קצת רגישות יכולה למנוע הרבה עוגמת נפש

[profession]

לא קראתי את כל התגובות רק את ההתחלה והסוף...
אני מבינה את הגננות ותודה לה' שלא חסרות סיבות למציאת זכות על הגננות...
עדיין! ב"ה גם לנו נולד תינוק חדש וחמוד לפני כמה שבועות וידעתי שאמורה להיות מסיבה בתמוז אבל לא מעבר לזה... שבועיים היינו אצל ההורים שלי-בעיר אחרת-והבת שלי לא הייתה בגן -ב"ה הגננת התקשרה יומיים קודם המסיבה להגיד שיש מסיבה ואם נצליח להגיע-ב"ה באמת במבצע מרשים הדענו ושמחנו במסיבה-ופה אני תמהה:
יש בגן:
1 גננת מרכזית
2 גננת מחליפה של פעם בשבוע
3 סייעת קבועה
4 סייעת מחליפה פעם בשבוע
5 ואצל הבת שלי יש עוד סייעת שאפילו לא הצלחתי להבין מתי בדיוק היא באה אבל היא נמצאת מלא

שלא לדבר על המנגנת שמפעילה אותן ומכירה את הבנות ג"כ

אז אני לא מבינה?! גם אם הגננת ילדה, ולא זכרה להתקשר לפני והחדשה איבדה ראש בבלגן, איפה היו כל שאר ה'עוזרות'???

לא ראו ילדה של הגן לא לבושה בהתאם ונטולת אמא???

זה ממש מוזר לי! צריך לדבר גם איתן! להגיד להן על העוגמת נפש שנגרמה לילדה! אם הן גננות הן צריכות להבין כמה זה משמעותי לילדה!

לא ברור...

 

[שירי כהן]

הסיפור שלך הרבה יותר עצוב מהסיפור המקורי...

 

[efrat1]

הסיפור שלך הרבה יותר עצוב מהסיפור המקורי...

וזה בטח לא נגמר בזה, זו רק דוגמא לדרך החיים של האמא.

 

[bracha]

וזה בטח לא נגמר בזה, זו רק דוגמא לדרך החיים של האמא.

אתםן שוב נסחפות.

אני לא מצדיקה את האמא משום כיוון, (אני אישית יצאתי בוקר אחד מבית חולים אחרי לידה והיום הראשון של הגן היה אחרי צהרים עם האמהות, ובאתי - הגננת היתה בהלם לראות אותי. אבל היה חשוב לי בשביל הילד).

בכל אופן, אמא שלא יודעת כמה זה חשוב לילד, זה מאד עצוב, אבל זה לא אומר שהיא אמא רעה, זה אומר שהיא טועה בחשיבה, אל תעשו ממנה כבר פושעת.

 

[לאה ולדמן]

אתםן שוב נסחפות.

אני לא מצדיקה את האמא משום כיוון, (אני אישית יצאתי בוקר אחד מבית חולים אחרי לידה והיום הראשון של הגן היה אחרי צהרים עם האמהות, ובאתי - הגננת היתה בהלם לראות אותי. אבל היה חשוב לי בשביל הילד).

בכל אופן, אמא שלא יודעת כמה זה חשוב לילד, זה מאד עצוב, אבל זה לא אומר שהיא אמא רעה, זה אומר שהיא טועה בחשיבה, אל תעשו ממנה כבר פושעת.

תודה, ברכה שעוררת את זה
באמת אוטומטית קטלתי אותה בליבי

אבל תכל'ס, כל כך הרבה פעמים אני נתקלת במקרים שבהם מה שנראה מעל פני השטח הוא לא מה שנמצא מתחת
לכי תדעי מה גורם לאנשים להחליט החלטות, החיים כל כך מורכבים וא"א לדעת מה עומד מאחורי שיקולים
לא סתם כתוב אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, והרי למקומו ממש אין מצב בעולם להגיע, ממילא א"א לדון.

וסתם, מסקנה שאני למדתי בחיים, ככל שדבר נראה מוזר יותר ככה כנראה יש לו סיבה טובה לקרות...

 

[הפקות על]

לא קראתי את כל התגובות רק את ההתחלה והסוף...
אני מבינה את הגננות ותודה לה' שלא חסרות סיבות למציאת זכות על הגננות...
עדיין! ב"ה גם לנו נולד תינוק חדש וחמוד לפני כמה שבועות וידעתי שאמורה להיות מסיבה בתמוז אבל לא מעבר לזה... שבועיים היינו אצל ההורים שלי-בעיר אחרת-והבת שלי לא הייתה בגן -ב"ה הגננת התקשרה יומיים קודם המסיבה להגיד שיש מסיבה ואם נצליח להגיע-ב"ה באמת במבצע מרשים הדענו ושמחנו במסיבה-ופה אני תמהה:
יש בגן:
1 גננת מרכזית
2 גננת מחליפה של פעם בשבוע
3 סייעת קבועה
4 סייעת מחליפה פעם בשבוע
5 ואצל הבת שלי יש עוד סייעת שאפילו לא הצלחתי להבין מתי בדיוק היא באה אבל היא נמצאת מלא

שלא לדבר על המנגנת שמפעילה אותן ומכירה את הבנות ג"כ

אז אני לא מבינה?! גם אם הגננת ילדה, ולא זכרה להתקשר לפני והחדשה איבדה ראש בבלגן, איפה היו כל שאר ה'עוזרות'???

לא ראו ילדה של הגן לא לבושה בהתאם ונטולת אמא???

זה ממש מוזר לי! צריך לדבר גם איתן! להגיד להן על העוגמת נפש שנגרמה לילדה! אם הן גננות הן צריכות להבין כמה זה משמעותי לילדה!

לא ברור...

תחשבי שלא בטוח שהילדה ישבה באמצע הגן ובלטה עם בגדי יוםחול
יש מצב שהילדה כלל לא התיישבה הרי לא היה לה בדיוק מקום ועמדה מאחורה איפה שהאימהות
הסיעת שבטח היתה לה עבודה כפולה עם גננת משלימה עמדה קרוב לילדות המסיבה ולא ראתה את מי שעומדת מאחורה - כנראה הבחינה בה בסוף המסיבה
הריתמיקאית ביום הזה עושה כמה מסיבות בכמה גנים, מתיישבת מול הילדות ולא רואה מטר יותר מזה
כל המשלימות בד"כ עובדות ביום הזה בגנים אחרים ולא מגיעות למסיבה

בקיצור אני באמת חשבתי על הגן של הבת שלי ושאלתי את עצמי איך קורה דבר כזה
אבל אחרי הגילוי המפתיע, שבאמת לימד אותי המון בענין לדון לכף זכות
זה ממש דבר שיכול לקרות לדעתי

 

[לאה ולדמן]

כמה טעויות כאלה אמהות עושות כי הן לא נכנסות ללב הקטן של האוצר שיש להן , כמה הם רגישים וכמה אמא בשבילם היא כל העולם.

אין הורה שלא טועה!
אנחנו בני אדם

בדיוק לאחרונה יצא לי לדבר עם מישהי שרוצה את הטוב ביותר בשביל הילדים שלה (הם כבר נשואים) הלב שלה כולו פתוח ואוהב, רוצה בטובתם באמת ועושה מאמצים גדולים תכל'ס היא לא יודעת שהערוץ שהיא עובדת בו טיפה סוטה מהערוץ שהילדים שלה זקוקים להם.
ניסיתי להסביר אבל אין. לבנ"א יש אמונות. יש עקרונות. חושבת. מתייעצת ובכל משהו מתפספס.
וזה כל כך כואב.
המסקנה שלי כמה שלי כואב לשמוע מהצד, הקב"ה אב רחמן וכל מהותו להיטיב והוא שלח אותה לילדים שלה ואת הילדים שלה אליה. בדיוק בנתונים האלה כדי שימלאו את המטרה שלהם בחיים באופן שהקב"ה החליט שטוב בשבילם.
הכל מושגח בהשגחה מדוקדקת.

אם כי הרבה פעמים באמת מדובר נטו במודעות אז אדרבה אם מישהו בא מהצד ואומר (או לפחות מנסה לעורר) באופן מכבד ואוהד - למה לא?

 

[לאה ולדמן]

תחשבי שלא בטוח שהילדה ישבה באמצע הגן ובלטה עם בגדי יוםחול
יש מצב שהילדה כלל לא התיישבה הרי לא היה לה בדיוק מקום ועמדה מאחורה איפה שהאימהות
הסיעת שבטח היתה לה עבודה כפולה עם גננת משלימה עמדה קרוב לילדות המסיבה ולא ראתה את מי שעומדת מאחורה - כנראה הבחינה בה בסוף המסיבה
הריתמיקאית ביום הזה עושה כמה מסיבות בכמה גנים, מתיישבת מול הילדות ולא רואה מטר יותר מזה
כל המשלימות בד"כ עובדות ביום הזה בגנים אחרים ולא מגיעות למסיבה

בקיצור אני באמת חשבתי על הגן של הבת שלי ושאלתי את עצמי איך קורה דבר כזה
אבל אחרי הגילוי המפתיע, שבאמת לימד אותי המון בענין לדון לכף זכות
זה ממש דבר שיכול לקרות לדעתי

אני נהנית ממך. כל הכבוד איך שאת דנה לכף זכות.

בדיוק היום דברתי עם חברה שמחר פעם ראשונה שולחת את הבן הבכור שלה למטפלת, וכמובן שהצעד משמעותי וקצת מפחיד.
היא אמרה לי שהלכה לבדוק את המטפלת והיא מאד מרוצה וכו' וכו'
אמרתי לה נכון אבל את צריכה כל הזמן להיות עם יד על הדופק.
אז היא אומרת לי נכון, אבל א"א לתפוס את המטפלת על כל דבר קטן, מה גם לי קורה שהוא בוכה ואני לא נגשת אליו מיד, או שאין לי כ"כ סבלנות אבל משתדלת לתת לו את החום ואהבה וכו' אבל עדין בנ"א אז ככה גם היא, היא עובדת בשבילה כסף אבל רוצה לתת לו את הכי טוב אבל אחרי הכל היא בנ"א.
היא אומרת לי אחותי כל הזמן בודקת את המטפלות ולחוצה וכל דבר קטן מדליק אותה, מה נראה לך? המטפלות מרגישות את זה. מה שהם צריכות זה אמון.
ודאי שצריך לבדוק שאין דברים קריטיים ומשמעותיים ולשים לב אבל עדיין לא להזדעק על כל דבר קטן.

כ"כ נהניתי, מדובר פה באמא צעירה וירוקה אבל מסתכלת על הדברים בצורה כ"כ בוגרת

לא יודעת אם קשור ישירות לאשכול
אבל כבר כתבתי את כל הנאום וחבל לי מחוק
אז סליחה על ה(קצת) סטיה...

 

[מלימירי]

קראתי כאן חלק מהתגובות והייתי חייבת להגיב
את הגננת אכן יש לדון לכף זכות, גם אם זה נראה שזה בלתי אפשרי, תמיד יש הפתעות....
אבל-
אני לא מבינה את אלה שכתבו כאן שלא צריך להזדהות ולפצות את הילדה
יש הבדל ענק!!! בין פינוק לתמיכה נפשית, ואם ילד עבר חויה עצובה, אז זה חובה ראשונית של ההורים לטפל בו ולתמוך בו, להפך אם לא יעשו את זה, הכאב ישאר בתוכו ושכאב נשאר ולא יוצא זה הכי גרוע אף אחד לא מתחשל מזה
לפעמים יש חויות שהם קשות מאד גם אם לא מדובר בסכנה ובשביל ילדה כ"כ קטנה שאמא שלה לא הגיעה למסיבה זה קשה מאד מאד מאד
אם הגננת התקשרה להגיד שימחו אותה כנראה שהיא חוותה חויה בלתי נסבלת,

ואלה שחושבים שלא זוכרים, הזכרון לא מאד משנה פה אם לאמא זה אכפת וכואב הילד רואה ומרגיש את זה וכן להפך וזה הכי חשוב.
יתכן שלא תשאר צלקת מהמקרה הספציפי הזה אבל כן תשאר צלקת אם כל דבר לא נעים האמא תחליק ותעביר לילד את המסר: "עברת חויה מצערת? לא נורא קורה, החיים קשים.... תתחשל)
גם אנשים מבוגרים רוצים הזדהות בכל מיני מצבים כואבים/מעצבנים/מכעיסים גם כשלא מדובר בטרגדיה אז ק"ו שילדים

 

[shuli43]

תבקשי מהגננת דמוי מסיבה שוב.
זה מה שאני הייתי עושה,
מתקשרת לכמה אימהות מספרת להן את הסיפור ומבקשת מהן לבוא שוב
מבקשת מהגננת לשחזר קצת, חלק, ולתת לה אפילו איזה תפקיד או משהו.
אני בטוחה שיהיו כמה אימהות רגישות שתבואנה בשביל הבת שלך,
נכון שזה לא אותו דבר אבל לילדה זה מספיק בשביל לקבל את החוויה שלה.
חוויה מתקנת לך ולה... לא סיפור גדול.

 

[לאה ולדמן]

תבקשי מהגננת דמוי מסיבה שוב.
זה מה שאני הייתי עושה,
מתקשרת לכמה אימהות מספרת להן את הסיפור ומבקשת מהן לבוא שוב
מבקשת מהגננת לשחזר קצת, חלק, ולתת לה אפילו איזה תפקיד או משהו.
אני בטוחה שיהיו כמה אימהות רגישות שתבואנה בשביל הבת שלך,
נכון שזה לא אותו דבר אבל לילדה זה מספיק בשביל לקבל את החוויה שלה.
חוויה מתקנת לך ולה... לא סיפור גדול.

כאן הסיפור לא גדול
אבל בשבילה בניה של הילדה זה כן גדול.
צריך וחובה לתמוך ולרפד, להבין ולהכיל
אבל מכאן ועד שחזורי מסיבות?
גם במסיבת בת מצווה תהיה אפשרות שחזור אם תהיה לילדה פשלה? וחתונה של אחות שמשום מה נשכחה ולא רקדו איתה?
נכון שיש מספיק הזדמנויות לחישול. אבל זו בדיוק הזדמנות כזאת. לתת לילדה את המתנה הזאת של ללמוד לגדול מתוך קושי, למנף את הפגיעה למקום של צמיחה, להשתמש בהתמודדות כקרש קפיצה. להפוך סיוט לאתגר.

 

[השקעה]

עצוב, ואוו אני לא הייתי נרגעת מסיפור כזה.. זה באמת משהו שישאר בלב כל החיים (לאמא)
ולכן הרעיון של לעשות שוב חלק מהמסיבה הוא רעיון מעולה והכרחי,
אני לא הייתי מוותרת על דבר כזה עם כל זה שאני מאד אמא שקטה וביישנית וכמעט שלא מתלוננת, אבל יש גבול!!

