"מה בשבילך אדוני?", שאל המוכר האדיב בקיוסק של יוסי.
"סופגנייה בבקשה", אמר ההלך המוזר.
"ריבה? קרמל? ריבת חלב?"
"הצחקת אותי חבר", אמר במבטא תוניסאי כבד. "אני נראה לך אשכנזי?, שים חריף!"
"חריף???"
"כן, וחמוצים יש לך?"
"אה...יש לנו בעמדה של הפלאפל, אתה בטוח?".
"שים לי גם צ'יפס. רגע... מה זה שם בקערה?"
"זה? הטונה או הזיתים?"
"כן בדיוק, תעמיס לי גם וגם".
"לארוז לך?", שאל בהעוויית גועל.
"לא אחי, אני אוכל פה". אמר ולקח את הסופגנייה אל השולחן הפינתי.
"זה אדיר", צווח שפמו של האיש, "אתה חייב לקחת ביס".
"אני?", נבהל המוכר.
"כן אחי, לא תתחרט". "בוא בוא, קח עשיתי לך ביס", דחף הלה את אצבעותיו אל פיו של המוכר, "הנה, ככה... יופי".
"וואווו...זה...זה...", התלהב הקיוסקר , "זה משהו... זה תגלית. אני חייב לשווק את זה". "איך קוראים לך צדיק?".
"משה", המהם בפה מלא, "משה פריקסה".
"אכפת לך שנקרא לזה על שמך?".
"סופגנייה בבקשה", אמר ההלך המוזר.
"ריבה? קרמל? ריבת חלב?"
"הצחקת אותי חבר", אמר במבטא תוניסאי כבד. "אני נראה לך אשכנזי?, שים חריף!"
"חריף???"
"כן, וחמוצים יש לך?"
"אה...יש לנו בעמדה של הפלאפל, אתה בטוח?".
"שים לי גם צ'יפס. רגע... מה זה שם בקערה?"
"זה? הטונה או הזיתים?"
"כן בדיוק, תעמיס לי גם וגם".
"לארוז לך?", שאל בהעוויית גועל.
"לא אחי, אני אוכל פה". אמר ולקח את הסופגנייה אל השולחן הפינתי.
"זה אדיר", צווח שפמו של האיש, "אתה חייב לקחת ביס".
"אני?", נבהל המוכר.
"כן אחי, לא תתחרט". "בוא בוא, קח עשיתי לך ביס", דחף הלה את אצבעותיו אל פיו של המוכר, "הנה, ככה... יופי".
"וואווו...זה...זה...", התלהב הקיוסקר , "זה משהו... זה תגלית. אני חייב לשווק את זה". "איך קוראים לך צדיק?".
"משה", המהם בפה מלא, "משה פריקסה".
"אכפת לך שנקרא לזה על שמך?".
נערך לאחרונה ב: