בתי היחידה יוצאת לשבת מחנה. התבקשתי על ידי חברה נחמדה, לתאר כיצד תיראה השבת בלעדיה... וזו התוצאה:
- - - איך יראה הבית בשבת
כאשר למרחקים תסע לה הבת?!
ובכן - - -
צפירה ראשונה נשמעת ברמה
"רבקי, דחוף! עזרה ראשונה!"
אוי שכחתי, רבקי שם, רחוקה...
אחה חרישית אני מחניקה
מסדרת לבדי שוב ושוב, מנגבת, מנקה...
שקט הרחוב, השבת כבר נכנסת
כולם כאן פוסעים לכוון בית הכנסת
רק יענקי יושב בבית מושפל פנים
לגופו- בגדי החול הישנים,
לרגליו- נעלי ספורט וגרביים כחולות.
אין כאן בבית עוד אחיות גדולות,
מי ילביש לו את בגדי השבת?
כה עצוב לו, לבו כמה נצבט...
מי ינעל נעלים, חולצה וציצית
ובחיוך ומחמאה- את עיניו כך יצית?
ורבקי- שם הרחק, נהנית ושמחה
כה מתגעגעים אליה בני המשפחה...
שבת בבוקר. המטבח- אויה!
ברגע קט- הבלגן כאן נהיה
מי תאסוף אריזות ריקות מן הרצפה?
מי תשליכם לתוך פח האשפה?
חלקי הקליקס את הרצפה מנמרים
אפשר להחליק עליהם כשמאד ממהרים...
בובות הפלימוביל יצאו במחול פרוע
בינות לגזירי העיתון הקרוע...
"רבקי קומי! די כבר לישון!"
אך רבקי תשוב רק הלילה, באישון...
ובינתים- חסר השיר שעל שפתיה מתרונן
עת הכל מסתדר, כך בלי להתלונן...
ומי על השולחן תפרוש מפה לבנה?
ומי תגיש ותסיר מנה אחר מנה?!
מי תדרבן את סרבן האכילה
תוך כדי שיר, ספור, או הפעלה?
... ושכחתי לגמרי את ילדי משפחת רבינוביץ'
הם עדין יושבים וממתינים שם על הכביש...
ויוטי הקטנטונת מושיטה הידים: היתה, היתה,
רבקי, רבקי, שובי הביתה!!!"
- - - איך יראה הבית בשבת
כאשר למרחקים תסע לה הבת?!
ובכן - - -
צפירה ראשונה נשמעת ברמה
"רבקי, דחוף! עזרה ראשונה!"
אוי שכחתי, רבקי שם, רחוקה...
אחה חרישית אני מחניקה
מסדרת לבדי שוב ושוב, מנגבת, מנקה...
שקט הרחוב, השבת כבר נכנסת
כולם כאן פוסעים לכוון בית הכנסת
רק יענקי יושב בבית מושפל פנים
לגופו- בגדי החול הישנים,
לרגליו- נעלי ספורט וגרביים כחולות.
אין כאן בבית עוד אחיות גדולות,
מי ילביש לו את בגדי השבת?
כה עצוב לו, לבו כמה נצבט...
מי ינעל נעלים, חולצה וציצית
ובחיוך ומחמאה- את עיניו כך יצית?
ורבקי- שם הרחק, נהנית ושמחה
כה מתגעגעים אליה בני המשפחה...
שבת בבוקר. המטבח- אויה!
ברגע קט- הבלגן כאן נהיה
מי תאסוף אריזות ריקות מן הרצפה?
מי תשליכם לתוך פח האשפה?
חלקי הקליקס את הרצפה מנמרים
אפשר להחליק עליהם כשמאד ממהרים...
בובות הפלימוביל יצאו במחול פרוע
בינות לגזירי העיתון הקרוע...
"רבקי קומי! די כבר לישון!"
אך רבקי תשוב רק הלילה, באישון...
ובינתים- חסר השיר שעל שפתיה מתרונן
עת הכל מסתדר, כך בלי להתלונן...
ומי על השולחן תפרוש מפה לבנה?
ומי תגיש ותסיר מנה אחר מנה?!
מי תדרבן את סרבן האכילה
תוך כדי שיר, ספור, או הפעלה?
... ושכחתי לגמרי את ילדי משפחת רבינוביץ'
הם עדין יושבים וממתינים שם על הכביש...
ויוטי הקטנטונת מושיטה הידים: היתה, היתה,
רבקי, רבקי, שובי הביתה!!!"
נערך לאחרונה ב: