שיתוף | "נוחעם"

[מרציפן]

כבר נוכחתי שזה לא בדיוק הז'אנר האהוב כאן בפורום, אבל לא אמנע מלהעלות ולשתף.

בפסגות הרים אשר בעמק;
מבין שיחים ועשבים,
תחת צמרות עצים בשלכת;
גשם, טל ורביבים-
יושב לו נוחעם נחבא אל הכלים,
וחולם חלומות של כבוד.

חולם, כי נושא הוא את בת הגביר [זה שאין לו בנות];
על שבעת טובי העיר והוא מבֵּינות;
לראשו כפורחת עלתה ניצה - כרבולת,
בידו שאלה על תרנגולת;
הוא רוצה את הרב,
וזה בא אליו.

פתע,
עלה נושר על ראש הנוחעם-
עלה של שלכת,
מעקצץ באפו,
מסכן.

מתעורר אז נוחעם וקר לו,
כי רוח סובבה-
וזרוע של ייאוש כמעט לופתת,
כל תקוה.

וחולם שנית,
על איש אולי קצת אלים,
שיבוא וישבור את הכלים,
והוא,
- כך הוא חולם -
יישאר שלם...

*
והתקווה נמשכת.
גם כשעלה נוסף נושר על ראש,
עלה של שלכת---

 

[שרלוט]

מוצלח ומשעשע.
אהבתי מאד את הניגודיות
פסגות הרים אשר בעמק (לא שזה סותר, אישית טיילתי על פסגות הרים בעמקי האלפים)
נושא את בת הגביר -זה שאין לו בנות
והתקווה נמשכת גם כשעלה נוסף נושר על ראש