התראת צבע אדום! התראת אמת!!!
כשיענקל’ה חופרוביץ מבני ברק, פגש באיתן עוטפעזתי מניר עוז. דבר לא הכין אותו לתגובה האימפולסיבית של האחרון.
שניהם נזדמנו לקליניקת האורתופד המומחה לכאבי גב, ד“ר גבי עוז. חדר ההמתנה היה פסגת מותרות המוח האדריכלי, מהסוג שתפגוש רק במגזין של "דירה נאה (למי?)"...
הוא עוצב בעיצוב מודרני מינימליסטי, הכולל שתי כיסאות קש צבועים באדום צעקני ושיקי, וקירות בגווני הבטון שיוצרים שפה אחידה ומשעממת עם הבלטות, שדיברו ממש עם המנורה שהוזמנה במיוחד מלאויז'י דה ונטיל מאיטליה. מלבד זה (והחלון, "שקרע את הקיר ויצר חיבור ישיר עם המרקם האורבני שנשקף" – כדברי המעצב עם המשקפיים צהובות המסגרת המשושה...) החדר היה חשוף לחלוטין.
אחרי שיעמום קצר טווח מחדר ההמתנה ו'החלון הקורע', הישירו השניים מבט ישראלי וחסר כל התעניינות, זה לזה. ועבור יענקל'ה היה זה אות הפתיחה המושלם, לשיחת ’דרך אגב’.
“אתה יודע" – פתח יענקל'ה – "לא האמנתי עד כמה אנשים מסוגלים להתרגל ולאהוב כל דבר חדש”
”נכון. אנשים מסתגלים...”
“זה פשוט לא יאומן. ההתראות שיש היום הם מסקרנים מאוד”
“מה ההתראות על טיסות לנופשים בזול?”
“מה פתאום. אני הבני ברקי נראה לך מתעניין בטיסות??? אני מדבר על התראות מיוחדות, כאלה שמעוררות ענין כל פעם שהם מופיעות.”
“נו אז על איזה התראות אתה מדבר?”
“אני מדבר על התראת צבע אדום!”
“לאהוב התרעת צבע אדום???? מה קורה לך אדוני???”
“כן. מה הבעייה? זה בסך הכל דבר חדש, בהתחלה קיטרנו על המצב החדש, אבל עכשיו זה כבר חלק מהשגרה שלנו. כן, אני אפילו נהנה מזה!!!”
“איך אתה מדבר? והילדים? מה נראה לך שזה לא משפיע עליהם???”
“אמממ... כשאתה מעלה את זה, אני חושב שיש בעייתיות להתרגל לזה כחלק מהשגרה, אבל תראה בסוף זה מסקרן כל פעם מחדש”
“מה יש להסתקרן??? נראה לך שזה סתם תגובה?”
“בדיוק. כל פעם אני מסתקרן לראות מהי התגובה החדשה. כמה היא חכמה או מיותרת או משעשעת... אתה יודע”
“משעשעת??? תגיד, משעמם לך בחיים?”
“לא משעמם לי בכלל. אני בטוח שזה יוצר חיבור בין אנשים. זה מאפשר לתקשר טוב יותר. אתה יודע כמה הבהרות בין בני אדם נוצרים דרך זה”.
“תראה, אני מסכים שברגע שיש התרעה, אז אנשים מקשיבים יותר טוב אחד לשני. אבל זה רק עניין של שימת לב לזולת, ומי שיש לו את זה, לא צריך התרעה כדי לתקשר עם בני אדם”.
“אז זהו. שצריך לשים לב שיהיה שימת לב לזולת. ואם בשביל זה באה ההתראה של צבע אדום לעולם, אז שתמיד תמשיך ככה”.
“תראה אדון בניברקי, אני חושב שאתה לא חווית מעולם התרעת צבע אדום. אתה לא מדמיין איזה חרדה זה יוצר. ועל ההשלכות של העיסוק האובססיבי בזה מול שגרת חיים נורמלית”.
“טוב. אז אני אומר לך שרק היום היו לי כמה עשרים התראות. ואני חווה אותם על בסיס יומיומי”.
“ברצינות? כאן בבני ברק? איך אתה שורד????”
“אז זהו. הסוד שלי זה העניין של הגבולות. אבל זה כבר עניין אישי”.
“מה אישי בגבולות? זה עניין ציבורי ומדיני. הצבא צריך לטפל בזה למען כולנו”.
“ממש לא. אתה צריך להחליט מתי אתה מתייחס לזה! לא אף אחד אחר”.
“איך שייך להתעלם מזה? זו התרעה! בשביל להציל את החיים שלך אתה חייב להתייחס!!!”.
“מה פתאום! בדיוק להיפך בשביל להציל את חיי אני צריך לשים את הגבולות בעצמי”.
“בטח. אתה תלך לעזה ותשים להם גבול???”.
“מה הקשר עזה????”
“אז לבנון או סוריה”.
“מה הם קשורים להתראות?”
“כי ההתרעות מגיעים משם. לא?”
“ממש לא”.
“אז מאיפה מגיעים אליך ההתרעות?”
“מהאתר של ’פרוג’. יש שם התראה בצבע אדום כל פעם שיש תגובה. וברשותך אדוני עלי להיכנס לד”ר. ואולי כשאחזור לבית אגלה עוד כמה התראות שלא נס ליחם.
אגב, לא נראה לי שכדאי לך להירשם לשם. אתה תילחץ מאוד מכל התראת צבע אדום, ואם תגיב באיפולסיביות ובלחץ, אז כנראה שתימחק או תינעל...”
----
מוקדש ל @prog ול @prog-tovi שיצרו את מארג התקשורת המדהים עם התראות שלא מרתיעות...
להתראות.
גרפולוג
כשיענקל’ה חופרוביץ מבני ברק, פגש באיתן עוטפעזתי מניר עוז. דבר לא הכין אותו לתגובה האימפולסיבית של האחרון.
שניהם נזדמנו לקליניקת האורתופד המומחה לכאבי גב, ד“ר גבי עוז. חדר ההמתנה היה פסגת מותרות המוח האדריכלי, מהסוג שתפגוש רק במגזין של "דירה נאה (למי?)"...
הוא עוצב בעיצוב מודרני מינימליסטי, הכולל שתי כיסאות קש צבועים באדום צעקני ושיקי, וקירות בגווני הבטון שיוצרים שפה אחידה ומשעממת עם הבלטות, שדיברו ממש עם המנורה שהוזמנה במיוחד מלאויז'י דה ונטיל מאיטליה. מלבד זה (והחלון, "שקרע את הקיר ויצר חיבור ישיר עם המרקם האורבני שנשקף" – כדברי המעצב עם המשקפיים צהובות המסגרת המשושה...) החדר היה חשוף לחלוטין.
אחרי שיעמום קצר טווח מחדר ההמתנה ו'החלון הקורע', הישירו השניים מבט ישראלי וחסר כל התעניינות, זה לזה. ועבור יענקל'ה היה זה אות הפתיחה המושלם, לשיחת ’דרך אגב’.
“אתה יודע" – פתח יענקל'ה – "לא האמנתי עד כמה אנשים מסוגלים להתרגל ולאהוב כל דבר חדש”
”נכון. אנשים מסתגלים...”
“זה פשוט לא יאומן. ההתראות שיש היום הם מסקרנים מאוד”
“מה ההתראות על טיסות לנופשים בזול?”
“מה פתאום. אני הבני ברקי נראה לך מתעניין בטיסות??? אני מדבר על התראות מיוחדות, כאלה שמעוררות ענין כל פעם שהם מופיעות.”
“נו אז על איזה התראות אתה מדבר?”
“אני מדבר על התראת צבע אדום!”
“לאהוב התרעת צבע אדום???? מה קורה לך אדוני???”
“כן. מה הבעייה? זה בסך הכל דבר חדש, בהתחלה קיטרנו על המצב החדש, אבל עכשיו זה כבר חלק מהשגרה שלנו. כן, אני אפילו נהנה מזה!!!”
“איך אתה מדבר? והילדים? מה נראה לך שזה לא משפיע עליהם???”
“אמממ... כשאתה מעלה את זה, אני חושב שיש בעייתיות להתרגל לזה כחלק מהשגרה, אבל תראה בסוף זה מסקרן כל פעם מחדש”
“מה יש להסתקרן??? נראה לך שזה סתם תגובה?”
“בדיוק. כל פעם אני מסתקרן לראות מהי התגובה החדשה. כמה היא חכמה או מיותרת או משעשעת... אתה יודע”
“משעשעת??? תגיד, משעמם לך בחיים?”
“לא משעמם לי בכלל. אני בטוח שזה יוצר חיבור בין אנשים. זה מאפשר לתקשר טוב יותר. אתה יודע כמה הבהרות בין בני אדם נוצרים דרך זה”.
“תראה, אני מסכים שברגע שיש התרעה, אז אנשים מקשיבים יותר טוב אחד לשני. אבל זה רק עניין של שימת לב לזולת, ומי שיש לו את זה, לא צריך התרעה כדי לתקשר עם בני אדם”.
“אז זהו. שצריך לשים לב שיהיה שימת לב לזולת. ואם בשביל זה באה ההתראה של צבע אדום לעולם, אז שתמיד תמשיך ככה”.
“תראה אדון בניברקי, אני חושב שאתה לא חווית מעולם התרעת צבע אדום. אתה לא מדמיין איזה חרדה זה יוצר. ועל ההשלכות של העיסוק האובססיבי בזה מול שגרת חיים נורמלית”.
“טוב. אז אני אומר לך שרק היום היו לי כמה עשרים התראות. ואני חווה אותם על בסיס יומיומי”.
“ברצינות? כאן בבני ברק? איך אתה שורד????”
“אז זהו. הסוד שלי זה העניין של הגבולות. אבל זה כבר עניין אישי”.
“מה אישי בגבולות? זה עניין ציבורי ומדיני. הצבא צריך לטפל בזה למען כולנו”.
“ממש לא. אתה צריך להחליט מתי אתה מתייחס לזה! לא אף אחד אחר”.
“איך שייך להתעלם מזה? זו התרעה! בשביל להציל את החיים שלך אתה חייב להתייחס!!!”.
“מה פתאום! בדיוק להיפך בשביל להציל את חיי אני צריך לשים את הגבולות בעצמי”.
“בטח. אתה תלך לעזה ותשים להם גבול???”.
“מה הקשר עזה????”
“אז לבנון או סוריה”.
“מה הם קשורים להתראות?”
“כי ההתרעות מגיעים משם. לא?”
“ממש לא”.
“אז מאיפה מגיעים אליך ההתרעות?”
“מהאתר של ’פרוג’. יש שם התראה בצבע אדום כל פעם שיש תגובה. וברשותך אדוני עלי להיכנס לד”ר. ואולי כשאחזור לבית אגלה עוד כמה התראות שלא נס ליחם.
אגב, לא נראה לי שכדאי לך להירשם לשם. אתה תילחץ מאוד מכל התראת צבע אדום, ואם תגיב באיפולסיביות ובלחץ, אז כנראה שתימחק או תינעל...”
----
מוקדש ל @prog ול @prog-tovi שיצרו את מארג התקשורת המדהים עם התראות שלא מרתיעות...
להתראות.
גרפולוג
נערך לאחרונה ב: