הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל לילה, לפני שאני הולך לישון, אני חושב על הגנב.
שלא תחשבו, אני לא ילד קטן שמפחד מגנבים שיבואו בלילה. אני כבר בן חמש וחצי, ואם יבוא גנב אני בצ'יקים תופס אותו. לא, זה פשוט שכל לילה בשעה הזאת מגיע אלינו גנב הביתה.
אמא שלי נורא אוהבת אותי. אני יודע כי היא אומרת לי את זה מל'ן וגם שהיא תמיד מחבקת ומנשקת אותי, אפילו שאני כבר לא תינוק. בגלל זה אני חושב שיש לנו תמיד גנב בלילה, כי כשמגיע לילה, אמא פתאום מפסיקה לאהוב אותי.
זה מתחיל שבהתחלה אמא עוזרת לי להיכנס למיטה. אני גדול ואני כבר לובש לבד פיג'מה ואמא רק באה כמה פעמים באמצע לראות למה שכחתי שאני צריך ללבוש פיג'מה והלכתי לשחק במכוניות או בקליקס או להסתכל בספר החדש. ובסוף, הרבה פעמים, הגנב כבר נמצא ולוקח לאמא שלי את החיוך והיא מלבישה אותי בעצמה מהר מהר ודי. אבל את כל מה שהיא אוהבת אותי הגנב גונב לה אחר כך, אחרי שאנחנו קוראים קריאת שמע, ואני בא למטבח לשתות, וגם לראות מה היא עושה, ואני אומר לה שאני צריך לשירותים, ומבקש ממנה רק לק קטנצ'יק מהקצפת שהיא מכינה. אז פתאום השפם שיש לה מעל העיניים מתחבר (פעם אבא אמר לי שלשערות של הפרצוף שהם לא הזקן קוראים שפם) ואני יודע שזה סימן שהיא כועסת וכבר בכלל בכלל לא אוהבת אותי יותר.
פעם אחת סיפרתי לאמא על הגנב הזה, שגונב את כל מה שהיא אוהבת אותי, וכל הזמן עצבני. אמא אז ישבה בסוף המיטה שלי עם עיניים עצומות והתחילה לצחוק. בסוף היא אמרה לי שאי אפשר לגנוב מאימהות את מה שהם אוהבות את הילדים שלהם, ובכלל הגנב הזה לא עצבני אלא עייף, והוא בכלל לא יגיע אם אני לא ייצא מהמיטה ואלך צ'יק-צ'ק לישון. אבל אני לא מאמין. אז לילה אחד החלטתי לבדוק אם היא באמת צודקת, ואחרי שאמא קראה איתי קריאת שמע נשארתי במיטה אפילו שלא הצלחתי להירדם ולא קראתי לאמא אפילו פעם אחת לומר לה שספרתי כבר עד מאתיים ומה מגיע אחר כך, ולא קמתי מהמיטה אפילו ששמעתי שאמא עושה דברים מעניינים במטבח וגם כשהייתי נורא צמא ואחר כך שרציתי ללכת לשירותים. בסוף בסוף, החלטתי ללכת בשקט בשקט על קצה האצבעות לבדוק אם באמת הגנב לא בא, והצצתי למטבח וראיתי את אמא מכינה שם עוגיות מיוחדות כאלה לאישה אחת שהזמינה אצלה. אבל כשהיא ראתה אותי אז היא רק אמרה בקול החזק של הגנב: 'חשבתי שאתה כבר ישן!'.
בכלל לא נכון שהוא לא מגיע אם אני לא קם, אבל בעצם כשהלכתי לבדוק אם הוא בא, אז כן קמתי, אז אולי זה לא נקרא...
