הנושאים החמים
הנושאים החמים
איך זה לחזור הביתה ולגלות ששכחו להשאיר מפתח אצל השכנים!
נורא!!!
אסון!!
הצילו, מה עד כדי ככה לא חשובה לכם האישה הזאת שמנקה מכבסת ומבשלת?!
אני כבר לא רוצה לדבר על איך שהשאירו את הבית מבפנים.. עד כדי ככה מפחדים מהתגובה שלי כשאני אראה את הבלאגן שבשביל זה משאירים אותי בחוץ??
וחוץ מזה למה נראה לכם שזה יעזור לכם??
אתם חושבים שאני טיפשה?!
אני רואה את הרצפה הנקייה מחוץ לדלת ומבינה לבד שלא הורדתם את הזבל..
הצילו תפתחו כבר את הדלת...
אני שומעת מבפנים ציפורים מצייצות. עוד פעם שכחתם לסגור את החלון ולכן הציפורים מטיילות לנו בבית חופשי.
מה, אני לא מבינה?!
גם ללכת לעבודה בלי לתלות רשימת מטלות אסור לי?!
טוב אני אשאר בבית ואז כולכם תהיו בריאים לעולם. כן,
לעולם לא יכאב לכם עוד הראש ולא הבטן. אתם תראו אותי כל היום בבית ותבינו, שעדיף לסבול בחיידר, בבית ספר, בישיבה, בסמינר, ובכוילל.. מאשר להישאר פה ביחד איתי..
אני מריחה צרות מהבית וכשאני מריחה צרות זה אומר שהאחרון שטיגן חביתה הפך את כל המטבח על המחבט עם השמן השרוף...
את הריח הזה אני מזהה כבר ממרחקים. תיזהרו אני אקנה מפתחות חזקים כמו המפתח של הדלת הזאת שסגורה עלי עכשיו ואנעל איתה את המטבח על נספחיו..
למה אתם לא פותחים אתם לא מבינים שאי אפשר לתת לי לעמוד כאן ועוד בערב פסח.. ועוד עם הריח הזה שתהיו בריאים שמנים וטריים (עם כמויות השמן שאתם ממשיכים לשפוך לכל דבר שאתם מחממים במיקרוגל וכל חביטה עם נקניקיות שאתם מטגנים אתם מזמן לא שמנים.. אתם הרבה יותר מזה..)
אני רואה שחור מול העיניים ולא בגלל הצבע הלבן של הדלת אלא בגלל שהעינית מלוכלכת ואף אחד לא חשב לנקות אותה... אחר כך אתם לא מבינים מאיפה מגיעים לי הרעיונות לנקות את הרצפה.. מי רואה את זה בכלל?? כן, הנה אני רואה את זה כי השארתם אותי פה, מחוץ לדלת. ועכשיו אני רואה ה - כ - ל! ויש לי תכניות לכל אלה שדאגו שאני יישאר פה עכשיו מחוץ לדלת.
בינתיים שאני בחוץ אני חושבת על פסח, מה ננקה היום חוץ מהעינית של הדלת,
יש לי רעיון!
היום עושים את חדר הבנים שזה במילים אחרות חדר ששייך להתארגנות לא חוקית שכוללת בתוכה שלטי הפגנות, חפירות ארכאולוגיות וממצאים ארכאולוגיים וזואולוגיים, פעם בשנה אני נכנסת אל החדר הזה וזה רק בשביל לכוון על החדר הזה במיוחד "כל חמירא וחמיעא.." השנה תגיע הנקמה על שהשאירו אותי בחוץ. השנה מנקים את החדר הזה!
אני כבר בונה תכניות. אני נועלת את כולם בחדר ומבקשת משפרינצא השכנה שתיקח צינור ארוך ותשפריץ מהמרפסת מים. ואני אשפריץ מתעלת המזגן אקונומיקה...
לא תהיה להם ברירה.
הם יהיו חייבים לנקות.. הדמיונות ממשיכים.. אני ייקח את הסמרטוטים שאני מייחדת למבצע הניקיון הנדיר ואני יסתום איתם את היציאה מהחדר ואז המים שם ייעשו משהו (יהרגו את אוסף החיפושיות והשבלולים והחלזונות..) ובשביל זה הכל שווה..
מי יודע כמה זמן היו נמשכים ההרהורים הללו עד שהגיע אחד מהם (מאוספי החיפושיות לשעבר..)
פתח את הדלת וחלץ נעליים...
ברחתי משם מהר אל מחוץ לדלת, נשענתי עליה לקחתי את כל הסמרטוטים הקיימים על פני תבל טבלתי באקונומיקה רצתי כשהסמרטוטים על אפי וצרחתי:
" אני מתחננת אליך תיכנס לחדר שלך ותמשיך לאסוף חיפושיות אבל אל תוריד נעליים.. אני לא נושמת.."
הבחור הרים עיניים נעץ בי מבט מעוצבן וצעק:
" שתהיי בריאה למה את משתמשת בגרביים שלי לנקות מתחת הספא???"
נורא!!!
אסון!!
הצילו, מה עד כדי ככה לא חשובה לכם האישה הזאת שמנקה מכבסת ומבשלת?!
אני כבר לא רוצה לדבר על איך שהשאירו את הבית מבפנים.. עד כדי ככה מפחדים מהתגובה שלי כשאני אראה את הבלאגן שבשביל זה משאירים אותי בחוץ??
וחוץ מזה למה נראה לכם שזה יעזור לכם??
אתם חושבים שאני טיפשה?!
אני רואה את הרצפה הנקייה מחוץ לדלת ומבינה לבד שלא הורדתם את הזבל..
הצילו תפתחו כבר את הדלת...
אני שומעת מבפנים ציפורים מצייצות. עוד פעם שכחתם לסגור את החלון ולכן הציפורים מטיילות לנו בבית חופשי.
מה, אני לא מבינה?!
גם ללכת לעבודה בלי לתלות רשימת מטלות אסור לי?!
טוב אני אשאר בבית ואז כולכם תהיו בריאים לעולם. כן,
לעולם לא יכאב לכם עוד הראש ולא הבטן. אתם תראו אותי כל היום בבית ותבינו, שעדיף לסבול בחיידר, בבית ספר, בישיבה, בסמינר, ובכוילל.. מאשר להישאר פה ביחד איתי..
אני מריחה צרות מהבית וכשאני מריחה צרות זה אומר שהאחרון שטיגן חביתה הפך את כל המטבח על המחבט עם השמן השרוף...
את הריח הזה אני מזהה כבר ממרחקים. תיזהרו אני אקנה מפתחות חזקים כמו המפתח של הדלת הזאת שסגורה עלי עכשיו ואנעל איתה את המטבח על נספחיו..
למה אתם לא פותחים אתם לא מבינים שאי אפשר לתת לי לעמוד כאן ועוד בערב פסח.. ועוד עם הריח הזה שתהיו בריאים שמנים וטריים (עם כמויות השמן שאתם ממשיכים לשפוך לכל דבר שאתם מחממים במיקרוגל וכל חביטה עם נקניקיות שאתם מטגנים אתם מזמן לא שמנים.. אתם הרבה יותר מזה..)
אני רואה שחור מול העיניים ולא בגלל הצבע הלבן של הדלת אלא בגלל שהעינית מלוכלכת ואף אחד לא חשב לנקות אותה... אחר כך אתם לא מבינים מאיפה מגיעים לי הרעיונות לנקות את הרצפה.. מי רואה את זה בכלל?? כן, הנה אני רואה את זה כי השארתם אותי פה, מחוץ לדלת. ועכשיו אני רואה ה - כ - ל! ויש לי תכניות לכל אלה שדאגו שאני יישאר פה עכשיו מחוץ לדלת.
בינתיים שאני בחוץ אני חושבת על פסח, מה ננקה היום חוץ מהעינית של הדלת,
יש לי רעיון!
היום עושים את חדר הבנים שזה במילים אחרות חדר ששייך להתארגנות לא חוקית שכוללת בתוכה שלטי הפגנות, חפירות ארכאולוגיות וממצאים ארכאולוגיים וזואולוגיים, פעם בשנה אני נכנסת אל החדר הזה וזה רק בשביל לכוון על החדר הזה במיוחד "כל חמירא וחמיעא.." השנה תגיע הנקמה על שהשאירו אותי בחוץ. השנה מנקים את החדר הזה!
אני כבר בונה תכניות. אני נועלת את כולם בחדר ומבקשת משפרינצא השכנה שתיקח צינור ארוך ותשפריץ מהמרפסת מים. ואני אשפריץ מתעלת המזגן אקונומיקה...
לא תהיה להם ברירה.
הם יהיו חייבים לנקות.. הדמיונות ממשיכים.. אני ייקח את הסמרטוטים שאני מייחדת למבצע הניקיון הנדיר ואני יסתום איתם את היציאה מהחדר ואז המים שם ייעשו משהו (יהרגו את אוסף החיפושיות והשבלולים והחלזונות..) ובשביל זה הכל שווה..
מי יודע כמה זמן היו נמשכים ההרהורים הללו עד שהגיע אחד מהם (מאוספי החיפושיות לשעבר..)
פתח את הדלת וחלץ נעליים...
ברחתי משם מהר אל מחוץ לדלת, נשענתי עליה לקחתי את כל הסמרטוטים הקיימים על פני תבל טבלתי באקונומיקה רצתי כשהסמרטוטים על אפי וצרחתי:
" אני מתחננת אליך תיכנס לחדר שלך ותמשיך לאסוף חיפושיות אבל אל תוריד נעליים.. אני לא נושמת.."
הבחור הרים עיניים נעץ בי מבט מעוצבן וצעק:
" שתהיי בריאה למה את משתמשת בגרביים שלי לנקות מתחת הספא???"
