הנושאים החמים
הנושאים החמים
הגענו, 'ההדלקה המרכזית',
איזה עומס, על אף התחזית,
מצאתי מקום, מרווח לי יחסית,
והנה הרבי, את המדורה מצית.
ארבע בבות - החסידים מנגנים,
אני מצטרף, ומעלה לי ריגושים.
עיניי נעצמות, ונעשים דביקים,
בשמיים, נפתחים השערים.
בר יוחאי, החסידים מתלכדים,
ממש עכשיו, החלו הריקודים.
ברבי הקדוש, כולנו מתמקדים,
כי כמוהו בעולם, רק יחידים.
הזמן חולף, ואני כבר מתעייף,
מנסה לשרוד, אך קולי מזייף.
את שק השינה מתיקי אני שולף,
רק מניחו והרי הוא מתעופף.
ייאוש מנסה לחדור בי בכח,
לנוח על הפרענצ'עס' אין זה נוח,
ואני החלוש על הריצפה צונח,
אך קדושת המקום מכניסה בי כח.
קדושתו של התנא נותנת לי מרץ,
ותיכף ומיד אני מתרומם מן הארץ.
ומתוך ההמון, את עצמי מחלץ,
ולהכנסת אורחים הסמוך, לרגע קופץ.
בין ההמון אני ממש מצטופף,
בצלחת שביד, אני מנסה לנופף,
וחתיכת קוגל עסיסי אלי מתעופף,
אך איש מוזר את הקוגל מיַדִי חוטף.
אך מסתמך אני על רבי שמעון,
שישלח לי במהרה חתיכת מזון,
ושיצילני עכשיו בלילה באישון,
ושלא אעלם לי בין ההמון.
מרחוק אני רואה את הישועה,
קוגל טרי וחם מכניס בי תקוה,
ולאחר ברכת מזונות בכוונה,
אני מכניס אותה לפי בחדווה.
כעת לאחר ששבעתי במהרה,
אני פונה מיד הישר למערה,
ונכנס אל הציון הקדוש- בטהרה,
ומנסה להספיק את המטרה.
בתוככי הציון אני מרים תפילה,
ופורק לפני בוראי את החבילה,
פרקי תהילים אני קורא תחילה,
לאט ובכוונה, מילה במילה.
אני עומד ומבקש מפי עליון,
ביום המסוגל ובזכות רבי שמעון,
אנו ממתינים לגאולה בכיליון,
הקשב נא לתחינתי ברצון.
מאוחר יותר שבתי בסיפוק לביתי,
הרגשתי כי קיבלו למעלה את תפילתי,
חשתי כי בלילה קדוש זה – שזכיתי,
להתקרב אל הצדיק שאליו כה התגעגעתי.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ,
הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,
הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ,
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי...
איזה עומס, על אף התחזית,
מצאתי מקום, מרווח לי יחסית,
והנה הרבי, את המדורה מצית.
ארבע בבות - החסידים מנגנים,
אני מצטרף, ומעלה לי ריגושים.
עיניי נעצמות, ונעשים דביקים,
בשמיים, נפתחים השערים.
בר יוחאי, החסידים מתלכדים,
ממש עכשיו, החלו הריקודים.
ברבי הקדוש, כולנו מתמקדים,
כי כמוהו בעולם, רק יחידים.
הזמן חולף, ואני כבר מתעייף,
מנסה לשרוד, אך קולי מזייף.
את שק השינה מתיקי אני שולף,
רק מניחו והרי הוא מתעופף.
ייאוש מנסה לחדור בי בכח,
לנוח על הפרענצ'עס' אין זה נוח,
ואני החלוש על הריצפה צונח,
אך קדושת המקום מכניסה בי כח.
קדושתו של התנא נותנת לי מרץ,
ותיכף ומיד אני מתרומם מן הארץ.
ומתוך ההמון, את עצמי מחלץ,
ולהכנסת אורחים הסמוך, לרגע קופץ.
בין ההמון אני ממש מצטופף,
בצלחת שביד, אני מנסה לנופף,
וחתיכת קוגל עסיסי אלי מתעופף,
אך איש מוזר את הקוגל מיַדִי חוטף.
אך מסתמך אני על רבי שמעון,
שישלח לי במהרה חתיכת מזון,
ושיצילני עכשיו בלילה באישון,
ושלא אעלם לי בין ההמון.
מרחוק אני רואה את הישועה,
קוגל טרי וחם מכניס בי תקוה,
ולאחר ברכת מזונות בכוונה,
אני מכניס אותה לפי בחדווה.
כעת לאחר ששבעתי במהרה,
אני פונה מיד הישר למערה,
ונכנס אל הציון הקדוש- בטהרה,
ומנסה להספיק את המטרה.
בתוככי הציון אני מרים תפילה,
ופורק לפני בוראי את החבילה,
פרקי תהילים אני קורא תחילה,
לאט ובכוונה, מילה במילה.
אני עומד ומבקש מפי עליון,
ביום המסוגל ובזכות רבי שמעון,
אנו ממתינים לגאולה בכיליון,
הקשב נא לתחינתי ברצון.
מאוחר יותר שבתי בסיפוק לביתי,
הרגשתי כי קיבלו למעלה את תפילתי,
חשתי כי בלילה קדוש זה – שזכיתי,
להתקרב אל הצדיק שאליו כה התגעגעתי.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ,
הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,
הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ,
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי...
נערך לאחרונה ב:
