שאלה

[חושב יצירתי]

עצם התופעה מלמד, או עצם התופעה מלמדת?

בתודה מראש על התשובה

 

[אפכא מסתברא]

מה השאלה - גם "עצם" וגם "התופעה" הן ממין נקבה...

 

[עפרה]

מלמד.

 

[אפכא מסתברא]

מלמד.

??? מנין לך ש "עצם" זו בלשון זכר?

 

[תרצה]

האם המילה "עצם" הזו, היא כמו "עצם שמנה" (מהבשורה הטובה, שתדשן עצם...) ?

 

[אפכא מסתברא]

אמנם יש "עצם" בלשון זכר ובריבוי - עצמים, במשמעות של חפצים, אבל במקרה זה הכוונה, לדעתי, ל"עצמותה של התופעה", ועצם זו - נקבה היא.

 

[אברהם]

המילה עצם היא גם זכר וגם נקבה, גם "עצם שמנה" בלשון חז"ל יכולה להיות "עצם שמן" למשל במדרש רבה בראשית פרשה סד: עאל ודרש ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו.

וגם במקרא המילה עצם יכולה לבוא בלשון זכר ולא רק ברבים, כמו "בעצם היום הזה"

 

[עפרה]

מעניין, האם היית משתמשת ב'עצם העניין' 'עצמו של הדבר' כלשון נקבה - 'עצם הדבר לא נראית לי נכונה?'​

בכל אופן בדקתי במילון א"ש וראיתי שהוא משמש כזו"נ, ודווקא בדוגמאות של 'עצמו של דבר' הביאו - במקרה, אולי - דוגמאות בלשון זכר. ('עצם הרעיון נכון הוא').
כמו כן, מובא שם שצורת ריבוי 'עצמות' מתאימה בעיקר למשמעות 1 - 'החלק הקשה בשלד בעלי חוליות' וצורת הריבוי 'עצמים' מופיעה בעיקר במשמעויות 2,3 - גוף, גרם, כל דבר הקיים בטבע; עיקר, ממש, דבר כמות שהוא. (כמו בדוגמה שלנו). מובן שצורת ריבוי כזו מושכת יותר לכיוון של זכר.​

יתכן שהתשובה איננה חד משמעית.​

 

[agav]

כמדומתני שבענין זה יש חריגות - כשהסמיכות היא כמותית: רוב הכיתה, למשל, הולכים דוקא לפי הנושא המרכזי: הכיתה, לענין זה. לכן נראה לי יותר: עצם התופעה מחייבת.

כדאי לבדוק עוד.

 

[געוואלדיג]

אברהם, איני רואה כלום מהראיה שלך מ"עצם היום הזה", הכונה: העצם של היום הזה, הזה מוסב על היום.
איפכא, אם העצם הרעיוני זהה לעצם הפיזי, אזי יש פסוקים רבים בהם שורש זה מופיע בלשון זכר, לדוגמא "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון" וכן "וימלטו עצמותיו"

 

[אפכא מסתברא]

איפכא, אם העצם הרעיוני זהה לעצם הפיזי, אזי יש פסוקים רבים בהם שורש זה מופיע בלשון זכר, לדוגמא "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון" וכן "וימלטו עצמותיו"

"וימלטו עצמותיו" אינו ראיה, שכן מצוי בעתיד נוכחות ונסתרות צורת זכר ("השבעתי אתכן...אם תעירו " וגו')

 

[חושב יצירתי]

תודה
אני מבין שבאמת יש פנים לכאן ולכאן, גם נטייתי היא תמיד לכתוב בלשון נקבה - עצם התופעה מלמדת, למרות שעצם במקרה הזה נראה לי כזכר, היינו עיצומו של דבר או עצמו של דבר, מכל מקום העיקר כאן היא המילה תופעה - ורק רציתי לוודא מה סוברים המדקדקים

שאלה דומה - חלק מהקהל ישב, או חלק מהקהל ישבו?

 

[אברהם]

תודה
אני מבין שבאמת יש פנים לכאן ולכאן, גם נטייתי היא תמיד לכתוב בלשון נקבה - עצם התופעה מלמדת, למרות שעצם במקרה הזה נראה לי כזכר, היינו עיצומו של דבר או עצמו של דבר, מכל מקום העיקר כאן היא המילה תופעה - ורק רציתי לוודא מה סוברים המדקדקים

שאלה דומה - חלק מהקהל ישב, או חלק מהקהל ישבו?

ע"פ כללי הדקדוק יותר מדוייק לומר חלק מהקהל ישב
גם חלק וגם הקהל הם יחיד

אמנם מכיון שהיחיד הזה כולל בתוכו רבים, מצינו שהוא נקרא גם בלשון רבים וגם בלשון יחיד למשל "לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ", ולעומת זאת "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ"
וגם בלשון משנה מצינו כן - "כסלו ולא ירדו גשמים , בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור"
בית דין משמש כלשון רבים מפני שהוא מכיל דיינים רבים

 

[חושב יצירתי]

אמנם יש "עצם" בלשון זכר ובריבוי - עצמים, במשמעות של חפצים, אבל במקרה זה הכוונה, לדעתי, ל"עצמותה של התופעה", ועצם זו - נקבה היא.

נראה לי ש'עצמות' נובעות מהשם 'עצם', במשמעות של חפץ.
עצם, זה שם הבא לתאר חפץ במובן מופשט, ללא כל תיאור - "עצם זוהר נראה בשמים", כלומר, כיוון שאנו לא יודעים מהו, אנו נצמדים לתיאור הכי יסודי ועיקרי שלו, שהוא 'עצם', שהוא 'משהו'. כך גם העצמות הן יסוד הגוף, וכן כל דבר כשאנו רוצים לדבר על העיקר שלו, ההיולי שלו, אנו משתמשים במילה 'עצם'