לילה אחד אחרי שהגנב היה אצל אמא שלי והיא כעסה ואמרה לי בקול של הגנב 'לילה טוב, הולכים עכשיו לישון!', (יש לו קול כמו של אמא שלי, אבל הוא עצבני ואין לו זמן), אמרתי לה שבלילה היא בכלל לא אוהבת אותי. בצהריים שמעתי את זיווה השכנה אומרת לה בדלת שילדים צריכים לדעת תמיד שאבא ואמא שלהם אוהבים אותם ולא משנה מה הם עושים. זיווה היא השכנה שלנו מלמעלה, והיא כבר זקיינה עם משקפים ומלנת'אלפים פסים כאלה בפרצוף כמו סבתא, והיא מדברת לאט ומדברת המון, ובכלל אני חושב שזיווה נורא אוהבת לדבר. כל פעם שזיווה דופקת בדלת (והיא דופקת מלא פעמים), אמא שלי מסתכלת בשעון ואז היא נאנחת והולכת לדלת והיא מקשיבה ומקשיבה ומקשיבה לזיווה ועושה כן, כן, כן, עם הראש ולפעמים גם 'אהמ' ו'אהה', ואחרי שזיוה הולכת, אמא מסתכלת עוד פעם על השעון ואומרת 'שלוש שעות' והיא עוד פעם נאנחת. פעם שאלתי את אמא אם היא לא אוהבת שזיוה באה לומר עצות טובות, כמו שזיוה קוראת לזה, אבל אמא רק אמרה שזה מצווה. אז בפעם אחר כך שזיווה פגשה אותנו במכולת ודיברה שאלתי אותה אם זה מצווה יותר גדולה כשהיא באה בדלת או כשהיא פוגשת אותנו במכולת. אמא שלי נורא כעסה עלי אחר כך בבית שאני אומר דברים שזה חוצפה, אבל בלילה שמעתי אותה אומרת לאבא שהנס שזיוה חשבה שאני מתכוון שהיא מצילה את אמא, ואולי זה רק חצי נס כי עכשיו זיווה תדבר איתה ארבע שעות כל יום ולא רק שלוש.
אז בלילה אחרי ששמעתי את זיווה אומרת שצריך לאהוב ילדים, אמרתי לאמא שבכלל היא לא אוהבת אותי יותר. אבל אמא רק אמרה לי בקול של הגנב שהיא אוהבת אותי מאוד ולילה טוב ולישון.
אחר כך שמעתי אותה אומרת לאבא בסלון: מלינופציות הוא עושה עלי, הילד.
בבוקר שאלתי אותה מה זה מלינופציות באמצע שהיא שתתה ת'קפה, והיא התחילה להשתעל חזק ואחר כך היא אמרה לי שזה מה שאני אומר לה כדי שיהיה לה שקיפות-תצפון והיא תתן לי מה שאני רוצה. אז שאלתי אותה מה זה שקיפות-תצפון והיא רק עוד יותר צחקה וחיבקה אותי חזק ולחשה לי באוזן שהיא תמיד-תמיד אוהבת אותי גם כשאני לא רוצה ללכת לישון ושהיא חייבת לעוף לעבודה. אז רק שאלתי אותה מהר-מהר אם גם כשאני עושה לה מלינופציות ושקיפות-תצפון היא אוהבת אותי והיא רק נתנה לי שתי נשיקות חזקות חזקות ואמרה לי ללכת לשטוף פנים כי עכשיו האודם השאיר לי סימן.
כשאבא ירד איתנו, איתי ועם רחלי ומוישי התינוק, כדי לקחת אותנו להסעה, (אני גדול ואני הולך להסעה. רחלי הולכת לגן, ומוישי שהוא תינוק, הולך למעון) שאלתי אותו מה זה שקיפות-תצפון שאמא אמרה שאני עושה לה כשאני עושה מלינופציות. אבא התחיל לצחוק כל כך חזק שהוא היה צריך לתפוס ת'עגלה עם שתי ידיים שהיא לא תיפול, וכשהוא גמר לרדת ולצחוק, הוא ניגב את העיניים כאילו הוא בכה (הוא לא! הוא צחק! אני ראיתי!) ואמר לי שזה מסוכן לשאול שאלות כאלה כשהוא באמצע לרדת במדרגות. רק כשעמדנו בתחנה של ההסעה הוא אמר לי שאומרים מנילופציות, ושזה מישהו שאומר או עושה משהו למישהו אחר בשביל שהמישהו האחר יעשה משהו שהוא רוצה, ושיהיה לי יום טוב כי בדיוק ההסעה הגיעה.
כל היום בכיתה אני חשבתי למה אמא חושבת שאני אומר לה שהיא לא אוהבת אותי בגלל שאני רוצה שהיא תתן לי משהו, ומה היא רוצה לתת לי בגלל זה.
כשחזרתי בצהריים ואמא כבר הייתה במטבח ושטפה כלים, אז הלכתי אליה בשקט מאחורה וחיבקתי אותה חזק-חזק וכשהיא התכופפה אלי אמרתי לה באוזן שאני הכי אוהב אותה בעולם אפילו שהיא אומרת לי ללכת לישון באמצע המשחקים ושאני אומר לה את זה בלי שום מנילופציות, ואני לא צריך שהיא תתן בעד זה שום-דבר.
מיכל
שלא תחשבו, אני לא ילד קטן שמפחד מגנבים שיבואו בלילה. אני כבר בן חמש וחצי, ואם יבוא גנב אני בצ'יקים תופס אותו. לא, זה פשוט שכל לילה בשעה הזאת מגיע אלינו גנב הביתה.
אמא שלי נורא אוהבת אותי. אני יודע כי היא אומרת לי את זה מל'ן וגם שהיא תמיד מחבקת ומנשקת אותי, אפילו שאני כבר לא תינוק. בגלל זה אני חושב שיש לנו תמיד גנב בלילה, כי כשמגיע לילה, אמא פתאום מפסיקה לאהוב אותי.
זה מתחיל שבהתחלה אמא עוזרת לי להיכנס למיטה. אני גדול ואני כבר לובש לבד פיג'מה ואמא רק באה כמה פעמים באמצע לראות למה שכחתי שאני צריך ללבוש פיג'מה והלכתי לשחק במכוניות או בקליקס או להסתכל בספר החדש. ובסוף, הרבה פעמים, הגנב כבר נמצא ולוקח לאמא שלי את החיוך והיא מלבישה אותי בעצמה מהר מהר ודי. אבל את כל מה שהיא אוהבת אותי הגנב גונב לה אחר כך, אחרי שאנחנו קוראים קריאת שמע, ואני בא למטבח לשתות, וגם לראות מה היא עושה, ואני אומר לה שאני צריך לשירותים, ומבקש ממנה רק לק קטנצ'יק מהקצפת שהיא מכינה. אז פתאום השפם שיש לה מעל העיניים מתחבר (פעם אבא אמר לי שלשערות של הפרצוף שהם לא הזקן קוראים שפם) ואני יודע שזה סימן שהיא כועסת וכבר בכלל בכלל לא אוהבת אותי יותר.
פעם אחת סיפרתי לאמא על הגנב הזה, שגונב את כל מה שהיא אוהבת אותי, וכל הזמן עצבני. אמא אז ישבה בסוף המיטה שלי עם עיניים עצומות והתחילה לצחוק. בסוף היא אמרה לי שאי אפשר לגנוב מאימהות את מה שהם אוהבות את הילדים שלהם, ובכלל הגנב הזה לא עצבני אלא עייף, והוא בכלל לא יגיע אם אני לא ייצא מהמיטה ואלך צ'יק-צ'ק לישון. אבל אני לא מאמין. אז לילה אחד החלטתי לבדוק אם היא באמת צודקת, ואחרי שאמא קראה איתי קריאת שמע נשארתי במיטה אפילו שלא הצלחתי להירדם ולא קראתי לאמא אפילו פעם אחת לומר לה שספרתי כבר עד מאתיים ומה מגיע אחר כך, ולא קמתי מהמיטה אפילו ששמעתי שאמא עושה דברים מעניינים במטבח וגם כשהייתי נורא צמא ואחר כך שרציתי ללכת לשירותים. בסוף בסוף, החלטתי ללכת בשקט בשקט על קצה האצבעות לבדוק אם באמת הגנב לא בא, והצצתי למטבח וראיתי את אמא מכינה שם עוגיות מיוחדות כאלה לאישה אחת שהזמינה אצלה. אבל כשהיא ראתה אותי אז היא רק אמרה בקול החזק של הגנב: 'חשבתי שאתה כבר ישן!'.
בכלל לא נכון שהוא לא מגיע אם אני לא קם, אבל בעצם כשהלכתי לבדוק אם הוא בא, אז כן קמתי, אז אולי זה לא נקרא...
