שאלות בלשון

[יום אביב]

כמה שאלות בלשון. אודה לתשובות המקצוענים.

1. מה בין הינו\ הוא. האם אפשר לכתוב: המזון הינו חיוני... או שההנה הוא רק לרמיזה
2. האם פרוטה לפרוטה או פרוטה לפורטה
3. ידוע לי שכיום יש לכתוב 'דוגמה'. האם הריבוי הוא דוגמאות או דוגמות?
4. מעל ועל מתחת לעומת 'על' 'תחת'. 'סמני קו מתחת המילה ועיגול מעליה'- האם נכון?
וכן : מלפניה ואחריה או מפניה ולאחריה?


תודה!

 

[מי]

לגבי 2: הביטוי הנכון הוא לא נותרה פרוטה לפורטה. ההסבר הינו: לא נותרה אפילו פרוטה אחת שניתן לפרוט אותה (מפיק בה' של לפורטה)

 

[יום אביב]

אם כן הקמץ הוא קטן, ובכתיב חסר עליי לכתוב 'פרוטה לפרטה'. אכן כך?

 

[מי]

אכן.

 

[אברהם]

כמה שאלות בלשון. אודה לתשובות המקצוענים.

1. מה בין הינו\ הוא. האם אפשר לכתוב: המזון הינו חיוני... או שההנה הוא רק לרמיזה

כן, אפשר לכתוב "המזון הינו חיוני".

2. האם פרוטה לפרוטה או פרוטה לפורטה

תלוי באיזה הקשר.
"לא היתה לזונדל פרוטה לפָרְטָהּ, ולכן הוא יצא לקבץ נדבות ואסף פרוטה לפרוטה עד שהצליח לקנות מעט לחם".

3. ידוע לי שכיום יש לכתוב 'דוגמה'. האם הריבוי הוא דוגמאות או דוגמות?

צורת הריבוי של דוגמה היא דוגמות, ושל דוגמא היא דוגמאות.
(אפשר לכתוב גם כך וגם כך, נראה לי שכיום יותר נפוץ דוגמה ביחיד ודוגמאות ברבים, אני אישית מעדיף את הכתיב דוגמא גם ביחיד)

4. מעל ועל מתחת לעומת 'על' 'תחת'. 'סמני קו מתחת המילה ועיגול מעליה'- האם נכון?
וכן : מלפניה ואחריה או מפניה ולאחריה?

תחת המילה ומתחת המילה זה אותו דבר, אבל על ומעל זה לא בדיוק אותו דבר.

על המילה, זה על גבי המילה (כמו למשל קו חוצה)
מעל המילה - המשפט שמעל המשפט הזה הוא בצבע שחור.

לגבי הצמד השני - לא כמו שכתבת אלא מלפניה ומאחוריה

תודה!

על לא דבר

 

[אפכא מסתברא]

כן, אפשר לכתוב "המזון הינו חיוני".

לא כן - על פי המרצה מן האקדמיה ללשון העברית בקורס לעריכת לשון שהשתתפתי בו לפני כשלוש שנים, 'הינו' משמע: 'הנה הוא', ואין להשתמש בו כאוגד.

 

[יום אביב]

יפה, אפכא, כך סברתי ולכן שאלתי. שאלה אחרת: איפה מתקיימים קורסים לעריכת לשון שכאלו?

ועוד שאלות:
1. מה בין אלו ואלה?
2. בכינויי חיבה דוגמת רבקהלה, מאירקה, איפה יבוא הגרש?

 

[אפכא מסתברא]

1) אלה - לשון המקרא, אלו - לשון חכמים.
2) ככל הידוע לי (לא למדתי זאת בקורס...) - רבקה'לה, מאיר'קה, אבל יוסל'ה (מתיחסים לזה כאילו השם הוא יוסל).

 

[דניאל נ]

אפכא תודה רבה למדתי דברים חשובים היום
אולי כדאי שתפתח קורסים בנושא אני בטוח שיש הרבה שצמאים לדעת

 

[אברהם]

1) אלה - לשון המקרא, אלו - לשון חכמים.

כדאי לציין שהלשון המדוברת היום קרובה ללשון המקרא יותר מאשר לשון המשנה

(אלה ואלו זו דוגמא אחת, דוגמאות נוספות: עץ-אילן. כל הפעלים ברבים שבלשון המשנה מופיעים עם ן' במקום עם ם' ועוד)

 

[אברהם]

לא כן - על פי המרצה מן האקדמיה ללשון העברית בקורס לעריכת לשון שהשתתפתי בו לפני כשלוש שנים, 'הינו' משמע: 'הנה הוא', ואין להשתמש בו כאוגד.

זה נכון שבמקור הינו פירושו "הרי הוא" אבל בימינו משתמשים בזה גם כאוגד.

ציטוט ממילון רב מילים:

הינו הוא (לרוב כאוגד מודגש במשפט).
• לפני כשנה הוא פוטר מעבודתו ועד היום הינו מובטל.
• סכום הפיצויים שקיבלת הינו מלוא הסכום המגיע לך.

 

[אפכא מסתברא]

כנראה, רב מילים נוהג במקרה זה שלא כפי החלטות האקדמיה.

 

[יום אביב]

שמעתי על גישות שונות בנוגע לאלה/ אלו. יש האומרים זכר/ נקבה, ויש האומרים
מיודע /לא מיודע.

 

[אפכא מסתברא]

שמעתי על גישות שונות בנוגע לאלה/ אלו. יש האומרים זכר/ נקבה, ויש האומרים
מיודע /לא מיודע.

??
"אלה משפחות בני נח" (משפחה - נקבה), "ואלה שמות..." (שם - זכר)
"אלו דברים שאין להם שעור" (דבר - זכר), "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו..."(מלכות - נקבה)

 

[אברהם]

כנראה, רב מילים נוהג במקרה זה שלא כפי החלטות האקדמיה.

כמו במקרים נוספים, ובצדק - אפשר לומר.
(אני לא מדבר על המקרה הזה, קטונתי מלהכריע, אני מדבר על ה"תיקונים" שלהם בכללים מוחלטים (כמו למשל שינוי ניקוד המילה מה), ובמנהגים מקובלים עם טעם (כמו בהיצמדות גורפת לכלל שהם קבעו שבכתיב חסר ניקוד במקום חולם תמיד תבוא ו', גם כשלא צריך (כמו במילה הכל, שלפי האקדמיה נכתבת "הכול" ובמקום קמץ קטן לעולם לא תבוא ו', גם כשזה פוגע בקריאות המילה, כמו במילים תוכנה וחומרה שע"פ האקדמיה נכתבות תכנה וחמרה)

 

[יום אביב]

??
"אלה משפחות בני נח" (משפחה - נקבה), "ואלה שמות..." (שם - זכר)
"אלו דברים שאין להם שעור" (דבר - זכר), "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו..."(מלכות - נקבה)

אפכא, אז מה עושים למעשה? הרי צריכה להיות עקביות בספר שעובר עריכה. מתי אלו ומתי אלה? פשוט להחליט על אחת מהצורות באופן גורף ולהחיל על הכול?

 

[אברהם]

אפכא, אז מה עושים למעשה? הרי צריכה להיות עקביות בספר שעובר עריכה. מתי אלו ומתי אלה? פשוט להחליט על אחת מהצורות באופן גורף ולהחיל על הכול?

שתי הצורות תקניות, ואפשר להשתמש בשתיהן.
זה אפילו מגוון ופחות משעמם

בכל מקרה אם מחליטים על שימוש באחד מהם בלבד, אסור לעשות חיפוש והחלפה של הכל, אלא לבדוק אחד אחד, אחרת זה עלול ליצור בספר משפטים כמו "אלה ואלה דברי אלקים חיים", "אלו הדברים אשר דבר משה" וכו'.