גם לי יש ילדים בגילאים אלו (וגם קטן יותר)
הארוחה שהכי "עפה" אצלינו, זה מרק.
בפנים שמים את כל טוב העולם הזה שאת רוצה שייכנס אליהם והם לא מסכימים.
מבשלים במים את כל הירקות שלמים, חת שתיים בלי לעבוד לקצוץ, ואח"כ טוחנים בבלנדר היטב היטב למחית חלקה.
אצלינו:
בגרסה הפרווה: עדשים ירוקים, גריסים, קישואים, בצל, בטטה, גזר, תפו"א. אני טוחנת היטב היטב שלא יראו את "הלכלוכים", חוץ מהתפו"א שהם אוהבים אז אותם אני משאירה בחתיכות.
בגרסה בשרית: פשוט להוסיף בשר או עוף.
החכמה היא במינון, אל תפוצצי את המרק, שלא יהיה כבד מידי
אבל בהחלט - זה המקום והזמן להכניס להם קצת ירקות, ולהתפלל שהם יידעו לאכול כשיגדלו (כרגע, הם לא מסכימים אפילו לטעום מה שלא נראה להם).
בפעמים הראשונות שהכנסנו סודות למרק קנינו להם שקדי מרק, וכיסינו את המרק בהרבה הרבה שקדים, שלא יראו שהוא עמוס ולא צלול.
זה הרי טעים מאוד, אז הכל נכנס...
כך עשינו כמה פעמים ואז התחלנו לדלל את השקדי מרק, עד שלא נצרכנו להם יותר.
הטענה היחידה שיש להם היום, זה למה אין קניידלך.
הארוחה שהכי "עפה" אצלינו, זה מרק.
בפנים שמים את כל טוב העולם הזה שאת רוצה שייכנס אליהם והם לא מסכימים.
מבשלים במים את כל הירקות שלמים, חת שתיים בלי לעבוד לקצוץ, ואח"כ טוחנים בבלנדר היטב היטב למחית חלקה.
אצלינו:
בגרסה הפרווה: עדשים ירוקים, גריסים, קישואים, בצל, בטטה, גזר, תפו"א. אני טוחנת היטב היטב שלא יראו את "הלכלוכים", חוץ מהתפו"א שהם אוהבים אז אותם אני משאירה בחתיכות.
בגרסה בשרית: פשוט להוסיף בשר או עוף.
החכמה היא במינון, אל תפוצצי את המרק, שלא יהיה כבד מידי
אבל בהחלט - זה המקום והזמן להכניס להם קצת ירקות, ולהתפלל שהם יידעו לאכול כשיגדלו (כרגע, הם לא מסכימים אפילו לטעום מה שלא נראה להם).
בפעמים הראשונות שהכנסנו סודות למרק קנינו להם שקדי מרק, וכיסינו את המרק בהרבה הרבה שקדים, שלא יראו שהוא עמוס ולא צלול.
זה הרי טעים מאוד, אז הכל נכנס...
כך עשינו כמה פעמים ואז התחלנו לדלל את השקדי מרק, עד שלא נצרכנו להם יותר.
הטענה היחידה שיש להם היום, זה למה אין קניידלך.