שיתוף - לביקורת ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #3#

[כותב השורות]

ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #1#
ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #2#


שנה חלפה, באזני בני הקהילה של ר' נוחעם עדיין מהדהדת ההבטחה של ר' נוחעם מסוכות שעבר - "חכו חכו שנה הבאה, איזה אתרויג אני יביא לכם'...

האתרויג שקטף ר' נוחעם אשתקד מהעץ המאובק שבפרדס השמוט בדרום
העלה בזמנו לא מעט תהיות בקרב המתפללים באשר למראהו, נקודותיו, ובלעטלאכיו
אז, ר' נוחעם יצא ללחום את מלחמתו, והליץ יושר וחביבות על האתרוג הקדוש [בקדושת שביעית] לו זכה אחרי מאמץ רב שכלל יום שלם בשטח תחת השמש הקופחת, ולא מעט דקירות קוצים חסרי רחמים בכל פעם שניסה לשלוף אתרוג שלא שזפתו עין מליבת העץ.

מאז ועד היום הזה שוכן האתרוג אחר כבוד בפח השמיטה שהחביא ר' נוחעם במחסן הבניין, לשם הוא נכנס מידי פעם לבקרו, ולהפיס את דעתו למראה האתרוג המעלה שכבת עובש הגונה שמעלימה באלגנטיות את הנקודות השחורות וכתמי הבלאטלעך
מתברר באופן וודאי, כך לטענת ר' נוחעם - שמדובר בסך הכל ב'מום עובר'! מה שהופך את האתרוג למפרע למהודר ממש, גם בלי כל התירוצים שטרח לחדש בסוכות שעבר.

השנה, החליט ר' נוחעם, הוא יקיים את ההבטחה, לפחות ישתדל...
ובנוסף, הוא לא ייפול בפח שיוצרת ה'פזיזות דקדושה' שלו שבכל שנה דוחפת אותו לקנות את האתרוג המושלם לשעתו, כשכבר במרחק שני דוכנים מהיכן שרכש אותו, נתקל ר' נוחעם בלא משים בצורת גידול מעניינת וידיו מאיליהן ניגשות לפשפש אחר ניקיונו, או אז מתברר שיש נקי ויש נקי...
מיד לאחר מכן מפתח ר' נוחעם מהלך הלכתי שיפסול את האתרוג הקודם בכל מיני טענות ומענות שהמו"ץ שבמקום מנסה, אך לא מוצא להם סמך, גם לא לטענת ה'מקח טעות' אליה נזקק ר' נוחעם לצורך שכנוע מירבי
בחוסר ברירה קונה ר' נוחעם גם את האתרוג השני, וכן הלאה, נתקל ר' נוחעם שוב ושוב במציאות של יהלומים ומוסיף עוד ועוד אתרוגים למסכת הנענועים שיסיים אי"ה ביו"ט ראשון הרבה אחרי שתסתיים תפילת מוסף.

ר' נוחעם גמר בליבו שהשנה הוא יעבור על כל השוק קודם כל, וירשום לעצמו את האתרוגים המובילים ורק אח"כ הוא יקנה את הנבחר מביניהם, כך מצא את עצמו ר' נוחעם מעקם את אפו לסוחרים הממולחים שכל שנה מצליחים להפיל אותו עם אתרוגים שאח"כ מתברר שהם לא הכי הכי...

הידור מיוחד חידש ר' נוחעם בשנה זו, לקחת אתרוג תימני שגדל בפרדס אשכנזי ונמכר ע"י סוחר מרוקאי, כך, סבר ר' נוחעם, אין כל חשש שתצטרף נגיעה עדתית למגדל או לסוחר שתגרום לו לעגל פינות בניקוי מוגזם של נקודות שאחרי יום יומיים הופכות לכתמים חומים.

כבר לפני יו"כ הוא היה אצל צדוק שמוכר אתרוגי חזון איש מהפרדס של רביבו ליד נתיבות, וגם ביקר במקלט אצל זלצבך שמוכר אתרוגים מורוקאים מהפרדס של סינוואני ממושב שתולים, והצליח להיכנס גם אל ה'אוצר' ששם הסוחר הממולח דוד יפרח מוכר את האתרוגים התימניים מהפרדס של וינפלד מבית חלקיה.

בכל מקום בו היה הוא רשם על דף את סימני האתרוג המובהקים שטביעות עין של ת"ח כמוהו תכיר גם אחרי משמוש הידיים של עשרות קונים שיבואו אח"כ, ויצא אל המכירה הבאה שלבטח תמציא בפניו אתרוג טוב יותר, ואם לא... כך חשב, הוא ישוב למקומות הקודמים, 'האתרוג שלו' לבטח יחכה לו יפה ונקי כיהלום.

אך ר' נוחעם חשב משהו אחד, והאתרוגים ויותר נכון מוכרי האתרוגים חשבו משהו אחר...

עוד לא נמצא הסוחר שיסרב לעוד 50₪ שמוצעים לו מעבר למחיר היקר גם ככה, שנקבע מראש ע"י הסוחר
וכך, אחד אחרי השני, כל האתרוגים שנשמרו כביכול עבור ר' נוחעם שיחזור אולי לקנות אותם אחרי המסע הארוך שלו, נמכרו בזה אחר זה למהדרים במצוות שלא יכלו לעבור לאתרוג הבא אחרי שחזו באתרוג שר' נוחעם הכניס אותו לרשימותיו.

וכך, בשעה 14:00 בערב החג ימצא ר' נוחעם את עצמו רץ לשוק העיר, ובוחר לעצמו אתרוג מן השאריות של השאריות ב60 ₪ כשהוא כבר מכין את סוללת התירוצים ההלכתיים באשר לעניין הגדול לקחת השנה אתרוג שיש בו את כל הפסולים שפסולים בדר"כ ביום הראשון אבל השנה שיו"ט חל בשבת הם כשרים למהדרין לשאר הימים.

את ההבטחה, אל דאגה, שומר ר' נוחעם לשנה הבאה...

 

[כותב השורות]

כצפוי
ממש עכשיו פגשתי את ר' נוחעם בשוק העירוני של ארבעת המינים ביחד עם כל עמך בית ישראל קוני ה'סטים' למיניהם
הוא אמר לי 'אני לא יוצא מפה בלי אתרוג'...
שה' יעזור לו! [כי אני פשוט יודע מתי הוא הולך לצאת משם - מחר ב14:00]
על הדרך הוא סיפר לי על הסוכה המיוחדת שהוא בנה השנה
מסתפק עם להעלות על הכתב את מה שהלך שם...