאים.
"ירון וגבי" – התפרץ ראש השב"כ לשקט שיצרה ידו של ירון, והותיר את פיו של זה האחרון פעור – "כששני התרנגולות רבות על גרגירי המזון, לא פלא שהשועלים מצליחים ליהנות מהביצים שנותרו בלול ללא השגחה". הטיח באנלוגיה העתיקה משבילי קיבוץ 'החלוצים' בהם גדל.
"אלא אם כן החליטה תרנגולת אחת שהדלת חייבת להישאר פתוחה" – צייץ גבי סהר בתעוזה.
הציוץ העלה גבה על מצחו של ראש השב"כ. ומשראה גבי שהצליח לסקרן את עוזי בארי, המשיך בכריזמטיות של מורה לספרות – "לפני שבוע החליטה תרנגולת אחת, להשאיר את הדלת פתוחה כדי לטמון פח לשועלים. ועכשיו כולנו צריכים להחזיר את הביצים שהופלו בפח". היה זה יותר מרמז על התוכנית שיזם ראש מחלקת הסייבר למורת רוחו של הסגן הצעיר.
"אני לא תרנגולת!" – הגיב ירון שחור בלהט ילדותי, והשתתק כשהבחין בחיוך הלועג שהעלה על זוויות שפתותיהם של הנוכחים. שוב נפל הוא בעצמו בפח הדמגוגי שטמן לו סגנו, באדיבות ראש השב"כ שצרף לאנלוגיית גערתו תרנגולות, ביצים, ובעיקר שועלים.
ראש השב"כ אסף את שיירי סבלנותו, למול נועזותו של הסגן הצעיר שמצליח ליצור עניין בדעותיו בכל שורות השב"כ. ובקולו הבס והרדיופוני סיכם, "לעת עתה נראה שגם התרנגולת השנייה צריכה לראות איך לעלות על זהות השועלים, לפני שיתקבל הרושם שחלקה גדול משל חברתה. אם ברגע האמת עסוקה היא בגרגירי האשמות במקום לחלץ את הביצים השדודות".
ידע ראש השב"כ שכשירמוז להטלת אשמה בסגן הצעיר, דווקא תדמיתו המושלמת של גבי המוטלת בספק, תהיה המפתח שיתניע את גלגלי מוחו המבריק להניב תוצאות רצויות.
חזהו של גבי התנפח ונראה כעומד לפני פיצוץ. ראש השב"כ אתגר אותו כאן לעיני כל עמיתיו, עכשיו הוא מוכרח לנצח.
'עם ראש השב"כ וראש המחלקה עוד אבוא חשבון', הרהר לעצמו תוך שנעמד כמזנק אילי קרב. בצעדים בוטחים ומהירים נפנה לכיוון הפתח.
לפני שהוציא את רגלו השנייה מחדר הישיבות המלא, סובב את ראשו וסינן "לתרנגולת לוקח יום להטיל ביצה ושבועיים לדגור עליה, אבל כשאטיל את ביצת ההישגים שלי אל תשכחו לתעד זאת בספר השיאים של ג'ינס כביצה שהוטלה ונבקעה בזמן הקצר ביותר." והוסיף בעקיצה אישית לראש מחלקתו, "אם עדיין יישארו עוד תרנגולות בסביבה שיעידו על ההישג..."
וכשמהמסדרון נשמעה צהלת "קוקוריקו" כשל מנצח, כבשו כולם צחוק סימפטי כלפי הצעיר הנועז שגם הומור נמצא בין כלי עבודתו.
ראש השב"כ שלא היה מרוצה משחצנותו של גבי סגנו של ירון, מצא עצמו בעמדת יחיד בחדר עם הבעת פנים מלאת סלידה.
פניו המאובנות של ראש המחלקה ירון שחור, משפיכת דמו שוב לעיני כל, הביאוהו למסקנה שכנראה לעולם לא יצליח להתרומם מעבר לנוצותיו הדוקרניות של סגנו.
'אולי באמת הגיע הזמן שאפנה את מקומי לדור הצעיר החצוף', הרהר בייאוש.
ממרומי גילו הנושק לפנסיית גיל השישים וחמש, תחזית זו לא נראתה כבר בעיניו תלושה מן המציאות כשל תחזיות מזג האוויר.
כשהסתיימה לה הדרמה היה אחד שמאוד בירך עליה, ראש המחלקה לגיוס כח בשב"כ – גדי אגמון.
ידע שכעת על ראש השב"כ לערוף קודם את ראשם של מחלקת הסייבר לפני שיגיע אליו. ודרך זו תארך לראש השב"כ לפחות עד לסיום תרומתו של בן השישים ושמונה למדינה המזקינה, כראש שירותי הביטחון הכללי שלה.
שעת הלילה המאוחרת לא העיבה על ערנותו של גבי סהר הנמרץ וצוות אוהדיו. חמשת הצוותות שהיו כעת תחת פיקודו, תפקדו בנאמנות. היה עליהם לאתר את כתובות האי פי של כל מחשב מעשרות המחשבים שהוחרמו מהכפר הפלשתיני 'עוורתא'. בדיקה שכזו הייתה לוקחת כשבוע בימים כתיקונם, לא עכשיו כשגבי סהר חש שהוא בעיצומו של שבירת שיא ג'ינס על פני כל התרנגולות בעולם.
תוצאות סריקות מחשבי הכפר לא הניבו תוצאות מרנינות. במרביתם לא בוצע שימוש בשעות הפריצה, ובמיעוטם שכן נעשה שימוש לא נתגלו כתובות ה'אי פי' שחשודות כמי שבהם השתמשו האקרים בפריצתם.
התחושה שעמלים הם ללא כל פריצת דרך, גרמה לעבודה לשוב ולהתנהל בעצלתיים כהרגלם בעתות שגרה. והאווירה לא מצאה חן בעיני גבי סהר. יוקרתו עמדה על המאזניים, וצוות עובדי מחלקתו נראים כמסתפקים ברישום 'ללא תוצאות', בתיק הרשמי של חקירת פריצת האקרים למאגרי המידע של השב"כ.
"גיל, היכן הנחתם את כל המחשבים שהבאתם?" – פנה גבי תוך כדי הליכה מהירה במסדרון המחלקה, לעבר חייל המג"ב שהסתיר פיהוק ארוך משעמום בן שעות.
מאז רותק גיל לשמירת המחשבים 'עד שיסיימו לטחון אותם', כפקודת מפקדו בפלוגה, הספיק לסקור את כל מנורות הניאון שהאירו למחצה את המסדרון הארוך במחלקת הסייבר המשעממת לטעמו. והנה סוף סוף פונים אליו לקבלת מידע אודות מושאי שמירתו.
"בחדר שמאחורי" – ענה גיל, פותח את דלת החדר העזוב.
המחשבים ששכנו בחדר מצוידים היו במדבקת אישור לסריקה שעברו. אולם גבי סהר לא אמר נואש. נכנס אל החדר והחל מסיט לכל עבר את ערמות המחשבים מחפש אחר מחשב שאולי עבר ללא סריקה.
לאחר שנוכח לראות שאכן כל המחשבים בדוקים, תר במבטו אחר כל ממצא נוסף בחדר, שייתכן ויוכל להיות לעזר.
מבטו נפל על שני שקיות אטומות ששכנו בזווית החדר ליד כיסא 'כתר' אפור.
"מה זה השקיות האלו, חייל?" – פנה לגיל בחומרה.
"הא, גם אותם סחבו החבר'ה היום בפשיטה" – הגיב בהתעוררות – "יכול להיות שגם בהם יש ציוד".
גבי פתח את השקיות. שברי מחשבים מנופצים ארוזים היו לתפארת. השבבים כרטיסי הרשת ולוחות האם, היו אסופים בשקיות קטנות מוכנים לשחזור.
"עבודה טובה עשיתם בשטח" שרק בהתפעלות.
חמשת הצוותים שישבו מובטלים, הוזעקו עד מהרה לחדר המבצעים לביצוע השחזור של צמד המחשבים האחרונים.
---
'רשת בלי דגים' I עלילה, מסתורין, ופסיכותרפיה I סיפורת על התמודדות והתחלה I קישור לפרק הבא (אם יופיע בעזהי"ת) בהמשך האשכול
לפרק הראשון I לכל הפרקים
© כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לצלם, להפיץ, וכו' (השלם את החסר....) ושארית ישראל לא יעשו עוולה.
