הנושאים החמים
הנושאים החמים
רחלים
חומרי הוראה מדהימים, לבית, לגן ולכיתה ttps://www.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
•
הקדמה: אני בכלל מעצבת גרפית, לא סופרת. אבל כ"כ אוהבת מילים.
תמיד קראתי ולא טרחתי להגיב,
עד שהגיעו הבלדות של טחינה גולמית,
נהניתי, וצחקתי וגם לחצתי "אהבתי"
אחרי כמה בלדות שכאלה, רציתי לכתוב מן תגובה או שניים.
נוכחתי לראות שאין בידי הרשאות,
ולא יכולתי, לא יכולתי (בגלל מידותי הרעות?) לפרגן לטחינה גולמית "אהבתי"
אם אוסרים עלי לכתוב.
אבל כ"כ נהניתי שהרגשתי שאין זה פ'ר לא לצלצל. אז התחננתי ואחונן, ואתייבש ואתבייש והתקבלתי.
אז עכשיו אני מחויבת מטבע הדברים, לכתוב לכם כמה מילים.
שם רחוק בתוך בקתה,
מעבר להרי החושך,
אחרי שעברתי דרך סימטה
הולך אחרי קול שאותי מושך.
האזנתי לקול צווחה מייללת,
"אולי זו הרוח", חשבתי
אך פתאום נשמעה קול אשה מקללת
אז הבנתי שלא טעיתי.
לא, אני לא סקרן
ובכלל לא ניסיתי להקשיב,
אז גם לא עושה עניין,
רק שאלתָּ -אז אני משיב.
זה היה בטיול של בין ערביים
הייתי עצוב אז הלכתי לבד,
לא באמת הרי החושך, רק ואדי
סימטה - באמת הייתה שם בצד.
טוב, אני לא אלך סחור,
למרות שאני אוהב,
כי לפתע הגעת אתה מאחור,
ושאלת בקול כואב.
אז נכון שסיפרתי לך בדיה,
ואתה לא ממש האמנת
אך למה העלית על שפתיך תהייה
ולמה בכלל הקשבת?
אני בכלל לא רציתי, לא רציתי לספר
אז למה אילצת אותי.. לשקר??
אשה קטנה ושמי פלפלת.
תמיד קראתי ולא טרחתי להגיב,
עד שהגיעו הבלדות של טחינה גולמית,
נהניתי, וצחקתי וגם לחצתי "אהבתי"
אחרי כמה בלדות שכאלה, רציתי לכתוב מן תגובה או שניים.
נוכחתי לראות שאין בידי הרשאות,
ולא יכולתי, לא יכולתי (בגלל מידותי הרעות?) לפרגן לטחינה גולמית "אהבתי"
אם אוסרים עלי לכתוב.
אבל כ"כ נהניתי שהרגשתי שאין זה פ'ר לא לצלצל. אז התחננתי ואחונן, ואתייבש ואתבייש והתקבלתי.
אז עכשיו אני מחויבת מטבע הדברים, לכתוב לכם כמה מילים.
שם רחוק בתוך בקתה,
מעבר להרי החושך,
אחרי שעברתי דרך סימטה
הולך אחרי קול שאותי מושך.
האזנתי לקול צווחה מייללת,
"אולי זו הרוח", חשבתי
אך פתאום נשמעה קול אשה מקללת
אז הבנתי שלא טעיתי.
לא, אני לא סקרן
ובכלל לא ניסיתי להקשיב,
אז גם לא עושה עניין,
רק שאלתָּ -אז אני משיב.
זה היה בטיול של בין ערביים
הייתי עצוב אז הלכתי לבד,
לא באמת הרי החושך, רק ואדי
סימטה - באמת הייתה שם בצד.
טוב, אני לא אלך סחור,
למרות שאני אוהב,
כי לפתע הגעת אתה מאחור,
ושאלת בקול כואב.
אז נכון שסיפרתי לך בדיה,
ואתה לא ממש האמנת
אך למה העלית על שפתיך תהייה
ולמה בכלל הקשבת?
אני בכלל לא רציתי, לא רציתי לספר
אז למה אילצת אותי.. לשקר??
אשה קטנה ושמי פלפלת.
נערך לאחרונה ב:
