שַׁל נְעָלֶיךָ, ושלשת הָרְגָלִים

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
??
בשביל מה אשכול נפרד שהוא רק קישור לאשכול אחר?
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
רק לאחר שכתבתי הדברים ראיתי שנכון יהיה לשייך את האשכול הנ"ל תחת פורום זה, ואמרתי, הן מעוות לא יוכל לתקון אך החסרון יוכל למנות על ידי זה הקישור....
והנה זו הודעה שלישית...
חורף בריא
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
א. במה שני הדקדקנים הרגיעו את השתוממותך? לכאורה למשה היה רק זוג נעליים, וה' היה צריך לומר לו "נַעליך".
ב. שלוש הרגלים ולא שלושת, שהרי רגל היא נקבה.
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
א. נכון. אך לא היה המכוון מקוב"ה לזוג נעלים כי אם לפריט הלבוש, ומשכך אמר נעליך בשוא תחת הנו"ן.
ב. האבר הנקרא רגל מתואר כנקבה, מועד הנקרא רגל הינו זכר, היות ומתייחס לחג. כנלענ"ד.
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לא חייב לכתוב בזכר, המספר בתורה הוא סתמי כמו שסופרים אנשים, אחד. שנים. שלוש.
יישר כוח
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
התכוונתי: אחד. שתים. שלוש. וכו'
ההודעה נכתבה מפלאפון והיה תיקון אוטומטי...

אמנם, לא לנצח אריב, אך מה הם שיעורי הבית?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לא חייב לכתוב בזכר, המספר בתורה הוא סתמי כמו שסופרים אנשים, אחד. שנים. שלוש.
אם כן העמוד הראשון במסכת קידושין לשוא נכתב?
והיכן עוד מצינו ש"המספר בתורה הוא סתמי"? והיכן מצינו שלוש אנשים?
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לא התכוונתי שכל המקראות כתבו מספרים באופן סתמי, עפרא לפומי אם זו כוונתי.
ר"ל: אולי במקרא דלעיל המספור אינו מתייחס לרגל כפי התואר הראוי לו, אלא ביחס למספר הפעמים שצריך לחוג לפניו, ובכה"ג אפשר לומר: אחד, שתים, שלוש.
ואיני כופה דעתי וכל הרוצה לחלוק יבוא ויחלוק... ;);););)
חודש טוב, ויישר כוח על התגובות!
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ב. האבר הנקרא רגל מתואר כנקבה, מועד הנקרא רגל הינו זכר, היות ומתייחס לחג.
שמות (מ)
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

אונקלוס תְּלַת זִמְנִין תֵּחוֹג קֳדָמַי בְּשַׁתָּא: (אונקלוס)

יונתן תְּלָתָא זִמְנִין תְּחַגּוּן קֳדָמַי בְּשַׁתָּא: (תרגום יונתן)

רש"י רגלים. פעמים, וכן כי הכיתני זה שלש רגלים (במדבר כב, כח.):

''רגל'' (חג/מועד) אינו אלא מלשון פעם. לא 'שלושה מועדים תחוג' וגו' אלא שלוש פעמים תחוג וגו'.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לדבריך אפשר לומר שתי הבלים כי הכוונה לשטויות?
לחלוטין לא לדברי! כוונתי היתה לסתור את דברי @א. סופר שטען כי יש לומר שלושה רגלים (בזכר) כי 'רגלים' הם מועדים, ומועד הוא זכר... ובאתי לחזק את ידיך.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
שמות (מ)
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

אונקלוס תְּלַת זִמְנִין תֵּחוֹג קֳדָמַי בְּשַׁתָּא: (אונקלוס)

יונתן תְּלָתָא זִמְנִין תְּחַגּוּן קֳדָמַי בְּשַׁתָּא: (תרגום יונתן)

רש"י רגלים. פעמים, וכן כי הכיתני זה שלש רגלים (במדבר כב, כח.):

''רגל'' (חג/מועד) אינו אלא מלשון פעם. לא 'שלושה מועדים תחוג' וגו' אלא שלוש פעמים תחוג וגו'.
לדבריך אפשר לומר שתי הבלים כי הכוונה לשטויות?
ואגב -
אחת-שתים-שלוש
אחד-שנים-שלשה
מחילה, סליחה וכפרה!
צודקים!!! ושוב - יישר כוח לכל המגיבים!!!
ובכל מקרה אשמח לקבל חוות דעתכם לענין הניקוד.
תודה וחודש טוב
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לגבי ניקוד 'נעליך' בפסוק 'שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ' - עם כל הכבוד לדקדקנים שציטטת, הקושיא במקומה עומדת, כפי שהעירו לעיל.
 

א. סופר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
בעקבות האמור חפשתי אחר המילים "שלשת "ארבעת" "חמשת" ואכן כולם הופיעו רק בהתייחסות לזכר וכפי שכתב הרב @חגי פאהן.
ומצאתי באיוב (א, ד): וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם.
ולכאו' גם זה צריך להיות לִשְׁלֹשׁ אַחְיֹתֵיהֶם. אשמח לתשובה גם בזה.

ובנוגע לשאלה על של נעליך אולי בא כרמז לדברי המלבי"ם, ואלו הם:
והמלאך אמר אל יהושע של נעלך מעל רגלך בלשון יחיד, ולמשה נאמר של נעליך בלשון רבים, כי הנפש לובשת שני נעלים, הנעל האחד הוא הגוף החיצוני, והנעל השני הם כחות הגוף הפנימים שהם כח המדמה שהוא אמצעי בין הגוף ובין הנפש, שהשכל והנשמה מתקשרים עם הגוף ע"י המדמה, הוא המביא המוחשים וההרגשות של העולם הגשמי אל הנפש פנימה והוא המוציא כחות השכל והשכלותיו אל הגויה אל החוץ.

תודה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ומצאתי באיוב (א, ד): וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם.
ולכאו' גם זה צריך להיות לִשְׁלֹשׁ אַחְיֹתֵיהֶם. אשמח לתשובה גם בזה.
אכן יש בכמה וכמה מקומות בתנ"ך הופעות חריגות - לאו דווקא בשם מספר - של התיחסות לנקבות כאל זכרים (ולהיפך) או מלה שחציה לשון נקבה וחציה לשון זכר, כגון: "ותלכנה שתיהם" (רות) - ראיתי דרשות לפחות על חלק מהן. מן הסתם כל חריגה כזו באה כדי להידרש.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

הסוואה • אתגר 21 • אתגר נושא פרסים 🎁

לוח מודעות

למעלה