הנושאים החמים
הנושאים החמים
אתה בא הביתה בערב, גמור, רוצה ליפול על הספה. האשת חיל אומרת, לפני שתניח את הכובע יש מקק בחדר ה... "סגרתי את החדר. המקק מחכה לך".
טוב, יש הזמנה לקרב, מי לא הולך? התפקיד המסורתי של הגבר הוא להגן על משפחתו מפולשים זרים.
אתה ניגש לזירה עם מצ'טה (נעל ריחנית) ולהביור (K של כמה מאות כלשהם), פותח את הדלת בחשש, לוקח מטר אחורה להיות ערוך אם האויב ינקוט בטקטיקת התפרצות. סוקר את הרצפה מולך וסביבתה, ומתכונן לתרגיל התגלגלות ופריצה פנימה, מתכופף קצת לסקור את התקרה, אולי הוא מחכה לאמבוש מלמעלה. מחליק במהירות לחדר, משמיע קולות מוזרים, אולי הם יצליחו לחדור לטווח תדרי השמע של היצור המחריד הזה.
ואז אתה נכנס ברוב פאתוס ולא רואה כלום. סוקר בדקדקנות את כל הקירות, כלום, נאדה, אפס, גארנישט. אתה יודע שאין מצב שהוא פשוט קם והלך, אתה מתחיל להזיז רהיטים ומזנק לאחור ערוך עם כל הנשק.
בסוף, תמיד הוא יהיה מאחורי הארון הכי כבד, מפנה אליך את גבו, כאילו חושש ממשהו או מפחד, מצטנף בפינה, אבל בדיוק באותו רגע הוא קופץ שוב החוצה ונעמד בפוזה סתמית ומפחידה, בוהה מולך או מול הנעליים.
- - -
למה מפחדים ממקקים?
למקק יש משהו מרתיע בכך שהוא לא פועל לפי הכללים. זה לא חתול שבורח כשאתה מתקרב אליו, זה לא נמר שחושף שיניים כשאתה מתקרב אליו. הוא לא מסתכל לך בעיניים כדי להבין מי הולך על מי, הוא שופט אותך לפי אור וצל, המיחושים המגעילים רגישים לכל תזוזה שלך שמוסיפה להם עוד חצי לומן ואז הוא זז בתזזיתיות של שיכור ובמהירות שלא מביישת רץ ספרינט ומיד בולם בחדות כמו נהג פורמולה מהשורה הראשונה. אם לא הבנת את האיום הוא מנפנף בכנפיו המבחילים ומאיים להפוך את הקרב לתלת מימד, קבל מקק בפנים בHD ב-D3.
עכשיו בא השיא, עמידת הדום שאינה מושפעת מכלום, גם תרסיס ישר של K 300 לא יזיז אותו ביותר מכמה אינצ'ים. "מצחיקול אחד", הוא אומר, "אני אשרוד גם שואה גרעינית, גם אחרי פצצת האטום של האחמדינג'אד התורן אני אשאר לצפות בך בדיוק ככה. מהתקרה שתיהפך לשחורה, אני אסתכל על המקום שלך ואתהה לאן התאיידת קרוץ חומר שכמוך, נו אז יאללה זוז, אתה לא רואה שהפצצה בדרך?".
אתה רק נזכר בפצצה ומתחיל לתהות האם התיקן הגרמני הזה היה מדען שעזר לאיראנים ויודע משהו על יום הדין?
וזה רק מקק אחד. מה קורה כשאתה נופל לאזור שיש בו שני מקקים או אפילו שלושה! נניח מחסן טחוב, או איזה קרש מוזנח בגינה, או פתח ביוב שנאלצת לעבור לידו. אתה מרגיש כמו ילד שנפל לשכונה של גנגסטרים, הם מתפזרים ככה על המרחב, מקפצים על הברכיים ומסננים: בואנ'ה בואנ'ה ש'תעז להתקרב, רק לדבר, בוא נספר לך באיזה ג'ורה אנחנו חיים, מאיזה ג'יפה אנחנו ניזונים, אנחנו יכולים לשרוד שבועות וחודשים ללא מזון, בתכל'ס אנחנו חיים בלי כלום, כל הג'ורה זה רק בשביל הכיף, עכשיו בוא תתקרב לכאן!
- - -
מוקדש לכל הלוחמים שהוזנקו היום בצו 8 לרגל השרב.
טוב, יש הזמנה לקרב, מי לא הולך? התפקיד המסורתי של הגבר הוא להגן על משפחתו מפולשים זרים.
אתה ניגש לזירה עם מצ'טה (נעל ריחנית) ולהביור (K של כמה מאות כלשהם), פותח את הדלת בחשש, לוקח מטר אחורה להיות ערוך אם האויב ינקוט בטקטיקת התפרצות. סוקר את הרצפה מולך וסביבתה, ומתכונן לתרגיל התגלגלות ופריצה פנימה, מתכופף קצת לסקור את התקרה, אולי הוא מחכה לאמבוש מלמעלה. מחליק במהירות לחדר, משמיע קולות מוזרים, אולי הם יצליחו לחדור לטווח תדרי השמע של היצור המחריד הזה.
ואז אתה נכנס ברוב פאתוס ולא רואה כלום. סוקר בדקדקנות את כל הקירות, כלום, נאדה, אפס, גארנישט. אתה יודע שאין מצב שהוא פשוט קם והלך, אתה מתחיל להזיז רהיטים ומזנק לאחור ערוך עם כל הנשק.
בסוף, תמיד הוא יהיה מאחורי הארון הכי כבד, מפנה אליך את גבו, כאילו חושש ממשהו או מפחד, מצטנף בפינה, אבל בדיוק באותו רגע הוא קופץ שוב החוצה ונעמד בפוזה סתמית ומפחידה, בוהה מולך או מול הנעליים.
- - -
למה מפחדים ממקקים?
למקק יש משהו מרתיע בכך שהוא לא פועל לפי הכללים. זה לא חתול שבורח כשאתה מתקרב אליו, זה לא נמר שחושף שיניים כשאתה מתקרב אליו. הוא לא מסתכל לך בעיניים כדי להבין מי הולך על מי, הוא שופט אותך לפי אור וצל, המיחושים המגעילים רגישים לכל תזוזה שלך שמוסיפה להם עוד חצי לומן ואז הוא זז בתזזיתיות של שיכור ובמהירות שלא מביישת רץ ספרינט ומיד בולם בחדות כמו נהג פורמולה מהשורה הראשונה. אם לא הבנת את האיום הוא מנפנף בכנפיו המבחילים ומאיים להפוך את הקרב לתלת מימד, קבל מקק בפנים בHD ב-D3.
עכשיו בא השיא, עמידת הדום שאינה מושפעת מכלום, גם תרסיס ישר של K 300 לא יזיז אותו ביותר מכמה אינצ'ים. "מצחיקול אחד", הוא אומר, "אני אשרוד גם שואה גרעינית, גם אחרי פצצת האטום של האחמדינג'אד התורן אני אשאר לצפות בך בדיוק ככה. מהתקרה שתיהפך לשחורה, אני אסתכל על המקום שלך ואתהה לאן התאיידת קרוץ חומר שכמוך, נו אז יאללה זוז, אתה לא רואה שהפצצה בדרך?".
אתה רק נזכר בפצצה ומתחיל לתהות האם התיקן הגרמני הזה היה מדען שעזר לאיראנים ויודע משהו על יום הדין?
וזה רק מקק אחד. מה קורה כשאתה נופל לאזור שיש בו שני מקקים או אפילו שלושה! נניח מחסן טחוב, או איזה קרש מוזנח בגינה, או פתח ביוב שנאלצת לעבור לידו. אתה מרגיש כמו ילד שנפל לשכונה של גנגסטרים, הם מתפזרים ככה על המרחב, מקפצים על הברכיים ומסננים: בואנ'ה בואנ'ה ש'תעז להתקרב, רק לדבר, בוא נספר לך באיזה ג'ורה אנחנו חיים, מאיזה ג'יפה אנחנו ניזונים, אנחנו יכולים לשרוד שבועות וחודשים ללא מזון, בתכל'ס אנחנו חיים בלי כלום, כל הג'ורה זה רק בשביל הכיף, עכשיו בוא תתקרב לכאן!
- - -
מוקדש לכל הלוחמים שהוזנקו היום בצו 8 לרגל השרב.
