בעיקר להודות

משתמש חדש
בדרשה לכבוד שבת מברכים אמר הדרשן גם את הכתוב להלן

כמו שלקראת חודש ניסן מפרסמים על מעלת הימים והשעות של החודש

כך גם יש לנו את המתנות האלו בחודש אלול [והוא גם הכנה לימי תשרי]

בעל הפנים יפות זי"ע ובעל ההפלאה זי"ע בתשובה למכתב: "כל שעה בחודש אלול כמו יום".

בעל הבן איש חי זי"ע בתשובה למכתב: "כל דקה בחודש אלול כמו חודש".
[באר הפרשה].


ה"שר שלום" מבעלז זי"ע היה אומר על הפסוק "ואלוקי אביכם אמר אלי אמש השמר לך" וגו', אמ"ש שבת מברכים אלול, שמשבת זו טוב להיות מעביר על מידותיו.

הרבי ה"אמרי אמת מגור זי"ע בתשובה לנכדו על סיפור שכתוב בספר "הזכות"
[לבעל החידושי הרי"מ זי"ע]
סיפור על רבי פינחס בן יאיר זי"ע למה זה נכתב בספר,
ותשובת האמרי אמת היתה שמי שעוסק ב"תשובה" בחודש אלול משה רבינו מתלווה אליו ועוזר לו.
ביום א' אלול מוסיפים 2 דברים מזמור כ"ז בתהילים ותקיעת שופר, וכתוב "הַיִתָּקַע שופר בעיר והעם לא יֶחְרָדוּ", ולכאורה חרדה זו אמורה לזכך את האדם, וזה המשווה ביניהם מזמור ז"ך והתקיעה המזככת, שנזכה להיות זכים לקראת יום הדין ולהיות זכאים בכל התוצאות.


פרשת ראה בדרך כלל סמוכה לחודש אלול, וכתוב בסופה על החגים, לעורר את הציבור על החגים המקרבים כמו שמעוררים בתמוז על חודש זמני התשובה המתקרבים. רא"ה ראו אלול הגיע.

לקראת אלול: הצילצול מחזיר מההפסקה להמשך הלימודים, וכן קול השופר מחזיר מההפסקה ללימודים ולעוד דברים רוחניים ותורניים.

אלו"ל אשירה ל-ה' ויאמרו לאמר, קודם להודות ואח"כ לבקש, אשירה ל-ה' - להודות, ואח"כ לבקש - ויאמרו לאמר. [ואם ה3 שבועות -י' אב עד כ'ט אב- עברו בשלום על כל בני המשפחה, ה"אשירה" מקבל משמעות]


ואפילו בהסתרה, בוודאי גם שם נמצא השי"ת, ברכה וקלל"ה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

בחודש אלול הזמן להחדיר בבית את נושא החגים בהלכה ובאגדה וכדו', וההחדרה תהיה על אופן הזוהַר [-לא ספר הזוהר], על דרך התענוג, שהמאזינים יראו את הטוב שבזמנים אלו, להזהיר גדולים שהם ההורים שיאירו על המשפחה על הקטנים שיבינו את הזוהר שבזמנים הטובים שהם החגים הקדושים.

ידוע שהיתה מחלוקת בין רבנים ומנהיגים, והתלמידים ידעו לכבד גם עד אחרי שהסתיימה המחלוקת, אבל היו מיקרים שבהם התלמידים או אנשי הקהילה השתמשו בכוחם כדי להצדיק את רבם, וידועים התוצאות הלא טובות שקרו מיכך, וסיפור אחד מרבים שאירע בשנת תשס"ז, אברך הגיע אל הגר"ח קניבסקי לבקש בעצתו על שנולד לו ילד בלי ידיים ורגליים, שאל אותו הגר"ח "אולי פגעת בתלמיד חכם", והשיב שלא, הגיב הגר"ח "תלך לביתך ותנסה להיזכר", חזר האברך וסיפר שנזכר שלפני 15 שנים בהיותו בחור, היה ויכוח בין רבו לרב אחר ולא הגיעו להסכמה, והוא החליט למחות על כבוד רבו וביזה את הרב השני, הגיב הגר"ח "תאסוף 10 ותבקש מחילה על קיברו, תקנה את ספריו ותפיצם בישיבות ע"מ שילמדו בהם", [מספר המעשה -בשנת תשס"ז- לא המשיך את סיום הסיפור וציין שהסיפור אירע לפני חודשיים ולכן לא ידוע מהו הסיום.] ידוע שפעם היתה שיחה בין מנהיגים איפה לכוין יותר, בהשיבה שופטינו או בעל הצדיקים, ונענו ביניהם אפשר לבקש בשניהם אבל יש ביניהם "ולמשינים", ועליהם ודאי יש לבקש, ושנזכה לקדש שם שמים במעשינו. [קטע זה לקראת שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך - העיניים האוזניים האף הפה הידיים והרגליים - ובוודאי לזכור שסוף מעשה - גם אם לשם שמים על דעת העושה וגם קנאות וכדו' במחשבה תחילה - מה יגרם בעתיד]