לילה אחד אחרי שהגנב היה אצל אמא שלי והיא כעסה ואמרה לי בקול של הגנב 'לילה טוב, הולכים עכשיו לישון!', (יש לו קול כמו של אמא שלי, אבל הוא עצבני ואין לו זמן), אמרתי לה שבלילה היא בכלל לא אוהבת אותי. בצהריים שמעתי את זיווה השכנה אומרת לה בדלת שילדים צריכים לדעת תמיד שאבא ואמא שלהם אוהבים אותם ולא משנה מה הם עושים. זיווה היא השכנה שלנו מלמעלה, והיא כבר זקיינה עם משקפים ומלנת'אלפים פסים כאלה בפרצוף כמו סבתא, והיא מדברת לאט ומדברת המון, ובכלל אני חושב שזיווה נורא אוהבת לדבר. כל פעם שזיווה דופקת בדלת (והיא דופקת מלא פעמים), אמא שלי מסתכלת בשעון ואז היא נאנחת והולכת לדלת והיא מקשיבה ומקשיבה ומקשיבה לזיווה ועושה כן, כן, כן, עם הראש ולפעמים גם 'אהמ' ו'אהה', ואחרי שזיוה הולכת, אמא מסתכלת עוד פעם על השעון ואומרת 'שלוש שעות' והיא עוד פעם נאנחת. פעם שאלתי את אמא אם היא לא אוהבת שזיוה באה לומר עצות טובות, כמו שזיוה קוראת לזה, אבל אמא רק אמרה שזה מצווה. אז בפעם אחר כך שזיווה פגשה אותנו במכולת ודיברה שאלתי אותה אם זה מצווה יותר גדולה כשהיא באה בדלת או כשהיא פוגשת אותנו במכולת. אמא שלי נורא כעסה עלי אחר כך בבית שאני אומר דברים שזה חוצפה, אבל בלילה שמעתי אותה אומרת לאבא שהנס שזיוה חשבה שאני מתכוון שהיא מצילה את אמא, ואולי זה רק חצי נס כי עכשיו זיווה תדבר איתה ארבע שעות כל יום ולא רק שלוש.
אז בלילה אחרי ששמעתי את זיווה אומרת שצריך לאהוב ילדים, אמרתי לאמא שבכלל היא לא אוהבת אותי יותר. אבל אמא רק אמרה לי בקול של הגנב שהיא אוהבת אותי מאוד ולילה טוב ולישון.
אחר כך שמעתי אותה אומרת לאבא בסלון: מלינופציות הוא עושה עלי, הילד.
בבוקר שאלתי אותה מה זה מלינופציות באמצע שהיא שתתה ת'קפה, והיא התחילה להשתעל חזק ואחר כך היא אמרה לי שזה מה שאני אומר לה כדי שיהיה לה שקיפות-תצפון והיא תתן לי מה שאני רוצה. אז שאלתי אותה מה זה שקיפות-תצפון והיא רק עוד יותר צחקה וחיבקה אותי חזק ולחשה לי באוזן שהיא תמיד-תמיד אוהבת אותי גם כשאני לא רוצה ללכת לישון ושהיא חייבת לעוף לעבודה. אז רק שאלתי אותה מהר-מהר אם גם כשאני עושה לה מלינופציות ושקיפות-תצפון היא אוהבת אותי והיא רק נתנה לי שתי נשיקות חזקות חזקות ואמרה לי ללכת לשטוף פנים כי עכשיו האודם השאיר לי סימן.
כשאבא ירד איתנו, איתי ועם רחלי ומוישי התינוק, כדי לקחת אותנו להסעה, (אני גדול ואני הולך להסעה. רחלי הולכת לגן, ומוישי שהוא תינוק, הולך למעון) שאלתי אותו מה זה שקיפות-תצפון שאמא אמרה שאני עושה לה כשאני עושה מלינופציות. אבא התחיל לצחוק כל כך חזק שהוא היה צריך לתפוס ת'עגלה עם שתי ידיים שהיא לא תיפול, וכשהוא גמר לרדת ולצחוק, הוא ניגב את העיניים כאילו הוא בכה (הוא לא! הוא צחק! אני ראיתי!) ואמר לי שזה מסוכן לשאול שאלות כאלה כשהוא באמצע לרדת במדרגות. רק כשעמדנו בתחנה של ההסעה הוא אמר לי שאומרים מנילופציות, ושזה מישהו שאומר או עושה משהו למישהו אחר בשביל שהמישהו האחר יעשה משהו שהוא רוצה, ושיהיה לי יום טוב כי בדיוק ההסעה הגיעה.
כל היום בכיתה אני חשבתי למה אמא חושבת שאני אומר לה שהיא לא אוהבת אותי בגלל שאני רוצה שהיא תתן לי משהו, ומה היא רוצה לתת לי בגלל זה.
כשחזרתי בצהריים ואמא כבר הייתה במטבח ושטפה כלים, אז הלכתי אליה בשקט מאחורה וחיבקתי אותה חזק-חזק וכשהיא התכופפה אלי אמרתי לה באוזן שאני הכי אוהב אותה בעולם אפילו שהיא אומרת לי ללכת לישון באמצע המשחקים ושאני אומר לה את זה בלי שום מנילופציות, ואני לא צריך שהיא תתן בעד זה שום-דבר.
מיכל
נערך לאחרונה ב:
