שיתוף - לביקורת שבשמיים ובארץ...

[REBEKA997]

הרבה הוא עבר עד שמצא את מקומו בעולם
שייך עצמו לקהילות רבות ומגזרים שונים
עד שהבין שאינו זקוק להגדה מסוימת והוא רוצה פשוט לחיות את חייו בנחת , קרוב לאלוקיו
בכל יום ערך התבודדיות וצעק לטאטע שבשמיים
גם את בנותיו לימד לעשות כן, כל יום לפני השינה הוא נתן להן דקות מספר של התיחדות עם אבאלה ,
כשנולד בנו לאחר שלושת הבנות , ליבו קיפץ בהתרגשות
סופסוף בחור לעניין שיבין מה זה התבוידדוס' , מישהו לדבר איתו על קרבת אלויקים ,
כבר שהיה בן שנתיים לימד אותו אביו לענות כשישאל : "מי בשמיים"? "השם!"
לפני שמחה משפחתית שתועדה להתקיים בקרוב , חזר איתו שוב ושוב אביו
בשינונים הלוך וחזור
"מי בשמיים" והוא מלמל "השם"
מי בשמיים , יותר גדול מכולם" השם!!
שוב ושוב, עד שגם מתוך שינה יידע כי הוא אחד בשמיים (ובארץ)
בשמחה הוא ניגש להציג את ילדו בגאווה, הילד שכבר מגיל כה צעיר מדקלם את התובנה האדירה,
כולם עמדו בציפייה לראות את הילד הצדיק והמוכשר
"מי בשמיים"? נשאל ע"י אביו
"מי בשמיים ורואה הכל"?
כולם עמדו בשתיקה , אפילו התזמורת כאילו הנמיכה ווליום
פיו נפתח במתיקות ותלתליו נעו בשובבות כשענה
"המטוס, המטוס בשמיים ורואה את כו-לם!"

 

[נ. גל]

מתוק.
כמה הערות:

להגדה מסוימת

להגדרה.

בנחת , קרוב

בקרוב , חזר

לפני פסיק לא מופיע רווח, רק לאחריו.

כשישאל : "מי בשמיים"? "השם!"

מי בשמיים , יותר גדול מכולם" השם!!

פיסוק בעייתי. באופן כללי מקובל להכניס את סימני הקריאה והשאלה לתוך המשפט (כיוון שהם נותנים את הסאב טקסט של הדובר, ולכן נחשבים כחלק מדבריו במידה מסויימת.) כלומר - לתוך הגרשיים.
בכל מקרה, גם אם בוחרים לשים אותם מחוץ לגרשיים, יש לשמור על צורה קבועה. מבחינה תחבירית לסימן קריאה וסימן שאלה יש אותו השימוש, ולכן עליהם לשמש באותה צורה לאור הקטע. צורה כזו, איננה תיקנית.