גְּרִזִים=כֹּחַ הַבְּרָכָה.

אֵלֶה הַחֻקִים וְּהַמֻשְפָּטִים=תרי"ג (מצוות) חיובים.

מִשלַח יָדֶךָ=זה פרנסה.

בָשָר: נוטריקון ברית, שבת, רֹאש חודש, שגם בימים אלו יש מִצוָה לאכול בָשָר ולשמוח. (רבינו אפרים)

כי פָתֹח תִפתַח: ס"ת כ"ו=הוי"ה, שע"י נתינת הצדקה מייחדים שם הוי"ה.

פָתֹח תִפתֻח=ותִתעַשֶר. רמז שאדם הפותח את ידו לאחרים יִתעָשֵר.


תיקנו אנשי כנסת הגדולה "השיבנו אבינו לתורתך", ועל ידי זה "וקרבנו מלכנו לעבודתך". וזהו שרמזה התורה "את הברכה אשר תשמעו", היינו ע"י התורה תוכלו לשמוע ולקיים "אל מצוות ה' אלקיכם".


"לשכנו תדרשו ובאת שמה", כתב ה"חתם סופר", אם "לשכנו תדרשו", אם תבקשו ותשאפו להידבק בשכינה ולמקדש ה', "ובאת שמה", תשיג את המבוקש, כי הבא ליטהר מסייעין לו.

"פתוח תיפתח": באחד הערבים, ירד רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל מביתו, כדי להשתתף בחתונה. הוא סיים לרדת במעלית ויצא לעבר הרכב שהמתין לו, כשלפתע פנה למלווהו, ואמר "אני צריך לחזור הביתה, שכחתי לקחת משהו". אולי אוּכל לעזור? מבקש המלווה למנוע ממנו את הטרחה הנוספת. "החלפתי לפראק של שבת" הסביר ר' מיכל, "ולא זכרתי שאין בו כסף לצדקה. בחתונה באים עניים רבים, ולא יפה להשיב את פניהם ריקם. מוכרח אני אפוא, להצטייד בכסף עבורם, ובשל כך אעלה הביתה להביא זאת"...

חלק מכבוד בית מקדש מעט לישועות ורפואות ועוד, זה לא לדבר גם בין גברא לגברא, וחלק מהישועות מעל הטבע שנהיו בזכות שמירה זו, אדם מבוגר שחלה במחלה, והחליטו בעצת הגריא"ל שטינמן זי"ע לא לדבר בין גברא לגברא, והיהודי הבריא לגמרי.

[אמר אחד מגדולי ישראל זי"ע (יש אומרים זאת בשם הרבי ה"פני מנחם" מגור זי"ע): ביום א' אלול צריך לשמוח שפטרנו את חודש אב.]

להודות לבורא עולם ב"ה וב"ש על שהחיינו וקיימנו וחזרנו לבתינו בריאים ושלמים אחרי ימי הנופש, וכשם שזכינו כן נזכה גם לעתיד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צח

א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:ב הוֹדִיעַ יי יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:ד הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:ה זַמְּרוּ לַיי בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי:ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:ט לִפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

ותשובה ותפילה וצדקה • אתגר 111

לוח מודעות

למעלה