שיתוף - לביקורת שיתוף ראשון- אנא מכם, רחמו על הביטחון העצמי שלי \\ בא בלילות

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני לא אשקר. אני לא חושבת שאני בחורה פשוטה וחסרת זוהר.
כי דווקא יש לי זוהר, וגם קצת ברק על עצמות הלחיים בגלל הטינט החדש מסקרה.
אבל תמיד בלילה הכרית מוחקת אותו, ואז כבר אין לזה שום חשיבות. לא לטינט. לא לברק. לא לסקרה.

ואז, בלילה, אני מדברת עם השם. על גיל ההתבגרות וזה.

על תשוקות משתוללות ונפש סוערת, רוצה מקום. רוצה כבוד. אבל הדרך לסיפוק נעולה, נעולה שבע פעמים. במנעול, בבריח, בדלת פלדלת.
לא סתם זה כך. המון נערים עברו כאן לפנייך ונענעו את הידית, מה חשבת.
לא סתם זה כך. זאת פשוט לא הדלת הנכונה. מי שנעל אותה אהב אותך, היי בטוחה.

על חברות טובות שמכירות עוד דברים. שהן כל יכולות, עם הרשת חסרת הגבולות שיש להן בחדר.
הן תמיד יודעות יותר טוב ממני על נושאים שפעם לא הכרתי בכלל. לא אכפת להן להתבטא בחופשיות. מאוד בחופשיות לפעמים. וזה מצחיק בטירוף, מה לעשות. נכון שהנשמה נדקרת.

על הנפש הנבוכה, נבוכה כל כך. אוהבת, נקרעת, רוצה מאוד אבל משתוקקת מנגד. פעם בת יומה, פעם שבעת ימים. אין לה לאן ללכת, זה המצב. זו הסביבה. זו האישיות. אילו הנתונים.
היא יודעת שהיא מלאה בקוצים, ובדרדרים גם. צומחת קצת פרא. מאוכלת פה ושם.

כך, מתוך ערמות הפיכסה שנשפכו אצלי בנפש וקברו את התמימות אני לוחשת שיציל אותי, כבר אין לי כוח לצעוק. הזדהמתי.
נכון שזה קלישאתי, נכון שזה מונולוג מוכר. אני יודעת. תוסיפו לי את זה ברשימה, אחרי 'תעופה על העצמיות' יש מקום ריק, לפני ה'רכלנות'. רק תשימו לב שאתם לא עולים על שאר הסעיפים. חשוב שיהיה מסודר.

אפילו כשהיא כותבת את זה, ההיא עם הפסים ירוק-לבן-ירוק-לבן-ירוק-לבן שמעל המקלדת, היא מבינה מצוין שהיא כותבת קטע סגי נהור. שמתוך זה שהכותב מעליב את עצמו הקוראים מתמלאים אליו אהדה, ומסכימים אתו בכל לב כשבסוף הוא שואל שאלה מתאוששת בסימן אופטימי שאולי בעצם, התפילות והרהורי התשובה שלו כבר הופכים אותו למלאך השם צבקות.
לא מן הנמנע. לא מן הנמנע בכלל.
אולי בימות המשיח, כשמילים טובות ונחמות יהיו אייטם בערוצי התבהלה, גם עטם של סופרים יראה מעלתם ולא חסרונם.
 

.חיה פ

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
ווואו
איזה כתיבה יפה, מאוד מאוד מאוד!!!

קטע חמוד בהחלטטטט

אבל אם כבר שיתפת לביקורת- אז משהו שם בסוף פחות ברור....
כאילו איך משיח של מתבגרת למען השם הגעת לרעיון של הפסקה האחרונה?!
אז נכון שיש בדברים לא צפויים יופי מיוחד, אבל לי אישית זה פחות התאים הפעם
אבל זה דעתי נטו, כמובן (אה, והיו לך שורות, שמביך לי מידי לצטט, אבל מדוייקות ברמה מבהילההה).
אהבתי ממש את סגנון הכתיבה שלך!!!!
 

מיהי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קטע מדהים, בטוחה שהמון יזדהו איתך!
דימויים יפים, כתיבה יפה, חלקה ונוגעת.

תדעי שתמיד אפשר להעיר את התמימות הזאת, לתת לה לצמוח שוב ממקום בוגר יותר.
את יכולה לתת לה מקום, ולגדל אותה.
תנסי.
זה לא ילדותי או נבער - זה 'סתם' טהור, וזה אפשרי.
 

מיהי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אבל אם כבר שיתפת לביקורת- אז משהו שם בסוף פחות ברור....
כאילו איך משיח של מתבגרת למען השם הגעת לרעיון של הפסקה האחרונה?!
אז נכון שיש בדברים לא צפויים יופי מיוחד, אבל לי אישית זה פחות התאים הפעם
אבל זה דעתי נטו, כמובן (אה, והיו לך שורות, שמביך לי מידי לצטט, אבל מדוייקות ברמה מבהילההה).
אהבתי ממש את סגנון הכתיבה שלך!!!!
אם הבנתי נכון, המתבגרת מתכוונת שבזה שהיא מעלה את הקטע האישי לשיתוף, היא יודעת שהיא תהפוך מזאת שלא בסדר (כפי שהיא מבקרת את עצמה) לזאת שמקבלת אהדה ושבעצם היא כן טובה וכו'
כלומר שעצם השיתוף בלבד ברגשות ובמחשבות יהפוך אותה לצדיקה, ומסתבכת עם עצמה שזה סגי נהור.
(לדעתי השיתוף באמת גורם לבן אדם להסתכל על עצמו מהצד, ולא לשפוט אותו בחומרה יתירה אלא במידה.)
וזאת המשמעות אם ככה של הקטע האחרון.
@נעה613 - מענין אם כיוונתי לדעתך המשוררת...

תמשיכי לשתף ולחזק אותנו ואת עצמך :)
 

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תדעי שתמיד אפשר להעיר את התמימות הזאת, לתת לה לצמוח שוב ממקום בוגר יותר.
את יכולה לתת לה מקום, ולגדל אותה.
תנסי.
זה לא ילדותי או נבער - זה 'סתם' טהור, וזה אפשרי.
כן? לא סתם כתבתי את מה שכתבתי, זה באמת המצב... דברים שנכנסו לראש פשוט לא יוצאים ממנו, ובאים לך בזמנים שאתה הכי לא רוצה אותם. זה מתסכל בטירוף
 

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
(לדעתי השיתוף באמת גורם לבן אדם להסתכל על עצמו מהצד, ולא לשפוט אותו בחומרה יתירה אלא במידה.)
וואו, בדיוק
מענין אם כיוונתי לדעתך המשוררת...
סיבכת אפילו אותי
תמשיכי לשתף ולחזק אותנו ואת עצמך :)
אמןןן תודה!
 

מיהי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כן? לא סתם כתבתי את מה שכתבתי, זה באמת המצב... דברים שנכנסו לראש פשוט לא יוצאים ממנו, ובאים לך בזמנים שאתה הכי לא רוצה אותם. זה מתסכל בטירוף
כן, מבטיחה, לחצתי לך את היד (שכוייח; ) לעידוד.
זה מבהיל אותך אולי, המצב הזה, וזה לגיטימי והגיוני, אבל באמת שזה אפשרי להחיות את הטוהר הזה ואת התמימות הזאת מחדש, אבל בצורה קצת שונה - ממקום אחר, מהסתכלות יותר בוגרת.
 

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כן, מבטיחה, לחצתי לך את היד (שכוייח; ) לעידוד.
זה מבהיל אותך אולי, המצב הזה, וזה לגיטימי והגיוני, אבל באמת שזה אפשרי להחיות את הטוהר הזה ואת התמימות הזאת מחדש, אבל בצורה קצת שונה - ממקום אחר, מהסתכלות יותר בוגרת.
תודה! (גם על המייל) אני מאמינה בזה לחלוטין
 

מ. ש

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קטע מיוחד ממש למרות שלא בטוח לי שהבנתי את כוונת המשורר(ת)
 

לרקוד על הירח

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
וואו, מהמם!
התחברתי ממש, למרות שאני אולי בצד אחר של המשוואה, אבל מדהים.
 

נעה613

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קטע מיוחד ממש למרות שלא בטוח לי שהבנתי את כוונת המשורר(ת)
היה מביך מדי לדייק:sne: ואני גם לא בדיוק יודעת היכן הגבול אז העדפתי רק לרמוז בדקות
אולי אפילו גם את זה לא עשיתי
 

פנינה שחורה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
@נעה613
הכתיבה נוגעת ללב, חלקה ורכה כזאת
וביחד עם זה בועטת ואומרת- לא אומרת הרבה!
תכתבי לנו עוד!

(פחות אהבתי את המילה פיכסה בתוך הטקסט המדהים הזה :) אבל זה טעמי האישי
והטקסט הוא שלך ....
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה