הצ'ולנט-קייק הפך למושג אגדי בבית משפחת כ' (השם המלא שמור במערכת). לא, הוא לא עשוי גריסי פנינה. אפילו לא מתקרב, מה פתאום. הצו'לנט-קייק הוא עוגת שמרים גדולת מימדים, זולגת שוקולד נמס ואיכותי בלבד. פתחת את העוגה – גמרת אותה.
וכאן אנו מגיעים לשאלה המתבקשת: על מה ולמה זכתה משפחת כ' בעוגה שוקולדית זו, ושאלת השאלות: עבור מה זכתה העוגה לשם כה מלבב וחמין?
וכה היה הסיפור ההיסטורי. אבי המשפחה החשוב הרב צ' (השם המלא נמחק מרשומות המערכת) ראה בצער רב את גדיי העיזים הרכים דוחים בשאט נפש את צלחת גריסי הפנינה ברוטב השעועית שהכינה אשתו מרת ל' הצדקנית, אשת הרב החשוב. בעקבות שערוריה זו של סלידה מהמאכל השבתי, לא מצא הרב מנוח לנפשו הטרודה. הוא ניסה להלעיט את גדייו בטקטיקות מלחמה שונות (נושא לפוסט הבא), אך כל מזימותיו לא צלחו בידו והחמין נשאר בצלחתו בלבד.
ואז הגיעה הישועה. עוגה. טעימה, שוקולדית ועסיסית, מהסוג שאפשר להשיג רק בחנות אחת יוקרתית ואותה מקבל רק מי שאוכל צ'ולנט.
רעיון גאוני. עבד לשבועיים.
אממה, הכינוי דבק בעוגה עד עצם היום הזה.
יש השבוע צ'ולנט-קייק? סיבה למסיבה. לא תמיד יש. תלוי ברמת התקווה שתולה הרב בעוגה ביום שישי. אם נקנה, אוכלים אותו כבר בליל שבת אחרי העוף. (אבל בתנאי שתאכל מחר צ'ולנט! בטח אבא בטח.)
כמעט שכחתי, אבל עוד מושג יש בבית המשפחה הזו. טישו קייק. כל עוגה קנויה שלא מכבדת את העטיפה בה היא עטופה, דינה להיקטלג תחת הכותרת המעליבה: טישו קייק. עוגה בטעם טישו.
והנה. מקרה קרה בשבוע שעבר.
הרב החשוב חזר מהחנות האחת והיוקרתית בהתרוממות הרוח ובתקווה קלושה לניצחון בקרב הצ'ולנט עם שקית גדולה בידיו. וצהלה ושמחה בבית המשפחה.
רק מה? בת נשואה יש להם, והיא שובתת בביתה. ואיך תפסיד הבת את המסיבה?
הרים האב צלצול. ענה החתן החשוב.
וכך בערך נשמעה השיחה: (גברים)
- בוקר טוב ס', רציתי לבשר לכם שקניתי צ'ולנט-קייק!
החתן, אשר לא הכיר את המושג הלזה, וכן הכיר את מושג הטישו, היה בטוח שהשווער התקשר לבשר על קניית טישו-קייק חדש. "אה, כן? נחמד".
- רוצים לקינוח?
- הו, זה בסדר, ג' הכינה המון עוגות לקינוח.
השווער חכך לרגע בדעתו, מעולם לא שמע סירוב לצ'ולנט-קייק. "אבל תגיד לג' שתתקשר אלי, טוב? אולי היא תרצה".
"נראה". (ברור שלא. מה יש לבשר על טישו-קייק תפל?)
"שבת שלום".
"שבת שלום".
והנה ארע. קפצו הזוג בליל שבת אל ההורים.
ותשמע הבת את הבשורה הנהדרת, ותזדעזע כל כך שכמעט והפסידה את העוגה, ותשאל את אביה מדוע לא עודכנה, ותישלח אל בעלה, ותתברר אי ההבנה. ותיטול שתי חתיכות צ'ולנט-קייק, ותזהיר את בעלה לבל יעז לדחות בשנית הצעה נדיבה זו.
וילמד החתן לקח חשוב. כל אשר יאמר לך שווערך - עשה.
וכאן אנו מגיעים לשאלה המתבקשת: על מה ולמה זכתה משפחת כ' בעוגה שוקולדית זו, ושאלת השאלות: עבור מה זכתה העוגה לשם כה מלבב וחמין?
וכה היה הסיפור ההיסטורי. אבי המשפחה החשוב הרב צ' (השם המלא נמחק מרשומות המערכת) ראה בצער רב את גדיי העיזים הרכים דוחים בשאט נפש את צלחת גריסי הפנינה ברוטב השעועית שהכינה אשתו מרת ל' הצדקנית, אשת הרב החשוב. בעקבות שערוריה זו של סלידה מהמאכל השבתי, לא מצא הרב מנוח לנפשו הטרודה. הוא ניסה להלעיט את גדייו בטקטיקות מלחמה שונות (נושא לפוסט הבא), אך כל מזימותיו לא צלחו בידו והחמין נשאר בצלחתו בלבד.
ואז הגיעה הישועה. עוגה. טעימה, שוקולדית ועסיסית, מהסוג שאפשר להשיג רק בחנות אחת יוקרתית ואותה מקבל רק מי שאוכל צ'ולנט.
רעיון גאוני. עבד לשבועיים.
אממה, הכינוי דבק בעוגה עד עצם היום הזה.
יש השבוע צ'ולנט-קייק? סיבה למסיבה. לא תמיד יש. תלוי ברמת התקווה שתולה הרב בעוגה ביום שישי. אם נקנה, אוכלים אותו כבר בליל שבת אחרי העוף. (אבל בתנאי שתאכל מחר צ'ולנט! בטח אבא בטח.)
כמעט שכחתי, אבל עוד מושג יש בבית המשפחה הזו. טישו קייק. כל עוגה קנויה שלא מכבדת את העטיפה בה היא עטופה, דינה להיקטלג תחת הכותרת המעליבה: טישו קייק. עוגה בטעם טישו.
והנה. מקרה קרה בשבוע שעבר.
הרב החשוב חזר מהחנות האחת והיוקרתית בהתרוממות הרוח ובתקווה קלושה לניצחון בקרב הצ'ולנט עם שקית גדולה בידיו. וצהלה ושמחה בבית המשפחה.
רק מה? בת נשואה יש להם, והיא שובתת בביתה. ואיך תפסיד הבת את המסיבה?
הרים האב צלצול. ענה החתן החשוב.
וכך בערך נשמעה השיחה: (גברים)
- בוקר טוב ס', רציתי לבשר לכם שקניתי צ'ולנט-קייק!
החתן, אשר לא הכיר את המושג הלזה, וכן הכיר את מושג הטישו, היה בטוח שהשווער התקשר לבשר על קניית טישו-קייק חדש. "אה, כן? נחמד".
- רוצים לקינוח?
- הו, זה בסדר, ג' הכינה המון עוגות לקינוח.
השווער חכך לרגע בדעתו, מעולם לא שמע סירוב לצ'ולנט-קייק. "אבל תגיד לג' שתתקשר אלי, טוב? אולי היא תרצה".
"נראה". (ברור שלא. מה יש לבשר על טישו-קייק תפל?)
"שבת שלום".
"שבת שלום".
והנה ארע. קפצו הזוג בליל שבת אל ההורים.
ותשמע הבת את הבשורה הנהדרת, ותזדעזע כל כך שכמעט והפסידה את העוגה, ותשאל את אביה מדוע לא עודכנה, ותישלח אל בעלה, ותתברר אי ההבנה. ותיטול שתי חתיכות צ'ולנט-קייק, ותזהיר את בעלה לבל יעז לדחות בשנית הצעה נדיבה זו.
וילמד החתן לקח חשוב. כל אשר יאמר לך שווערך - עשה.
נערך לאחרונה ב: