לא יודע מי מביניכם ראה את פרסום החוצות שמקיף את המדינה בימים אלו:
צפה בקובץ המצורף 147113
וכמו זה גם:
'רמי לוי התחיל את המהפכה' 'רמי לוי הוכיח שאפשר אחרת'.
(זה הפרסום, שחור לבן, ללא תוספת אלמנטים גרפיים וכו')
תתחילו לדמיין את ההמשך: סוכני הפרסום במדיות מטרטרים את מחלקת השיווק של רמי לוי: למה אצלינו אתה לא מפרסם? במסדרונות משרדי הפרסום ויכוחים, אם אכן, רמי לוי התחיל להשתמש במשרד פרסום.
חבר אחד כמעט נשבע לי שרמי לוי בעצמו ניסח את המודעה. ו'כולנו ראינו איך יש לסחבק הזה אינטואיציה שיווקית מפותחת ומצליחה'.
===
טוב, אז זה כמובן בולשיט... את המדיה הזו הזמינה, הדפיסה ורכשה - רשת הסופרמרקטים החדשה 'קוסט 360' של רמי שביט.
והיא גם ענתה בפתרון הטיזר:
צפה בקובץ המצורף 147114
למי שלא יודע, רמי שביט (המשביר, אופיס דיפו 0&0, ועוד כמה ביזנס) מקים רשת חדשה של לחם ושקדי מרק במחירים מרוסקים לגמרי, כשאת הזכייה לרכוש במחירים כאלו ניתן לקבל באמצעות מינוי למועדון צרכנות של 360 ש"ח לשנה. פחות או יותר, תתקנו אותי אם אני לא מדייק במודל.
את הקמפיין הזה (עם המיתוג) כמובן הנפיקו במשרד פרסום מכובד ורציני - פוגל אוגילבי. לא יושבים שם טיפשים. הוא עונה על בעייה שיווקית קשה מאד, ולכאורה, מפרק את המוקשים העתידים לבוא על הרשת החדשה הזו.
====
קודם המוצר. מודל מכירה חדש וקשה לעיכול.
כבר בבחירת התהליך השיווקי החדש צריך לשכנע את הצרכן שמדובר במשהו שבאמת ניתן 'לאכול'. משהו שבאמת שווה. משהו שכבר מהווה מודל מוצלח במקומות המצליחים בעולם.
וכמה קשה ללמד את עם ישראל התנהגות צרכנית שונה. תארו לכם את עצמכם מהלכים בצעדים מדודים על הבלאטות החדשות, סוחבים עגלה נוצצת, משליכים לתוכה בקבוק קוקה קולה ב3.8 ש"ח, ואז מגלים בעצם שמדובר במחיר למועדון לקוחות. טוב, נשאיר את הקללות לפורום חילוניים בינתיים.
ואתם יודעים מה יהיה המהלך הבא של עמכם ישראל? מצלמים בסמארטפון תמונה של שני המחירים > משתפים במייל, בפייס ובאינסטגרם הטמאים > חרם צרכנים > עיתונאים פופוליסטיים והכל אבוד בשביל רשת חדשה.
וכאן נותנים לנו המיתוגאים לדבר: מכנים את שם המותג בשם אמריקאי מובהק: COST360. מה שאומר, אנחנו לא סתם ממציאים גלגל, אנחנו בסך הכל מביאים אליכם שיטה אמריקאית מצליחה. (ומי יותר מעם ישראל אוהב להרגיש אמריקה?)
יופי. זה הכל כשכבר אנחנו בחנות. נמשש, נצטרף למועדון הקניות הכי זול בעולם. בסדר.
======
עכשיו לרחוב.
ההמון כידוע לא מבין כלום. לא יעזור לכם, נתונים ותיקים טוענים שרוב העם אינו מבין מה מדברים בחדשות, אין להם מושג מה בדיוק זו ועדת טרכטנברג, ומה ההבדל בין יריב לוין לבין יריב אופנהיימר.
המון נבער כזה אין מצב לסחוב לתוך רשת עם מודל מכירה משונה כזה. מה תתחילו לשלוח דיילים ל2.5 מליון בתי אב בישראל שיסבירו להם בדיוק איך עובדת השיטה? תתחילו להסביר גפ"ת וריטב"א בפרסום חוצות? טיזרים? נו.
עוד בעיה: המיתוג קוסט 365 כפי שהוא, יוצר ריאקציה ישנה. השפה היוקרתית שבאה לפתור את בעיית מודל המכירה המורכב באמצעות מסר בינלאומי מאותתת לצרכן שמדובר ברשת מגה היקרה והשנואה (והמחללת שבת, בארורר).
אז פרובלמה. מחד צריך לסחוב המונים למפתן הדלת. מאידך ההמונים שרואים מגה מס. 2 לא יחשבו לבוא.
=====
אז בואו ונחלק את הסרט לשני פריימים.
א. המפגש הראשון של הצרכן עם המותג יהיה עם הבשורה שהוא מחכה לה שוב: זול. זול זה רמי לוי. רמי לוי יכול לקפוץ ולומר שעשו לו פרסומת, אבל זו לגמרי צהלת טיפשים.
(בינתיים אין נזק ממשי לשני הצדדים, מהסיבה הפשוטה שהסניפים הראשונים אינם במקומות תחרות איתו).
ב. המפגש בקופות. שם צריך לפרק את המוקש של התהליך המורכב. קל בהרבה לשכנע ולהסביר לצרכן: אתה רואה את המחיר היקר? אתה רואה את המחיר הזול? בוא, רק תעשה מנוי ב-50 ש"ח לשנה (בוא'נה, חסכת את זה כבר על הקנייה הראשונה) וזה שלך. הסביבה המיתוגית היוקרתית כבר תגרום לתחושה להאמין שיש סיבה למורכבות, ו.. הצטרפתי.
====
עוד מילה. כולי תקווה שזה יצליח. בתור ספק לא הייתי מעניק לרמי שביט במקרה הזה אשראי של שוטף 15. אבל הוא שומר שבת בכבוד, שיצליח, ואמן.
שבוע טוב
צפה בקובץ המצורף 147113
וכמו זה גם:
'רמי לוי התחיל את המהפכה' 'רמי לוי הוכיח שאפשר אחרת'.
(זה הפרסום, שחור לבן, ללא תוספת אלמנטים גרפיים וכו')
תתחילו לדמיין את ההמשך: סוכני הפרסום במדיות מטרטרים את מחלקת השיווק של רמי לוי: למה אצלינו אתה לא מפרסם? במסדרונות משרדי הפרסום ויכוחים, אם אכן, רמי לוי התחיל להשתמש במשרד פרסום.
חבר אחד כמעט נשבע לי שרמי לוי בעצמו ניסח את המודעה. ו'כולנו ראינו איך יש לסחבק הזה אינטואיציה שיווקית מפותחת ומצליחה'.
===
טוב, אז זה כמובן בולשיט... את המדיה הזו הזמינה, הדפיסה ורכשה - רשת הסופרמרקטים החדשה 'קוסט 360' של רמי שביט.
והיא גם ענתה בפתרון הטיזר:
צפה בקובץ המצורף 147114
למי שלא יודע, רמי שביט (המשביר, אופיס דיפו 0&0, ועוד כמה ביזנס) מקים רשת חדשה של לחם ושקדי מרק במחירים מרוסקים לגמרי, כשאת הזכייה לרכוש במחירים כאלו ניתן לקבל באמצעות מינוי למועדון צרכנות של 360 ש"ח לשנה. פחות או יותר, תתקנו אותי אם אני לא מדייק במודל.
את הקמפיין הזה (עם המיתוג) כמובן הנפיקו במשרד פרסום מכובד ורציני - פוגל אוגילבי. לא יושבים שם טיפשים. הוא עונה על בעייה שיווקית קשה מאד, ולכאורה, מפרק את המוקשים העתידים לבוא על הרשת החדשה הזו.
====
קודם המוצר. מודל מכירה חדש וקשה לעיכול.
כבר בבחירת התהליך השיווקי החדש צריך לשכנע את הצרכן שמדובר במשהו שבאמת ניתן 'לאכול'. משהו שבאמת שווה. משהו שכבר מהווה מודל מוצלח במקומות המצליחים בעולם.
וכמה קשה ללמד את עם ישראל התנהגות צרכנית שונה. תארו לכם את עצמכם מהלכים בצעדים מדודים על הבלאטות החדשות, סוחבים עגלה נוצצת, משליכים לתוכה בקבוק קוקה קולה ב3.8 ש"ח, ואז מגלים בעצם שמדובר במחיר למועדון לקוחות. טוב, נשאיר את הקללות לפורום חילוניים בינתיים.
ואתם יודעים מה יהיה המהלך הבא של עמכם ישראל? מצלמים בסמארטפון תמונה של שני המחירים > משתפים במייל, בפייס ובאינסטגרם הטמאים > חרם צרכנים > עיתונאים פופוליסטיים והכל אבוד בשביל רשת חדשה.
וכאן נותנים לנו המיתוגאים לדבר: מכנים את שם המותג בשם אמריקאי מובהק: COST360. מה שאומר, אנחנו לא סתם ממציאים גלגל, אנחנו בסך הכל מביאים אליכם שיטה אמריקאית מצליחה. (ומי יותר מעם ישראל אוהב להרגיש אמריקה?)
יופי. זה הכל כשכבר אנחנו בחנות. נמשש, נצטרף למועדון הקניות הכי זול בעולם. בסדר.
======
עכשיו לרחוב.
ההמון כידוע לא מבין כלום. לא יעזור לכם, נתונים ותיקים טוענים שרוב העם אינו מבין מה מדברים בחדשות, אין להם מושג מה בדיוק זו ועדת טרכטנברג, ומה ההבדל בין יריב לוין לבין יריב אופנהיימר.
המון נבער כזה אין מצב לסחוב לתוך רשת עם מודל מכירה משונה כזה. מה תתחילו לשלוח דיילים ל2.5 מליון בתי אב בישראל שיסבירו להם בדיוק איך עובדת השיטה? תתחילו להסביר גפ"ת וריטב"א בפרסום חוצות? טיזרים? נו.
עוד בעיה: המיתוג קוסט 365 כפי שהוא, יוצר ריאקציה ישנה. השפה היוקרתית שבאה לפתור את בעיית מודל המכירה המורכב באמצעות מסר בינלאומי מאותתת לצרכן שמדובר ברשת מגה היקרה והשנואה (והמחללת שבת, בארורר).
אז פרובלמה. מחד צריך לסחוב המונים למפתן הדלת. מאידך ההמונים שרואים מגה מס. 2 לא יחשבו לבוא.
=====
אז בואו ונחלק את הסרט לשני פריימים.
א. המפגש הראשון של הצרכן עם המותג יהיה עם הבשורה שהוא מחכה לה שוב: זול. זול זה רמי לוי. רמי לוי יכול לקפוץ ולומר שעשו לו פרסומת, אבל זו לגמרי צהלת טיפשים.
(בינתיים אין נזק ממשי לשני הצדדים, מהסיבה הפשוטה שהסניפים הראשונים אינם במקומות תחרות איתו).
ב. המפגש בקופות. שם צריך לפרק את המוקש של התהליך המורכב. קל בהרבה לשכנע ולהסביר לצרכן: אתה רואה את המחיר היקר? אתה רואה את המחיר הזול? בוא, רק תעשה מנוי ב-50 ש"ח לשנה (בוא'נה, חסכת את זה כבר על הקנייה הראשונה) וזה שלך. הסביבה המיתוגית היוקרתית כבר תגרום לתחושה להאמין שיש סיבה למורכבות, ו.. הצטרפתי.
====
עוד מילה. כולי תקווה שזה יצליח. בתור ספק לא הייתי מעניק לרמי שביט במקרה הזה אשראי של שוטף 15. אבל הוא שומר שבת בכבוד, שיצליח, ואמן.
שבוע טוב