שאלה בניקוד בגמרא

[milk]

קידושין דף לו ע"א

א"כ נִכְתּוֹב קְרָא קרח מַאי 'קָרְחָה' @100$
שָׁמְעַת מִינָּהּ תַּרְתֵּי. הכוונה לפסוק לא יקרחו קרחה

 

[למען דעת]

כן

 

[אפכא מסתברא]

א"כ נִכְתֹּב קְרָא קֶרַח מַאי 'קָרְחָה' - כן ניקדו ב'מתיבתא', אך לענ"ד זו טעות, כי 'קרחה' בקמץ קטן תחת הקו"ף הרי זו הארכה של צורת ֹפֹּעַל בחולם חסר ולא של פֶּעַל בסגול, וכגון אֹרַח/אָרְחָה. וצ"ל קֹרַח.

 

[יוסף צבי]

השבוע בדיוק מצאתי בגמרא שוטנשטיין
שמנקדים כ"ף (אות כ') בפת"ח
זה טעות בוודאי? או שיש משהו שאני לא יודע?

 

[אפכא מסתברא]

לכתחילה ניקוד האות כ"ף צריך להיות כניקוד המלה כף, בכ' פתוחה, (כמו חג, דק וכיו"ב שרשי הכפולים) ורק בהפסק הפתח הופך לקמץ. מה הסיבה שה'עולם' אומר כ"ף בקמץ? אולי זו אותה השאלה כמו למה ה'עולם' אומר 'יומא' בשורוק ו'ערכין' בסגול ושווא...

 

[יוסף צבי]

ולפי מה שהעולם אומר
זה פשוט טעות הדפוס?

 

[אפכא מסתברא]

לא הבנתי את שאלתך. ייתכן שהנקדן של שוטנשטיין הוא דקדקן, וניקד כפי הראוי להיות, ולא כפי טעות ה'עולם'.

 

[יוסף צבי]

לא הבנתי את שאלתך. ייתכן שהנקדן של שוטנשטיין הוא דקדקן, וניקד כפי הראוי להיות, ולא כפי טעות ה'עולם'.

כי אם העולם אומר עם קמץ, זה קצת מוזר שישנה
לא?

 

[אפכא מסתברא]

השאלה מה עומד לנגד עיני ההוצאה - הניקוד הנכון והמדויק או המקובל אצל ה'עולם'. ידוע לי על הוצאה אחת שדרשה מן הנקדנית לנקד כפי כל השגיאות המקובלות, דהיינו פַּרְשָׁה ולא פָּרָשָׁה וכל כיו"ב...

 

[יוסף צבי]

השאלה מה עומד לנגד עיני ההוצאה - הניקוד הנכון והמדויק או המקובל אצל ה'עולם'. ידוע לי על הוצאה אחת שדרשה מן הנקדנית לנקד כפי כל השגיאות המקובלות, דהיינו פַּרְשָׁה ולא פָּרָשָׁה וכל כיו"ב...

מעניין באמת לראות במקומות אחרים בשוטנשטיין איך נקדו שם

 

[אפכא מסתברא]

אדרבא, בדוק. (לי יש רק מתיבתא)

 

[יוסף צבי]

אדרבא, בדוק. (לי יש רק מתיבתא)

הבעיה רק שאני לא תלמיד חכם גדול
לזכור איפה מובא עוד פעם בגמרא אות כ"ף
הכוונה לאות כ' במילואו
זכור לך משהו?

 

[אפכא מסתברא]

אולי בשבת קד. (בירושלמי ובמדרש רבה בוודאי יש באותו עניין, אבל כמדומני ששוטנשטיין עוד לא הגיע לשם...) אין לי פנאי לבדוק.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

א"כ נִכְתֹּב קְרָא קֶרַח מַאי 'קָרְחָה' - כן ניקדו ב'מתיבתא', אך לענ"ד זו טעות, כי 'קרחה' בקמץ קטן תחת הקו"ף הרי זו הארכה של צורת ֹפֹּעַל בחולם חסר ולא של פֶּעַל בסגול, וכגון אֹרַח/אָרְחָה. וצ"ל קֹרַח.

גם בשוטנשטיין ניקדו קֶרַח. כבר לפני שנים דיברתי על כך עם סבי שהוא מנקד גמרות שוטנשטיין (ר' משה רוזנבלום הי"ו) והערתי שראוי לכתוב בחולם (כמו פרשת קורח) מהנימוק הנ"ל של איפכא מסתברא, והודה לי.
ועוד אמר לי, שאם אני רואה ניקודים אחרים בין כרכים שונים של הגמ', יכול להיות שעברו כמה שנים בין לבין והוא שינה את דעתו.

 

[יוסף צבי]

אולי בשבת קד. (בירושלמי ובמדרש רבה בוודאי יש באותו עניין, אבל כמדומני ששוטנשטיין עוד לא הגיע לשם...) אין לי פנאי לבדוק.

בדקתי בשבת ק"ד
ואכן גם שם כותבים בפתח