אלי
4
עוורתא, ישראל. חורף תשע"ו (2016)
הסריקות הנרחבות של גדודי חי"ר נעשות מידי פעם בפעם, לעין התושבים הרגילים לכיתורי צה"ל על הכפר. בדרך כלל יודעים הם על הפיגוע הטרי שגרם לסריקות הללו. הפעם החיפושים נראו קצת שונים. אף דיווח על פיגוע לא סוקר בכלי התקשורת בשעות האחרונות. אולם הסריקות הנחושות מראות בבירור, שפיגוע כלשהו אירע בשעות האחרונות כנגד הכובש הישראלי.
השאלה שריחפה במוחם הקודח של התושבים, העלתה אל פני האוויר תמיהה קולנית וכפולה. כאשר החיילים הרבים רוקנו את כל הכפר הערבי מכל ציוד מחשבי. עשרות מחשבים נייחים וניידים הועמסו על הג'יפים המשוריינים, לקול צלילי מחאת התושבים הזועמים שמחשביהם הוחרמו.
מאחורי אחד הבתים נמצאו שני מחשבים מנופצים ומפורקים לגורמי גורמים. צוות מיוחד של כוחות הביטחון אסף לשקיות אטומות את כל החלקיקים שהיו פזורים בחצר, לאחר מכן תמו הסריקות והשקט המדומה שב על כנו.
לעבדאללה ונעיז לא היו תהיות לפשר החיפושים, והללו השתדלו להעסיק עצמם בתמימות בתוככי המאפייה ששכנה בקצה הכפר.
* * *
הבור, תל אביב. חורף תשע"ו (2016)
ישיבת ראשי הביטחון התארכה מעבר לזמן הרגיל. הנתונים זרמו ללא הפסקה על השלכות הפגיעה המערכתית, ברשת המחשבים של השב"כ. בחינות מדוקדקות הראו על זליגת מאגרי מידע של משתפי"ם באזור יהודה ושומרון.
גדי אגמון מראשי המחלקה לגיוס כוח אדם בשב"כ היה נסער, זליגה של מידע שכזה תביא את הקץ על הפרויקט הבלעדי של מחלקתו. והוא החל לחוש לכיסאו. נכון שהאשמה תוטל על מחלקת הסייבר של השב"כ, אולם ברור לו שגם הוא לא יצא נקי.
קולות נסערים עלו מעם הפתח. עד מהרה נכנסו הניצים לתוככי החדר, עיניהם רושפות זעם זה כלפי זה. היו אלה ירון שחור ראש מחלקת הסייבר וסגנו גבי סהר.
מאז ומעולם לא נראו השניים בעת שלום, תמיד היה הטריגר לוויכוח סוער. והפעם, היה הוויכוח סוער במיוחד.
הד חבטת השולחן מידו השמנמנה של ירון, עטפה את הנוכחים בחדר הישיבות ביתר ענין. התברר ששוב מחליט ירון לפצל את כל הנוכחים לצדדים בויכוח.
עבור ראש השב"כ עוזי בארי, זה היה צעד אחד יותר מידי. גם כך מחלקת הסייבר מפוצלת בין אוהדי הסגן הצעיר והכריזמטי גבי סהר, לנאמני ראש המחלקה ירון שחור. הנה רק היום התוצאה הבלתי נמנעת של התעסקות המחלקה בצדקת דרכו של כל פלג, הסירה את ההשגחה המלאה בעבודתם והביאה לפריצת מאגרי המידע של השב"כ לידי גורמים עלומים, ככל הנראה פלשתינאים.
"ירון וגבי" – התפרץ ראש השב"כ לשקט שיצרה ידו של ירון, והותיר את פיו של זה האחרון פעור – "כששני התרנגולות רבות על גרגירי המזון, לא פלא שהשועלים מצליחים ליהנות מהביצים שנותרו בלול ללא השגחה". הטיח באנלוגיה העתיקה משבילי קיבוץ 'החלוצים' בהם גדל.
"אלא אם כן החליטה תרנגולת אחת שהדלת חייבת להישאר פתוחה" – צייץ גבי סהר בתעוזה.
הציוץ העלה גבה על מצחו של ראש השב"כ. ומשראה גבי שהצליח לסקרן את עוזי בארי, המשיך בכריזמטיות של מורה לספרות – "לפני שבוע החליטה תרנגולת אחת, להשאיר את הדלת פתוחה כדי לטמון פח לשועלים. ועכשיו כולנו צריכים להחזיר את הביצים שהופלו בפח". היה זה יותר מרמז על התוכנית שיזם ראש מחלקת הסייבר למורת רוחו של הסגן הצעיר.
"אני לא תרנגולת!" – הגיב ירון שחור בלהט ילדותי, והשתתק כשהבחין בחיוך הלועג שהעלה על זוויות שפתותיהם של הנוכחים. שוב נפל הוא בעצמו בפח הדמגוגי שטמן לו סגנו, באדיבות ראש השב"כ שצרף לאנלוגיית גערתו תרנגולות, ביצים, ובעיקר שועלים.
ראש השב"כ אסף את שיירי סבלנותו, למול נועזותו של הסגן הצעיר שמצליח ליצור עניין בדעותיו בכל שורות השב"כ. ובקולו הבס והרדיופוני סיכם, "לעת עתה נראה שגם התרנגולת השנייה צריכה לראות איך לעלות על זהות השועלים, לפני שיתקבל הרושם שחלקה גדול משל חברתה. אם ברגע האמת עסוקה היא בגרגירי האשמות במקום לחלץ את הביצים השדודות".
ידע ראש השב"כ שכשירמוז להטלת אשמה בסגן הצעיר, דווקא תדמיתו המושלמת של גבי המוטלת בספק, תהיה המפתח שיתניע את גלגלי מוחו המבריק להניב תוצאות רצויות.
חזהו של גבי התנפח ונראה כעומד לפני פיצוץ. ראש השב"כ אתגר אותו כאן לעיני כל עמיתיו, עכשיו הוא מוכרח לנצח.
'עם ראש השב"כ וראש המחלקה עוד אבוא חשבון', הרהר לעצמו תוך שנעמד כמזנק אילי קרב. בצעדים בוטחים ומהירים נפנה לכיוון הפתח.
לפני שהוציא את רגלו השנייה מחדר הישיבות המלא, סובב את ראשו וסינן "לתרנגולת לוקח יום להטיל ביצה ושבועיים לדגור עליה, אבל כשאטיל את ביצת ההישגים שלי אל תשכחו לתעד זאת בספר השיאים של ג'ינס כביצה שהוטלה ונבקעה בזמן הקצר ביותר." והוסיף בעקיצה אישית לראש מחלקתו, "אם עדיין יישארו עוד תרנגולות בסביבה שיעידו על ההישג..."
וכשמהמסדרון נשמעה צהלת "קוקוריקו" כשל מנצח, כבשו כולם צחוק סימפטי כלפי הצעיר הנועז שגם הומור נמצא בין כלי עבודתו.
ראש השב"כ שלא היה מרוצה משחצנותו של גבי סגנו של ירון, מצא עצמו בעמדת יחיד בחדר עם הבעת פנים מלאת סלידה.
פניו המאובנות של ראש המחלקה ירון שחור, משפיכת דמו שוב לעיני כל, הביאוהו למסקנה שכנראה לעולם לא יצליח להתרומם מעבר לנוצותיו הדוקרניות של סגנו.
'אולי באמת הגיע הזמן שאפנה את מקומי לדור הצעיר החצוף', הרהר בייאוש.
ממרומי גילו הנושק לפנסיית גיל השישים וחמש, תחזית זו לא נראתה כבר בעיניו תלושה מן המציאות כשל תחזיות מזג האוויר.
כשהסתיימה לה הדרמה היה אחד שמאוד בירך עליה, ראש המחלקה לגיוס כח בשב"כ – גדי אגמון.
ידע שכעת על ראש השב"כ לערוף קודם את ראשם של מחלקת הסייבר לפני שיגיע אליו. ודרך זו תארך לראש השב"כ לפחות עד לסיום תרומתו של בן השישים ושמונה למדינה המזקינה, כראש שירותי הביטחון הכללי שלה.
* * *
קומת מחלקת הסייבר רחשה פעילות. קולות מקשי המקלדת שנשמעו מכל עבר, נדמו כקולות יריות מכלי נשק המצוידים במשתיקי קול יעילים במיוחד.
שעת הלילה המאוחרת לא העיבה על ערנותו של גבי סהר הנמרץ וצוות אוהדיו. חמשת הצוותות שהיו כעת תחת פיקודו, תפקדו בנאמנות. היה עליהם לאתר את כתובות האי פי של כל מחשב מעשרות המחשבים שהוחרמו מהכפר הפלשתיני 'עוורתא'. בדיקה שכזו הייתה לוקחת כשבוע בימים כתיקונם, לא עכשיו כשגבי סהר חש שהוא בעיצומו של שבירת שיא ג'ינס על פני כל התרנגולות בעולם.
תוצאות סריקות מחשבי הכפר לא הניבו תוצאות מרנינות. במרביתם לא בוצע שימוש בשעות הפריצה, ובמיעוטם שכן נעשה שימוש לא נתגלו כתובות ה'אי פי' שחשודות כמי שבהם השתמשו האקרים בפריצתם.
התחושה שעמלים הם ללא כל פריצת דרך, גרמה לעבודה לשוב ולהתנהל בעצלתיים כהרגלם בעתות שגרה. והאווירה לא מצאה חן בעיני גבי סהר. יוקרתו עמדה על המאזניים, וצוות עובדי מחלקתו נראים כמסתפקים ברישום 'ללא תוצאות', בתיק הרשמי של חקירת פריצת האקרים למאגרי המידע של השב"כ.
"גיל, היכן הנחתם את כל המחשבים שהבאתם?" – פנה גבי תוך כדי הליכה מהירה במסדרון המחלקה, לעבר חייל המג"ב שהסתיר פיהוק ארוך משעמום בן שעות.
מאז רותק גיל לשמירת המחשבים 'עד שיסיימו לטחון אותם', כפקודת מפקדו בפלוגה, הספיק לסקור את כל מנורות הניאון שהאירו למחצה את המסדרון הארוך במחלקת הסייבר המשעממת לטעמו. והנה סוף סוף פונים אליו לקבלת מידע אודות מושאי שמירתו.
"בחדר שמאחורי" – ענה גיל, פותח את דלת החדר העזוב.
המחשבים ששכנו בחדר מצוידים היו במדבקת אישור לסריקה שעברו. אולם גבי סהר לא אמר נואש. נכנס אל החדר והחל מסיט לכל עבר את ערמות המחשבים מחפש אחר מחשב שאולי עבר ללא סריקה.
לאחר שנוכח לראות שאכן כל המחשבים בדוקים, תר במבטו אחר כל ממצא נוסף בחדר, שייתכן ויוכל להיות לעזר.
מבטו נפל על שני שקיות אטומות ששכנו בזווית החדר ליד כיסא 'כתר' אפור.
"מה זה השקיות האלו, חייל?" – פנה לגיל בחומרה.
"הא, גם אותם סחבו החבר'ה היום בפשיטה" – הגיב בהתעוררות – "יכול להיות שגם בהם יש ציוד".
גבי פתח את השקיות. שברי מחשבים מנופצים ארוזים היו לתפארת. השבבים כרטיסי הרשת ולוחות האם, היו אסופים בשקיות קטנות מוכנים לשחזור.
"עבודה טובה עשיתם בשטח" שרק בהתפעלות.
חמשת הצוותים שישבו מובטלים, הוזעקו עד מהרה לחדר המבצעים לביצוע השחזור של צמד המחשבים האחרונים.
---
'רשת בלי דגים' I עלילה, מסתורין, ופסיכותרפיה I סיפורת על התמודדות והתחלה I קישור לפרק הבא (אם יופיע בעזהי"ת) בהמשך האשכול
לפרק הראשון I לכל הפרקים
© כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לצלם, להפיץ, וכו' (השלם את החסר....) ושארית ישראל לא יעשו עוולה.
אלי