הנושאים החמים
הנושאים החמים
מילקשייקית
משתמש מקצוען
היו לה המון כאלה. עגולים, מבריקים, נוצצים.
הבדולח שנגה בהם הכה את כל הסביבה בסנוורים מרהיבי עין, וכל מי שזכה לחזות בקצותיהם נותר נפעם ונרעש מול הודם והדרם המושלם.
"תחלקי אותם!" לחשו לה אלפי קולות, אמייתים או תוצרת מוחה הקודח. "תנסי! הם יתפרסמו בכל העולם ויזכו לאהדה רבתית וחד משמעית - ואת, היוצרת שהבאת אותם לאוויר העולם, טיפחת ושמרת - תהיי בין יושבי המזרח הזורח. אור הזרקורים יופנה אליך ו----"
בשלב הזה - היא תמיד עצרה. רק דדמעה זערורית הייתה נקוות בעיניה. אות כי לא מחמת דמיון מוגבל או תמיון מילים שברה את המיצג באחת, כי אם מאותה מחט חדה ודרוקנית שבאכזריות דורסנית נפצה את בלון החלומות.
"אההההה" חשף מולה חייזר קובל זוג עינים נוצצות בלעג מושחז. "אאאחחחחחחח פם פם! פתיהל'ה אחת! פחחח. איך לא למדת לקחים מן העבר?"
שרידי הגיון מעורטל שבה נייסו למשמש - ומצאו באמתחת גם מספר הצלחות שנזקפו לגבה. אבל פיה היה אזוק מלענות לאותו שדון אימתני. והוא מצידו - המשיך להכות בה בשבט לשונו החד
"אח. רק יתזזו כבר את הזום חפוקוס מושלם - והאמת החשוכה תצא לאור. הזוהר שניסית להפיץ - יעומעם. לפידים שהבערת - יכובו, אל תעזי לנסות! שומעת???" ובצביטה כחולה בתנוך האוזן השליך אותה אל הקרקע הקשה.
ומאז - טבעה היא ביגונות סתמיות, קולמוסה לא חרק, ופיה לא שרק. ופניני מילתה נמוגו בתהום הנשייה לאבדון.
ואיש לא ידע מה הוא הפסיד---
ולנמשל -
של המשל -
שהוא בסך הכול דרך לפרוש את תהיותי בדרך אלגנטית ודיפלומטית.
לפעמים מרגישה - שאם אכתוב ואחשוף - יעלם כל הקסם.
אם אפרסם באשכול - יחמיצו ענבי גם אחרי הבציר ואישה לא תציץ בעסיס. אחת אולי תשלח "לייק" אחד בניד מרחם, אבל גם את זה ההנהלה תמהר למחוק...
אז מה?
כדאי לנסות למרות???
מקווה שלא ייגעתי אתכן בשיגיונותי.
הבדולח שנגה בהם הכה את כל הסביבה בסנוורים מרהיבי עין, וכל מי שזכה לחזות בקצותיהם נותר נפעם ונרעש מול הודם והדרם המושלם.
"תחלקי אותם!" לחשו לה אלפי קולות, אמייתים או תוצרת מוחה הקודח. "תנסי! הם יתפרסמו בכל העולם ויזכו לאהדה רבתית וחד משמעית - ואת, היוצרת שהבאת אותם לאוויר העולם, טיפחת ושמרת - תהיי בין יושבי המזרח הזורח. אור הזרקורים יופנה אליך ו----"
בשלב הזה - היא תמיד עצרה. רק דדמעה זערורית הייתה נקוות בעיניה. אות כי לא מחמת דמיון מוגבל או תמיון מילים שברה את המיצג באחת, כי אם מאותה מחט חדה ודרוקנית שבאכזריות דורסנית נפצה את בלון החלומות.
"אההההה" חשף מולה חייזר קובל זוג עינים נוצצות בלעג מושחז. "אאאחחחחחחח פם פם! פתיהל'ה אחת! פחחח. איך לא למדת לקחים מן העבר?"
שרידי הגיון מעורטל שבה נייסו למשמש - ומצאו באמתחת גם מספר הצלחות שנזקפו לגבה. אבל פיה היה אזוק מלענות לאותו שדון אימתני. והוא מצידו - המשיך להכות בה בשבט לשונו החד
"אח. רק יתזזו כבר את הזום חפוקוס מושלם - והאמת החשוכה תצא לאור. הזוהר שניסית להפיץ - יעומעם. לפידים שהבערת - יכובו, אל תעזי לנסות! שומעת???" ובצביטה כחולה בתנוך האוזן השליך אותה אל הקרקע הקשה.
ומאז - טבעה היא ביגונות סתמיות, קולמוסה לא חרק, ופיה לא שרק. ופניני מילתה נמוגו בתהום הנשייה לאבדון.
ואיש לא ידע מה הוא הפסיד---
ולנמשל -
של המשל -
שהוא בסך הכול דרך לפרוש את תהיותי בדרך אלגנטית ודיפלומטית.
לפעמים מרגישה - שאם אכתוב ואחשוף - יעלם כל הקסם.
אם אפרסם באשכול - יחמיצו ענבי גם אחרי הבציר ואישה לא תציץ בעסיס. אחת אולי תשלח "לייק" אחד בניד מרחם, אבל גם את זה ההנהלה תמהר למחוק...
אז מה?
כדאי לנסות למרות???
מקווה שלא ייגעתי אתכן בשיגיונותי.
נערך לאחרונה ב:
