בלדה למוישה זוכמיר
אל מול משק כנפי יונה צחורת אברות ההומה ברגש,
ערפילי שחר הנמוגים אט אט,
משורר עייף מהשראה קוסמית בשעות טרם שחר,
וזונדל הצועד בלאט אלי המכולת השכונתית -
תר לו מוישה זוכמיר,
מחפש ומחפש ומחפש,
ולא מוצא את
- - - עצמו.
בדרכו נתקל בברסלבאי
מקפץ כשעיר עיזים במרומי הר גריזים,
וטובל בנהר הדנובה;
וצפורי נפשו היגעות,
משוועות למיטה עדי קרות הגבר קוקוריקו.
הציץ הוא במחוזות עמק הבכא,
ראה גביר מעונב עד חנוט, בלא טעם שמחה;
ילד עם זקן ארוך בריח של יין ישן;
איש עלוב שט מדעת, ענוג דיכאון ומדושן;
וגוזל שנפל מקן [הלך עליו, המסכן].
נגע הוא נגיעה של שמחה במשכנות הדלים,
נוכח כי לכל זמן ועת והבל הבלים.
ראה מולו ילדה מחויכת,
יחפה על מדרכת;
בקול מצהלות, ועיניה שואלות.
ובסוף?
בסוף הוא מצא את עצמו---
יָשֵן.
זונדל רחמים
אל מול משק כנפי יונה צחורת אברות ההומה ברגש,
ערפילי שחר הנמוגים אט אט,
משורר עייף מהשראה קוסמית בשעות טרם שחר,
וזונדל הצועד בלאט אלי המכולת השכונתית -
תר לו מוישה זוכמיר,
מחפש ומחפש ומחפש,
ולא מוצא את
- - - עצמו.
בדרכו נתקל בברסלבאי
מקפץ כשעיר עיזים במרומי הר גריזים,
וטובל בנהר הדנובה;
וצפורי נפשו היגעות,
משוועות למיטה עדי קרות הגבר קוקוריקו.
הציץ הוא במחוזות עמק הבכא,
ראה גביר מעונב עד חנוט, בלא טעם שמחה;
ילד עם זקן ארוך בריח של יין ישן;
איש עלוב שט מדעת, ענוג דיכאון ומדושן;
וגוזל שנפל מקן [הלך עליו, המסכן].
נגע הוא נגיעה של שמחה במשכנות הדלים,
נוכח כי לכל זמן ועת והבל הבלים.
ראה מולו ילדה מחויכת,
יחפה על מדרכת;
בקול מצהלות, ועיניה שואלות.
ובסוף?
בסוף הוא מצא את עצמו---
יָשֵן.
זונדל רחמים