הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
מעשה באיש ירא שמיים, פשוט, שחזר לביתו, ושם ציפתה לו הפתעה. יונה. בצינור של המייבש.
הלך אותו האיש ורעד מפחד ושקשק ואשתו דחקה בו שיעשה משהו עם היונה בעוד היא מהדקת היטב את דלת חדר הילדים ואומרת תהילים להצלחתו. והוא מבקש ממנה שלא תתן לו עצות והיא אומרת בסדר והוא מנענע את הצינור, והצינור נופל, והוא חושש שהיונה בתוכו, ולכן גורר את הצינור באיטיות מוגזמת לחדר מדרגות, וטופח עליו לכל אורכו בחשש ובהלמות לב, ושום דבר לא קורה ולא מקרקר.
נו, מניח האיש, אין יונה.
והוא מתחיל לגרור את הצינור חזרה לביתו, ובדיוק כאשר הצינור מונח חציו בבית וחציו בחדר מדרגות, הוא רואה כדור צמר קטן שיוצא כלפי הסלון. הוא בוהה בכדור, והכדור ממשיך להתגלגל בכוחות עצמו, ולפתע מגלה האיש שלנו לזוועתו שכדור הצמר – היא יונה. גדולה גדולה. שעפה בפראות בסלון, וכהרף עין מוצאת לה מקום משכן מאוחרי סלסלת הוויטמינים על המדף האמצעי מעל הכיור הבשרי.
ואשתו צועקת לו שהיא שומעת קולות מהסלון ולכן היא גם נועלת את דלת חדר הילדים, ככה ליתר ביטחון, ובבקשה שיעדכן מה קורה.
האיש שלנו נוטל מטאטא, ברכיו רועדות ומצחו מגיר זיעה ממאמץ ומחשש, ומאיים עם המטאטא על היונה, שמצידה עפה בשניה ונוחתת על מגש הדלקת הנרות.
כאן הוא כבר מתחיל לאבד את העשתונות שלו, וצועק עליה באינדיאנית, בפלמית, בקרואטית עתיקה ובעברית חדשנית, והגברת לא מגיבה. רק בוהה בו בנחת. אדישה לסבלו, חסרת אפס אכפתיות. מועמדת מושלמת לתפקיד יועצת משפטית, מן הסתם.
ואם אתם מגחכים על האיש ולועגים לו בתוך כל המחילות החשוכות והאפלות במוח שלכם, אז תנו לי להגיד לכם משהו. מוריי ורבותי, שלא תדעו מצרות. אבל כשיש לכם בהפתעה יונה בסלון, והיא עפה בפראות מעל הראש שלכם, אתם מפחדים וקופאים והרגליים שלכם מתחילות להרגיש שהם עשויות מגומי. כי זו סיטואציה מפחידה ומלחיצה ולא צפויה. נא לא לצחוק על הגבר הרכרוכי שלנו!
בקיצור, משם לכאן, הוא מתעטף בשמיכה להגנה, ורודף אחר הגברת בכל הסלון עם המטאטא, והיא קופצת מקום למקום מעל הארונות שוב ושוב, והוא נואש וקורא לשכן לעזרה, שגם רועד ועומד מחוץ לבית, ואשתו של השכן עומדת במקום בטוח מאחורי בעלה - ומציצה.
בסוף נמאס לאיש שלנו, והוא מכבה את האור בסלון מתוך מחשבה (חכמה! וצודקת!) שכאשר יהיה חושך בבית, היונה תבחין בקלות בחלונות ותעוף לעברם, וזה מה שקורה. והיונה מסתלקת לה אל על, והאיש משליך ממנו והלאה את השמיכה החמה, ונפרד לשלום מהשכן הנרגש שבטוח שהיונה סולקה בזכותו (הבלים!), ופותח את דלת חדר הילדים ומודיע לכל המתחבאים שאפשר לצאת מהבונקר, ורוצה לשתות כוס מים, ואז נזכר שהכיור גדוש בכלים.
לכן הוא הולך אליהם שפוף, בזמן שאשתו מעודדת אותו בקריאות הופ הופ, ושוטף אותם, ואז מסיים ונאנח מקירות ליבו, ורוצה לשתות קפה ומגלה שיש קפה וכוס וסוכר וגם חלב, אבל הוא חמוץ. והוא מתבייש לבקש מהשכן אחרי כל העזרה עם היונה, ולכן הוא נשאר חסר קפה.
סיפור אמיתי שקרה במציאות, וגם פורסם בפעקל'ע, והובא לכאן כי הרבה זמן לא פרסמתי כאן סיפור ונורא התגעגעתי...
