הנושאים החמים
הנושאים החמים
האמת שהעונה כבר נגמרה, אבל בא לו בכל זאת, הוא הסתובב ימינה שמאלה, אף אחד לא רואה, כאילו שמישהו יגיד לו משהו, אבל כנראה התבייש, אולי מעצמו, מי יודע.
מסתבר שזה חזק ממנו, למרות שרוב העונה הוא לא כל כך התפתה, לא שהוא התנזר אבל הוא לא הגזים, עכשיו משום מה זה היה חזק ממנו.
הוא נכנס לסופר שנקרה בדרכו, מרפרף במבטיו על המדפים המלאים כל טוב, ולא ראה אותם, זה רק הדליק לו את הקרקור בבטן, אולי הסרטונין נכנס לפעילות מוגברת, הוא בדק שוב, התגבר על מבוכתו העצמית, שאל איזו סדרנית שעברה שם, לא, היא לא ראתה לאחרונה.
יצא מאוכזב, וזה דבק בו, זה חזק ממנו כבר אמרנו? הוא עבר את הכביש סופר גדול של רשת מתחרה, התורים לא קצרים הוא ראה כבר כשנכנס, אבל לא עצר את עצמו, בעיני רוחו זה כבר נמס בפיו, ממרחק הוא ראה אותם בהבזק עין עומדים בשורה גבוהה, צהובים, מסודרים אחד על השני.
התורים יצאו מהשיקולים, הפגישה, הילדים, אין ספור הדברים הדחופים, כלום, נאדה, רק את זה הוא ראה, שורות גבוהות, שש עשרה בחבילה, הוא חשש לקחת מלמטה, לא רוצה דומינו, גרר שרפרף מאי שם, ולקח, התור היה מתיש, כן. גם בקופה של עד עשר מוצרים שמישהי מהקופאיות כתבה שם וניסתה לעטר בארטליין סגול.
סיים שילם, יצא במרוצה אל רכב, הביט שוב, אף אחד לא רואה, פתח את החבילה, הוציא אחד בזהירות, כמו יהלום, רק שלא יתקווץ' הסיר בעדינות את העטיפה, פירק את הביסקוויט, ברך מזונות, ואחר כך שהכל, וזהו, לא נשאר כלום, גם מהשני.
נמס, נימוח, התפוגג. זהו, אין פאנץ'.
ואם שאלתם זה היה מוקה, ושל ריאו.
מסתבר שזה חזק ממנו, למרות שרוב העונה הוא לא כל כך התפתה, לא שהוא התנזר אבל הוא לא הגזים, עכשיו משום מה זה היה חזק ממנו.
הוא נכנס לסופר שנקרה בדרכו, מרפרף במבטיו על המדפים המלאים כל טוב, ולא ראה אותם, זה רק הדליק לו את הקרקור בבטן, אולי הסרטונין נכנס לפעילות מוגברת, הוא בדק שוב, התגבר על מבוכתו העצמית, שאל איזו סדרנית שעברה שם, לא, היא לא ראתה לאחרונה.
יצא מאוכזב, וזה דבק בו, זה חזק ממנו כבר אמרנו? הוא עבר את הכביש סופר גדול של רשת מתחרה, התורים לא קצרים הוא ראה כבר כשנכנס, אבל לא עצר את עצמו, בעיני רוחו זה כבר נמס בפיו, ממרחק הוא ראה אותם בהבזק עין עומדים בשורה גבוהה, צהובים, מסודרים אחד על השני.
התורים יצאו מהשיקולים, הפגישה, הילדים, אין ספור הדברים הדחופים, כלום, נאדה, רק את זה הוא ראה, שורות גבוהות, שש עשרה בחבילה, הוא חשש לקחת מלמטה, לא רוצה דומינו, גרר שרפרף מאי שם, ולקח, התור היה מתיש, כן. גם בקופה של עד עשר מוצרים שמישהי מהקופאיות כתבה שם וניסתה לעטר בארטליין סגול.
סיים שילם, יצא במרוצה אל רכב, הביט שוב, אף אחד לא רואה, פתח את החבילה, הוציא אחד בזהירות, כמו יהלום, רק שלא יתקווץ' הסיר בעדינות את העטיפה, פירק את הביסקוויט, ברך מזונות, ואחר כך שהכל, וזהו, לא נשאר כלום, גם מהשני.
נמס, נימוח, התפוגג. זהו, אין פאנץ'.
ואם שאלתם זה היה מוקה, ושל ריאו.
