הנושאים החמים
הנושאים החמים
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלִּי
וְאוֹרוֹתָיו הִתְנַפְּצוּ לְמִילְיוֹנֵי פְּזוּרוֹת
מְטַיְּלוֹת בָּעוֹלָם הַשָּׁבוּר
כְּשֶׁהִתְפַּזְּרוּ שְׁבָרַי
עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַתּוֹבֵעַ
טָבַעְתִּי אֲנִי בְּטִיּוּלַי
וְאֵין תַּקָּנָה, לָחֲשׁוּ לִי כֻּלָּם
כִּי מִי יִטְרַח לֶאֱסֹף הַשְּׁבָרִים
מִי יְנַסֶּה לַאֲחוֹתָם
מִי יִרְאֶה בָּהֶם אֶת הַכְּלִי הַשָּׁלֵם שֶׁהָיוּ
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלִּי
יָדַעְתִּי שֶׁאֵין תַּקָּנָה
כִּי אִם בַּשִּׁיבָה לָאֻמָּן שֶׁיְּצָרַנִי
וְהוּא הִבִּיט עַל שְׁבָרַי הַפְּזוּרִים -
וְרָאָה בָּהֶם אַלְפֵי נִיצוֹצוֹת מִשְׁתַּבְּרִים
וְהוּא הִבִּיט עַל לִבִּי הַמְּרֻטָּשׁ -
וְרָאָה בּוֹ שִׁבְרוֹן שָׁלֵם כָּל כָּךְ
וְזוֹ תַּקָּנָתֵךְ, כָּךְ לָחַשׁ לִי
שְׁבָרַיִךְ יַאֲחוּ אוֹתָךְ
שְׁבָרַיִךְ יָאִירוּ בָּךְ
שְׁבָרַיִךְ הֵם הַכְּלִי הַשָּׁלֵם שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלִּי
הָיִיתִי סוֹף סוֹף אֶצְלְךָ.
וַאֲנִי שְׁלֵמָה.
השיר הזה נכתב לפי פסקה ב"נתיב התשובה" למהר"ל. המהר"ל מזכיר שם את המדרש הידוע המתחיל במילים: "שאלו לחכמה, חוטא - מה עונשו?" וממשיל אותו לאדם שקיבל בהשאלה מהמלך כלי, ונשבר לו. ורק לאחר שכולם אומרים לו שאין תקנה לכלי, הוא מעז ושב אל המלך - הוא מבין שהמלך רוצה את הכלי שלו בדיוק כך, שבור, כל עוד הוא שב אליו והודה בשברונו.
וְאוֹרוֹתָיו הִתְנַפְּצוּ לְמִילְיוֹנֵי פְּזוּרוֹת
מְטַיְּלוֹת בָּעוֹלָם הַשָּׁבוּר
כְּשֶׁהִתְפַּזְּרוּ שְׁבָרַי
עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַתּוֹבֵעַ
טָבַעְתִּי אֲנִי בְּטִיּוּלַי
וְאֵין תַּקָּנָה, לָחֲשׁוּ לִי כֻּלָּם
כִּי מִי יִטְרַח לֶאֱסֹף הַשְּׁבָרִים
מִי יְנַסֶּה לַאֲחוֹתָם
מִי יִרְאֶה בָּהֶם אֶת הַכְּלִי הַשָּׁלֵם שֶׁהָיוּ
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלִּי
יָדַעְתִּי שֶׁאֵין תַּקָּנָה
כִּי אִם בַּשִּׁיבָה לָאֻמָּן שֶׁיְּצָרַנִי
וְהוּא הִבִּיט עַל שְׁבָרַי הַפְּזוּרִים -
וְרָאָה בָּהֶם אַלְפֵי נִיצוֹצוֹת מִשְׁתַּבְּרִים
וְהוּא הִבִּיט עַל לִבִּי הַמְּרֻטָּשׁ -
וְרָאָה בּוֹ שִׁבְרוֹן שָׁלֵם כָּל כָּךְ
וְזוֹ תַּקָּנָתֵךְ, כָּךְ לָחַשׁ לִי
שְׁבָרַיִךְ יַאֲחוּ אוֹתָךְ
שְׁבָרַיִךְ יָאִירוּ בָּךְ
שְׁבָרַיִךְ הֵם הַכְּלִי הַשָּׁלֵם שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלִּי
הָיִיתִי סוֹף סוֹף אֶצְלְךָ.
וַאֲנִי שְׁלֵמָה.
השיר הזה נכתב לפי פסקה ב"נתיב התשובה" למהר"ל. המהר"ל מזכיר שם את המדרש הידוע המתחיל במילים: "שאלו לחכמה, חוטא - מה עונשו?" וממשיל אותו לאדם שקיבל בהשאלה מהמלך כלי, ונשבר לו. ורק לאחר שכולם אומרים לו שאין תקנה לכלי, הוא מעז ושב אל המלך - הוא מבין שהמלך רוצה את הכלי שלו בדיוק כך, שבור, כל עוד הוא שב אליו והודה בשברונו.