הלך אותו האיש ורעד מפחד ושקשק ואשתו דחקה בו שיעשה משהו עם היונה בעוד היא מהדקת היטב את דלת חדר הילדים ואומרת תהילים להצלחתו. והוא מבקש ממנה שלא תתן לו עצות והיא אומרת בסדר והוא מנענע את הצינור, והצינור נופל, והוא חושש שהיונה בתוכו, ולכן גורר את הצינור באיטיות מוגזמת לחדר מדרגות, וטופח עליו לכל אורכו בחשש ובהלמות לב, ושום דבר לא קורה ולא מקרקר.
נו, מניח האיש, אין יונה.
והוא מתחיל לגרור את הצינור חזרה לביתו, ובדיוק כאשר הצינור מונח חציו בבית וחציו בחדר מדרגות, הוא רואה כדור צמר קטן שיוצא כלפי הסלון. הוא בוהה בכדור, והכדור ממשיך להתגלגל בכוחות עצמו, ולפתע מגלה האיש שלנו לזוועתו שכדור הצמר – היא יונה. גדולה גדולה. שעפה בפראות בסלון, וכהרף עין מוצאת לה מקום משכן מאוחרי סלסלת הוויטמינים על המדף האמצעי מעל הכיור הבשרי.
ואשתו צועקת לו שהיא שומעת קולות מהסלון ולכן היא גם נועלת את דלת חדר הילדים, ככה ליתר ביטחון, ובבקשה שיעדכן מה קורה.
האיש שלנו נוטל מטאטא, ברכיו רועדות ומצחו מגיר זיעה ממאמץ ומחשש, ומאיים עם המטאטא על היונה, שמצידה עפה בשניה ונוחתת על מגש הדלקת הנרות.
כאן הוא כבר מתחיל לאבד את העשתונות שלו, וצועק עליה באינדיאנית, בפלמית, בקרואטית עתיקה ובעברית חדשנית, והגברת לא מגיבה. רק בוהה בו בנחת. אדישה לסבלו, חסרת אפס אכפתיות. מועמדת מושלמת לתפקיד יועצת משפטית, מן הסתם.
ואם אתם מגחכים על האיש ולועגים לו בתוך כל המחילות החשוכות והאפלות במוח שלכם, אז תנו לי להגיד לכם משהו. מוריי ורבותי, שלא תדעו מצרות. אבל כשיש לכם בהפתעה יונה בסלון, והיא עפה בפראות מעל הראש שלכם, אתם מפחדים וקופאים והרגליים שלכם מתחילות להרגיש שהם עשויות מגומי. כי זו סיטואציה מפחידה ומלחיצה ולא צפויה. נא לא לצחוק על הגבר הרכרוכי שלנו!
בקיצור, משם לכאן, הוא מתעטף בשמיכה להגנה, ורודף אחר הגברת בכל הסלון עם המטאטא, והיא קופצת מקום למקום מעל הארונות שוב ושוב, והוא נואש וקורא לשכן לעזרה, שגם רועד ועומד מחוץ לבית, ואשתו של השכן עומדת במקום בטוח מאחורי בעלה - ומציצה.
בסוף נמאס לאיש שלנו, והוא מכבה את האור בסלון מתוך מחשבה (חכמה! וצודקת!) שכאשר יהיה חושך בבית, היונה תבחין בקלות בחלונות ותעוף לעברם, וזה מה שקורה. והיונה מסתלקת לה אל על, והאיש משליך ממנו והלאה את השמיכה החמה, ונפרד לשלום מהשכן הנרגש שבטוח שהיונה סולקה בזכותו (הבלים!), ופותח את דלת חדר הילדים ומודיע לכל המתחבאים שאפשר לצאת מהבונקר, ורוצה לשתות כוס מים, ואז נזכר שהכיור גדוש בכלים.
לכן הוא הולך אליהם שפוף, בזמן שאשתו מעודדת אותו בקריאות הופ הופ, ושוטף אותם, ואז מסיים ונאנח מקירות ליבו, ורוצה לשתות קפה ומגלה שיש קפה וכוס וסוכר וגם חלב, אבל הוא חמוץ. והוא מתבייש לבקש מהשכן אחרי כל העזרה עם היונה, ולכן הוא נשאר חסר קפה.
סיפור אמיתי שקרה במציאות, וגם פורסם בפעקל'ע, והובא לכאן כי הרבה זמן לא פרסמתי כאן סיפור ונורא התגעגעתי...
