מידע שימושי שיינדי מילר - היומן הושלם.....

[פונט = נקודה]

אתמול בירושלים נפטרה בשיבה טובה הגב' שינדי מילר, מחברת הספר - יומנה של שיינדי
יומן מדהים שנכתב במסירות נפש תוך כדי השואה על אדמת הונגריה.
היומן יצא לאור בעברית ואנגלית
הודפס מחדש לפני כמה שנים במהדורה נוספת
אפשר להשיג אצל בני המשפחה
סיפורה התפרסם בהרחבה ב'בילד' הגרמני לפני כשנתיים ואף הוצג בתערוכה בגרמניה
הקימה דור ישרים לתפארת
התגוררה בשכונת סנדריה בירושלים
הלוויתה התקיימה אתמול בבית הלויות שמגר ונטמנה בהר הזיתים לצד בנה יחידה שנהרג במלחמת יום הכיפורים ובעלה ז"ל
יהיה זכרה וזכר כל קדושי גלנטא הי"ד חקוקים לעד

מצ"ב קטעים מהיומן

 

[פונט = נקודה]

מומלץ לקריאה ...!

 

[שושנה1]

הקימה משפחה ענפה זכתה לראות נכדים נינים ובני נינים.אישה מדהימה!

 

[פונט = נקודה]

אכן כן,
זכיתי לפגוש אותה במסגרת ההכנה של הספר לדפוס
פשוט חויה רוחנית מרוממת...
אין אנשים כאלה ...

 

[פונט = נקודה]

סיפורה של ניצולת השואה שינדי מילר | סדרת סרטי ניצולים לציבור החרדי

שינדי מילר לבית אהרנוולד נולדה בשנת 1929 בגלנטה שבסלובקיה. בשנת 1942 גויסו שלושת אחיה של שינדי לפלוגות העבודה. במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה ובאותו יום החלה שינדי לכתוב יומן. ביוני 1944 אספו ההונגרים את יהודי האזור בבית החרושת ללבנים בנובי–זמקי, משם גורשו לאושוויץ- בירקנאו. בהמשך הועברה שינדי...

www.yadvashem.org

לינק לעדות של שיינידי ביד ושם

 

[פונט = נקודה]

שיינדי מילר​

​

​

​

שיינדי מילר

​	​
לידה​	16 באוגוסט1928​
פטירה​	28 באוקטובר2024 (בגיל 96)​

יומנה של שינדי

​

שיינדי מילר-ארנוולד (16 באוגוסט 1928[1] – 28 באוקטובר 2024) הייתה ניצולת השואה, שגרה בצעירותה בעיר גלנטה שבצ'כוסלובקיה. היא חוותה בעצמה את הגירוש למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. היא כתבה יומן אישי בשנת 1944, בתקופת שואת יהודי הונגריה. היומן מתאר מזווית המבט שלה כנערה את החיים תחת הכיבוש הנאצי, ההידרדרות הקיצונית במצבם של יהודי העיר, ושליחתם המהירה למחנות ההשמדה. יומנה פורסם בשנת 2012 בשם "יומנה של שיינדי".​

תוכן עניינים​

• 1 ביוגרפיה​

  ​

• 2 יומן​

  ​

• 3 פרסום היומן​

  ​

• 4 קישורים חיצוניים​

  ​

• 5 הערות שוליים​

  ​

ביוגרפיה​

שיינדי ארנוולד נולדה בגלנטה בשנת 1929 למשפחה יהודית חרדית. הוריה היו יהודה אריה לייב וצורטל ארנוולד. לשיינדי היו שישה אחים וחמש אחיות והיא נולדה העשירית במשפחה. שלוש מאחיותה נפטרו ממגפה עוד לפני שנולדה. במרץ 1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה ושואת יהודי הונגריה הואצה. הם גורשו על ידי המשטר הנאצי ממקום למקום וכך הם שהו בחמישה מקומות בזמן קצר: בחווה, בגטו שהגרמנים הקימו בסביבת בית הכנסת הגדול. חווה נוספת, בית חרושת ללבנים. מבית חרושת ללבנים שלחו את יהודי העיר ברכבות המוות למחנה ההשמדה אושוויץ, הנסיעה ארכה 4 ימים, וכל המשפחה נרצחה שם, מלבד שיינדי, אחותה ייטי, ואחיה חזקל (חזקי) שנלקח לפני לעבוד במחנות בעבודות חשמל. הוריה לא זכו להוביל לחופה אפילו אחד מ-12 ילדיהם.​

לאחר שגורשו לאושוויץ היהודים מחלק של סלובקיה שהיה תחת שלטון הונגרי במלחמת העולם השנייה, ועברו את הסלקציה הראשונה, נלקחה שיינדי יחד עם 200 בנות צעירות לפטרסוולדו לעבוד בבית חרושת לתחמושת וחלקים למטוסי קרב. בית החרושת היה בבעלותו של קרל דיהל. מגורי בנות אלה היו במבצר סמוך, מרחק של כשלושה ק"מ מבית החרושת, כל יום הלכו הבנות ברגל מהמבצר לבית החרושת ולאחר העבודה, חזרה למבצר. הבנות עבדו בשתי משמרות, כאשר כל משמרת הייתה של 12 שעות. העבודה הייתה ללא הפסקה. בבית החרושת היו מחלקות שונות: מסגריה, הלחמה, ריתוך, מכשירים ובקרה. הבנות מסלובקיה מצאו שם כ-1,000 בנות מפולין, שהובלו לשם כשנה לפני כן[2]. בתקופה זו שיינדי הייתה חולה בטיפוס, ואחותה ייטי הגנה עליה.​

הבנות מסלובקיה, שהו במחנה כשנה, ממאי 1944 ועד 8 במאי 1945, יום סיום המלחמה והשחרור. שיינדי עלתה לישראל ביחד עם יטי וחזקי בשנת 1949 והתגוררה בשיכון פאג"י בירושלים, יחד עם שני אחיה וניצולי שואה. שיינדי נישאה לאמיל ולהם 3 ילדים. בנם יצחק אהרון התגייס לצה"ל ובפברואר 1973 נפל תוך כדי מילוי תפקידו.​

יומן​

שיינדי כתבה את יומנה בהונגרית והתחילה לכותבו ב-19 במרץ 1944 היום הראשון לכיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, כשהייתה נערה בת 15, והפסיקה לכותבו כשעלתה לרכבת שהובילה אותה לאושוויץ. היומן מתאר את תיאור ילדותה וקורות בני משפחתה וקרוביה, חיי הקהילה עם הגירוש, תיאור הכיבוש ההונגרי ב-1938, והכיבוש הגרמני ב-1944 ואת טלטוליה עם שאר היהודים בתחנות השונות אותן עברו ממקום למקום עד הגעתם לאושוויץ.​

היא כתבה אותו על דפי נייר ששמרה עליהם באדיקות בכל מסע הגירוש שעברה, אך במהלך טלטוליה דפי היומן הושחתו, ובדצמבר 1944 כשעבדה במחנה העבודה פטרסוולדו בשלזיה, העתיקה את היומן במאמץ רב על 54 כרטיסיות של המפעל ליצור נשק שעבדה בו, ובמהלך העתקת היומן היא הוסיפה וכתבה את קורותיה וקורות אחיותיה וחברותיהן מהרגע שעלו לרכבת ועד שהוסרו מהן שערותיהן ובגדיהן. בינואר 1945 היא סיימה להעתיק את דפי היומן לכרטיסיות של מפעל הנשק והסתירה את הדפים מתחת לקש שהייתה שוכבת עליו בדרגשים שבמחנה. שיינדי כתבה ביומן בצורה אינטנסיבית מאוד, ועל כן הוא תיעוד עשיר לחייה (גם אלה שקדמו לזמן כתיבת היומן) ולאירועים הנוראיים שחוותה, מזווית מבט של נערה צעירה. הטקסט לאורך היומן כולו מתהווה בצילה של השואה. כבר בתחילת היומן ניכרת השפעת מלחמת העולם השנייה.​

פרסום היומן​

שיינדי שמרה על הכרטיסיות של היומן בכל השנים והראתה אותו רק לכמה אנשים בודדים במשך כל השנים, ורק בשנת 2008 תרגמה את היומן מהונגרית לעברית. היומן התפרסם במקור בעברית כשישים וחמש שנה לאחר כתיבתו, תחת השם יומנה של שיינדי - גאלאנטא 1944[3]. לאחר מכן תורגם היומן לאנגלית ולגרמנית[4]. דפי היומן המקורי הוצגו בינואר 2020 בברלין במוזיאון הגרמני להיסטוריה[5] במלאת 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ[6].​

ב-28 באוקטובר 2024 נפטרה שיינדי בביתה[7].​

קישורים חיצוניים​

• על יומנה של שיינדי מילר, באתר יד ושם​

  ​

• יומנה של שיינדי, באתר גנזך קידוש השם​

  ​

• ואז התחלתי לכתוב - שיינדי מילר מספרת על היומן שלה, באתר יוטיוב​

  ​

• סיקור על יומנה של שיינדי מילר, באתר המוזיאון הגרמני להיסטוריה​

  ​

• דפי עד שהעידה שיינדי (סרין) מילר, באתר יד ושם​

  ​

• עדותה של שיינדי מילר על הכיבוש ההונגרי והגרמני, באתר גנזך קידוש השם​

  ​

הערות שוליים​

1. ^מפקד האוכלוסין של גלנטה 1930​

   ​

2. ^בנות הונגריה שנלקחו לאושוויץ ומשם למחנה פטרסוולדאו (Peterswaldau) בשלזיה​

   ​

3. ^יומן גירוש אושוויץ שיינדי ארנוולד, באתר docplayer, ‏11 בינואר 2020​

   ​

4. ^יומנה של שיינדי, באתר Bild, ‏ינואר 2020​

   ​

5. ^הסתכלות במראה: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, באתר המוזיאון הלאומי למלחמת העולם השנייה, ‏27 בינואר 2020​

   ​

6. ^יומנו של ניצול אושוויץ במוזיאון, באתר berlin.de, ‏10 בינואר 2020​

   ​

7. ^ Peter Hell, Christin Wahl, Sie schrieb Tagebuch im KZ: Holocaust-Überlebende Sheindi (96) tot! | News, BILD, ‏28 באוקטובר 2024​

   ​

 

[אמיליה]

נשמע מרתק ממש
יש למישהו להשאיל את הספר בירושלים?

 

[פונט = נקודה]

אפשר להשיג אצל המחברת בבית שם יושבים בימים אלו שבעה
במחיר סמלי או אפילו בחינם, יצאה מהדורה מיוחדת ע"י תורם יליד גלנטה לפני כמה שנים.
זה הטלפון שם
02-5819763

 

[raroz]

הספר עולה 50 ש"ח (הכסף נתרם לצדקה...)

 

[מחזיק מפתחות]

אפשר להשיג אצל המחברת בבית שם יושבים בימים אלו שבעה
במחיר סמלי או אפילו בחינם, יצאה מהדורה מיוחדת ע"י תורם יליד גלנטה לפני כמה שנים.
זה הטלפון שם
02-5819763

באיזה רחוב?

 

[raroz]

באיזה רחוב?

אחינועם

 

[מאושרת מאד]

יש טלפון לנחם?
מתי קמים?

 

[raroz]

יש טלפון לנחם?
מתי קמים?

לפי ידיעתי קמו הבוקר....

 

[רבקי שנברגר]

וואו.
זכיתי לשמוע אותה במסגרת לימוד השואה במסלול בסמינר,
היא דיברה וסיפרה, והיא ממש מרגש.
צילמתי אותה אפילו...
ת.נ.צ.ב.ה

 

[עוד אור יהודה]

אחינועם

אחינעם 11 כניסה ג' קומת כניסה