שאלה:
אני שואל שאלה שראיתי בפורום מסוים באינטרנט.
אני משתפת כאן דילמה שאני מתחבטת בה כבר זמן מה,
אשמח לשמוע את דעתכם:
לפני תקופה חיפשתי פאנית לשיפוץ ורענון פאה.
מצאתי כאן אשכול בפרוג ובו היללו מספר נשים את ״שנה רעננה״ (בדוי בדוי) כפאנית תותחית בדיוק בתחום.
בהודעתה הראשונה של פותחת האשכול היא ציינה: אני צריכה מידע על הפאנית ש.ר. המלצות כאן, דיס-המלצות באישי.
הגיוני לבקש דיס באישי כדי להמנע מלשון הרע מיותר, לא?
פניתי לאותה שנה רעננה יחד עם חברה נוספת, כאמור, בעקבות ההמלצות בפרוג ולצערי התוצאה לא הוכיחה את עצמה.
למרות שחזרנו שוב ושוב ונהגנו בהגינות, כלום לא קרה ואף הרגשנו ביחס מזלזל.
אמת שהיה לי כאב לב מזה, המחיר לשיפוץ היה גבוה בהחלט- מעל 2000 שח!
אבל חשבתי שאולי אנחנו היחידות, או שבאמת הדרישות שלנו יחסית גבוהות. ואפשר לומר שספגתי את הנזק ועברתי הלאה.
לפני תקופה הוקפץ האשכול ההוא על ״שנה רעננה״ והנה אני רואה בתגובות כי מישהי כתבה שלצערה השיער שקיבלה היה לא משו, ולתגובה זו היו לא פחות מ-8 תודות.
פניתי אל פותחת האשכול בהודעה אישית כדי לוודא מולה והיא סיפרה שאכן קיבלה באותו יום שפירסמה את האשכול שלש תגובות שליליות ובשל כך פנתה לפיאנית אחרת (והצליחה אגב!)
מה שאומר שבעת שאני חיפשתי המלצה לפאנית הזו, היו כאן נשים שהיו להן דיס המלצות לגביה, אך מפני שהן חוששות (ובצדק!) מעבירה על לשון הרע בפרהסיא הן לא הגיבו דבר.
אם הסיפור היה מקרה יחיד, וודאי שלא הייתי טורחת לפתוח אשכול במיוחד, אבל חברה נוספת סיפרה לי שחיפשה המלצה לקורס מסוים כאן באיש את רעהו וכנ״ל קיבלה המלצה על מקום שאכזב אותה מאד, ולאחר מכן התברר לה שהדבר היה ידוע ומובהר למשתמשים רבים כאן. שחששו לשתף ולגרום נזק למקום.
עוד סיפורון קטן, ואחרון בהחלט- חברה טובה סיפרה לי שהלכה לאחרונה לקנות פאה באחד מהסלונים הנחשבים בארץ, כאשר הגיעה לתיקון הפאה שלא ממש הצליחה, ופגשה עוד כמה מאוכזבות, היא שמעה את המנהלת אומרת לאחת העובדות: ״בה תשקיעי, יש לה פייסבוק״…!- – – – – – – – – – –
אני ממש לא מעונינת שיתחילו לפרסם כאן לשון הרע ברבים, ההפך הוא הנכון.
ואני מאמינה שברוב המקרים, גם אם נכשלתם עם חנות מסוימת, אין המקרה מלמד על הכלל.
אבל אני חושבת ושואלת בקול:
1. האם זה הגיוני (ומותר על פי ההלכה) שיפתחו כאן אשכולות שבהם אנו נקרא רק המלצות, כאשר לאנשים מסוימים שמסתובבים כאן ידוע וברור שמי שילך למקומות האלו צפוי להתאכזב?
2. אולי מי שיש בידו מידע שלילי (מדויק וברור היטב, ולא על סמך מקרה אחד או שניים) חייב מפני ממונם של ישראל להזהיר? או לחילופין, אם לא נח לו לכתוב לשוה״ר, לבקש מההנהלה למחוק את האשכול?
3. בעקבות תגובתה של פאנית ב׳, איך נצליח להביא למצב שיבינו אצלנו בעסקים שלמרות שאנחנו ציבור האמון על שמירת הלשון, גם לנו יש דעה ואנחנו לא נחזור שוב ושוב למקום שצוחק עלינו בעיניים?
תודה שקראתם עד כאן, אשמח לשמוע את דעתכם.
תשובה:
שלום וברכה
לדעתי הכלל צריך להיות כזה: כאשר נתקלת בבעל עסק נוכל, יש מצוה לפרסם, אבל כאשר התאכזבת מבעל עסק מסויים, המנהג הקלוקל שיש היום לפרסם את חוות דעתך באינטרנט הוא לשון הרע של ממש, ולפעמים אף גובל במוציא שם רע. והסיבה לכך, משום שכל בעל עסק אינו מצליח לספק את רצון כולם, לפעמים הוא לא מצליח בעבודתו, ולפעמים החומר פגום, וגם לפעמים התרשל אבל זה לא מוכיח שתמיד הוא כך, אולי היה לו בעיה אישית כל שהיא וכו’. כדי להגיע למצב של לשון הרע לתועלת, צריך להיות ברור שאכן יש כאן ענין של הצלת ממונם של ישראל, וגם אז אסור להגזים אפילו במילה אחת וכו’. לכן בכל מקרה כזה יש לפנות לרב מורה הוראה ולהתייעץ איתו אם לפרסם וכיצד. במקרה שלכם למשל לא נראה שמותר מפרסם, טבעי שלפעמים השיער אינו מוצלח במיוחד ומנסים לתקן וכו’.
במקביל, חכמים הזהרו! אין לסמוך על המלצות אינטרנט שלא יודעים מי עומד מאחוריהם, עדיף לשלם מעט יותר ולדעת אצל מי קונים.
יום נעים.
8 תגובות
- מאת רוני:
03/09/2017 בשעה 1:57 pm
שלום כבוד הרב,
השיתוף הזה באינטרנט הוא לתועלת.
דירוג ציבורי של בעלי מקצוע מוכיח את עצמו, בבחינת “אחת לאחת למצוא חשבון”.
גם הציבור מרויח, וגם הבעל מקצוע מרויח.
השואלת מבינה שצריך לדבוק בעובדות האובייטיביות, ושפרסום ברבים אינו דומה לתקיעת סכין בגב, אלא להיפך – מאפשר ומזרז את הבעל מקצוע להתמקצע.
אם הרב יוכל להסביר, אז אולי הפסיקה תתיישב על הלב גם למי שאינו חרד מהאינטרנט
- מאת רבני בית ההוראה:
03/09/2017 בשעה 2:13 pm
כל מה שאתה אומר נכון, אבל אינני יודע כיצד זה מסתדר עם הנושא של לשון הרע… מותר לנו להחזיק שוט מול אדם ולומר לו כדי שתתמקצע נספר עליך לשון הרע על הכשלון החד פעמי שנכשלת??? אתמהה!!! ודאי שאסור. לכן סברתי שבשביל שיהיה מותר לומר לשון הרע צריך להיות ברור שבאופן מובהק המוצרים שלו פגומים, ולא מדובר כשלון פה ושם.
- מאת רוני:
03/09/2017 בשעה 5:49 pm
1. קודם כל, אם לא נאפשר ליחיד לפרסם את הביקורת, אז לא נדע לעולם כמה פעמים הבעל מקצוע הזה עשה עבודה לא מקצועית. אם מישהו טוען למחירים זולים, למקצועיות, וכו’ וכו’, אז מצופה ממנו לעמוד בזה. אחרת, זה ודאי יהיה לתועלת הציבור לפרסם את המחירון שלו, ואת העבודה שלו, בנוסח מכבד ולא דיבתי, כמובן. האם תיאור עובדתי ולא מתלהם, זה לשון הרע? כל אחד מבין שביקורת אחת לא מעידה כלום. אבל יותר ביקורות זה כבר מגמה. נראה על פניו שיכול להיות חילוק מסויים בין המקרה הזה לבין המקרים הקלאסיים שמתירים רק כאשר הבעיה היא מסיבית.
2. האם הרב יכול להמליץ על נוסח שכן יהיה מותר בו לפרסם, כגון בסגנון שאלה “אם כך וכך היה, וכו?”, או ברמז?
3. אם המוכר פרסם עצמו באתר שמאפשר דירוג וחוות דעת, האם זה מהווה הסכמה מצדו?
4. ידועים ומפורסמים מידי חודש בחודשו תביעות “השתקה” של חברות נגד פוסטים בפייס או ביקורות בזאפ וכו’. לכאורה גם אנחנו הפכנו את איסור לשון הרע לאיסור הגנה עצמית מפני חוסר מקצועיות. התורה לא מעריכה מקצועניות? אם בן אדם רואה אבדה אבל הקול שלו לא מספיק חזק לצעוק, ובא עוד בן אדם וגם הקול לו לא מספיק חזק, אבל אם שניהם ביחד יצעקו אז כן ישמעו אותם, אז זו לא מצווה להשיב את האבדה הזו ביחד?
5. להעביר ביקורת בהודעות פרטיות, כמו שהשואלת תיארה, האם זה היה מותר?
6. האם יש כאן סניפים להקל, כגון באפי תלתא, באינטרנט האנונימי, לתועלת, בדרך סיפור, הצגת ראיות כגון תמונות ושישפוט הציבור, וכו’?
- מאת רוני:
03/09/2017 בשעה 5:57 pm
תוספת: אם בעצם אני מספר מה היה לי במפגש החד פעמי איתו, ולא מעיד על אופי המוכר, ולא על המקצועיות שלו, שכן אולי זה פשוט לא היה היום שלו, אז לכאורה אני לא גורם לו נזק. שכן זה מפדש חד פעמי. אם כן זה אולי לא לשון הרע ממש.
וגם כאן מדובר על נותן שירות, לא על אדם רגיל שהרבה פחות עיקבי ומונוטוני בארועים בתכיפות נמוכה.
- מאת רבני בית ההוראה:
03/09/2017 בשעה 10:01 pm
אינני רואה כל צד היתר בכל מה שאמרת.
אם אתה לא יודע בבטחה שהאיש הזה אינו מקצועי [כי מה שאצלך הוא כשל זה לא מעיד כלום] אסור לספר על הכשלון שלו. היכן שמענו שמותר לספר לשון הרע כדי שאולי!!! יתברר שהאיש אינו מקצועי על ידי הרבה אנשים שיספרו את הלשון הרע… ואם בסוף לא יתברר? נשארת עם הלשון הרע לבד? זה הרי לא יעלה על הדעת.
המוכר שם שם את שמו מתוך מחשבה ואמונה שהוא יצלח את כל הקשיים. כל אחד מאמין בעבודתו ורוצה להיות טוב ובטוח שכולם אוהבים אותו…
אין כל היתר לדעתי בשום אופן. אמת שאם שואלים אותך אם ללכת אצל אותו אדם, אתה רשאי לומר שאינך יודע, כיון שלא היית מרוצה, אתה יכו להדגיש שזו לא אינדיקציה. אבל סתם לפרסם זאת ברבים בלי שנשאלת, בעיני זה איסור גמור.
אלא אם כן כמובן אתה יודע שהמוכר הוא מאותם שמותר לדבר עליהם לשון הרע.
- מאת רבני בית ההוראה:
03/09/2017 בשעה 10:02 pm
מותר לי לספר על מישהו שחטא באופן חד פעמי ואולי זה בגלל ש”זה לא היה היום שלו”???
- מאת רוני:
04/09/2017 בשעה 8:07 am
שלום כבוד הרב,
האם מותר לקרוא ביקורת שכתבו אחרים?
תודה
- מאת רבני בית ההוראה:
04/09/2017 בשעה 8:55 am
זה מותר, זה גם כבר מפורסם לכל, וגם אל תקבל את הדברים כאמת אלא בבחינת כבדהו וחשדהו.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
