הנושאים החמים
הנושאים החמים
שוב
שוב היא מביטה בכוכבים המקשטים את הלילה. שוב היא כועסת עליהם, איך שהם הורסים את הזוך של החושך, את הטוהר של השחור.
ושוב היא חושבת כמה שעות קדימה, וגם כמה קילומטרים. על מקום בו הכוכבים כבר נעלמו, ובמקומם הופיעה שמש גדולה ומסנוורת, אולי יותר מדי.
ושוב היא מנגבת את הלחי, ואז את העין, ושוב את הלחי. כי היא לא מצליחה להפסיק.
ויש יופי בכאב שלה, בויתור שלה, בהתמודדות. ויש טוהר עמוק ופנימי ששוטף לה את הלב בכל פעם מחדש, נותן לה כח לעוד.
וכשגם הלילה שלה כבר נסוג לאיטו, וכשהיא נפרדת ממנו במבט עורג ומתגעגע, היא יודעת שגם השמש של היום תראה את היופי שבכאב, את השלמות של הלב השבור.
והדמעות השמורות לשעות החושך מתייבשות. ממתינות ללילה חדש.
שוב היא מביטה בכוכבים המקשטים את הלילה. שוב היא כועסת עליהם, איך שהם הורסים את הזוך של החושך, את הטוהר של השחור.
ושוב היא חושבת כמה שעות קדימה, וגם כמה קילומטרים. על מקום בו הכוכבים כבר נעלמו, ובמקומם הופיעה שמש גדולה ומסנוורת, אולי יותר מדי.
ושוב היא מנגבת את הלחי, ואז את העין, ושוב את הלחי. כי היא לא מצליחה להפסיק.
ויש יופי בכאב שלה, בויתור שלה, בהתמודדות. ויש טוהר עמוק ופנימי ששוטף לה את הלב בכל פעם מחדש, נותן לה כח לעוד.
וכשגם הלילה שלה כבר נסוג לאיטו, וכשהיא נפרדת ממנו במבט עורג ומתגעגע, היא יודעת שגם השמש של היום תראה את היופי שבכאב, את השלמות של הלב השבור.
והדמעות השמורות לשעות החושך מתייבשות. ממתינות ללילה חדש.