חייבת לשתף,
אתמול דיברתי עם איזו חברה, ואיכשהוא היא אמרה לי שהיה יום בשבוע שעבר לבן שלה מסיבה של סוף שנה, והיא נסעה לטיול שלא רצתה להפסיד אז שלחה את סבתא.
תגידו...?? רק אני נדהמתי בשקט??
אני רק מעוררת כאן אולי עוד אמא שלא מבינה ממבט של ילד כמה חשוב לו שאמא שלו תהיה במסיבה, זה העולם שלו, אמא!
לטייל יש לך כל החיים, יום אחרי , יום לפני, וגם אפ הפסדת - לא נורא,
אבל להפסיד מסיבה של הבן שלך... לאן הגענו??
אני עד עכשיו עצובה בשביל הילד הזה ששמע אח"כ שאמא היתה בטיול עד הלילה , ולבוא למסיבה של "שטויות, כולה שעה" (כלשונה) היה לטענתה "חבל..."

עצוב.

רק הערה קטנה על הסיפור הזה, אחרי שאני מאוד מודה לך ולכולן על ההזדהות עם הסיפור שלי...
אם את לא צד בעניין,לא כדאי לדון מישהי בצורה כזו, את לא יכולה לדעת בוודאות מה היה ואני יכולה לשער גם שזה סיפור שהגיע אלייך דרך הדודה של השכנה.
אולי היא בשמירה אז שלחה את הסבתא כי לא בא לה לשתף את כל העולם והמציאה טיול?
סתם דוגמא למצב, ויכולות להיות עוד מיליון דוגמאות.
אתן יכולות לדמיין גם במקרה שלי מה עבר בראש של אמא סטנדרטית שראתה את הבת שלי לבד במסיבה ומכירה אותי רק הכרות של שלום-שלום לגבי האמא...הרי אני לא אתחיל להתקשר לפי הרשימת קשר של האמהות לספר מה היה וגם הגננת לא תרוץ לפרסם את זה. נקודה למחשבה. לא יכולה להגיד שזה לא מצער אותי גם.

 

[bracha]

כאן הסיפור לא גדול
אבל בשבילה בניה של הילדה זה כן גדול.
צריך וחובה לתמוך ולרפד, להבין ולהכיל
אבל מכאן ועד שחזורי מסיבות?
גם במסיבת בת מצווה תהיה אפשרות שחזור אם תהיה לילדה פשלה? וחתונה של אחות שמשום מה נשכחה ולא רקדו איתה?
נכון שיש מספיק הזדמנויות לחישול. אבל זו בדיוק הזדמנות כזאת. לתת לילדה את המתנה הזאת של ללמוד לגדול מתוך קושי, למנף את הפגיעה למקום של צמיחה, להשתמש בהתמודדות כקרש קפיצה. להפוך סיוט לאתגר.

אמת.

ועוד דבר, זה לא יעזור, זה רק 'לעג לרש'.
זה כאילו כל הילדות קיבלו 100 שקל ואת לא, אז הנה אני נותנת לך 10 שקל פיצוי.
איזה פיצוי זה?

הקושי של הילדה זה לא שאמא לא ראתה את התנועות של המסיבה.
הקושי הוא עם זה שאמא שלה לא הגיעה כשכל האמהות כן הגיעו, וזה לא יעזור כמה מיני מסיבות יעשו, זה לא ימלא לה את החסר. זה אולי רק ינקה את המצפון של ההורים והגננת.


מה שכן יעזור לה, זה פשוט לסגור לה את המעגל הזה.
וכשילדה רואה שאמא שלה מנסה לפצות אותה בדברים אחרים, הילדה מבינה, 'נכון, היה לא נעים, היתה טעות, ואמא רואה שזה כואב לי, ועכשיו רוצה לשמח אותי, אז היא באה ביום שישי לראות אותי אמא של שבת. איזה אמא טובה יש לי'.

 

[ביקי]

השקעה, לא קראתי את כל האשכול
אבל מה שתרשמתי שכמוני עוד רבות ממש בטראומה מהסיפור..
אז אנא ספרי לנו איך עשית, ומה עשית ואם דיברת עם הגננת
כי אנחנו גם צריכות הרגעה מהסיפור הקשה הזה! (אני ממש עם דמעות על הבת שלך)

 

[השקעה]

השקעה, לא קראתי את כל האשכול
אבל מה שתרשמתי שכמוני עוד רבות ממש בטראומה מהסיפור..
אז אנא ספרי לנו איך עשית, ומה עשית ואם דיברת עם הגננת
כי אנחנו גם צריכות הרגעה מהסיפור הקשה הזה! (אני ממש עם דמעות על הבת שלך)

דיברתי איתה באותו יום וסיכמנו לעשות לילדה משהו נחמד בהשתתפות שלי, כתבתי איפה שהוא באמצע האשכול
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1676508&postcount=57

 

[chani-studi]

אני מפרסמת את הסיפור הזה רק בתור נקודה למחשבה כמה טעות קטנה יכולה להיות גדולה בשביל מישהו אחר, במיוחד בתחום שקשור לנשמות כמו חינוך.
הבת שלי, כמעט בת 4 היתה בבית עם וירוס כל התקופה האחרונה והיום היא הגיעה לראשונה לגן אחרי המחלה. בדיוק היום בעלי שלח אותה לבד ואני יצאתי מוקדם בבוקר לטיול מאורגן של קבוצת נשים עם הבת הגדולה והתינוק.

קראתי את הסיפור ואני בשוק אמיתי,
יש כאן מחדל עצום של הגננת
כאם לבנות השתתפתי בהרבה מסיבות גן.
בכל המסיבות שהשתתפתי, הגננת לא התחילה את מסיבה מבלי לוודא
שכל האמהות היגיעו (או לפחות סבתא מחליפה) .
אסור לעבור על זה בשתיקה,

אבל, וכאן האבל הגדול,
היום קשה מאוד לסמוך על אנשי חינוך.
הם עמוסים מאוד, לחוצים,
אנחנו כהורים צריכים להיות מאוד מאוד עירניים,
להתקשר, לנדנד לברר ולשאול.

ממליצה לכל אמא שיש ילדה בגן לבוא לפחות פעם שבוע לגן ולשמוע את החדשות
(מתי יהיה מסיבות, מה הילדה אכלה, התפתחות)






חני סטודיו -בניה וקידום אתרים
www.chanistudio.com

 

[shuli43]

זה כן יעזור לילדה, מסיבה חוזרת. זה לא פיצוי, זה המקור בעצמו!
מה שייך לעג לרש? היא רק בגיל ארבע! הגיל הקטן כאן מאד משמעותי!
לא כל כך קשה לארגן משהו.
הילדות ישמחו לשיר את השירים
המנגנת באה ממילא כל שבוע
הילדה תחלק ממתק לכולם ותהיה במרכז.
אז לא יהיו סרטים וקישוטים, ויהיו רק חמש שש אימהות,
היא לא תשים לב לכך.
היא תראה את אמא שלה ואמא שלה תראה אותה .
מה יש להפסיד?

 

[shuli43]

אוקיי,אז ככה
אני מאוד מאוד מודה על כל התגובות והכיווני חשיבה. כנראה שכולן ניסו לשים את עצמן במצב כזה.
קיבלתי כמה תגובות מאוד טובות כאן,עוד מעט אני אצלצל פשוט לא עברתי על הכל.
בינתיים ברוך ה' הילדה קיבלה כמויות של צומי ממני והלכה לישון שמחה ומרוצה ממש...
וברור שיש צרות גדולות פי מיליון...
ואחרי קריאת כמה עצות כאן הרמתי טלפון לגננת והסתבר שכך:
דבר ראשון התקשרתי לטלפון שממנו היא התקשרה מבלי לשים לב שזה לא הטלפון הרגיל של הגננת ותוך כדי שיחה מתברר שמדובר במחליפה כי הגננת ילדה והמחליפה ארגנה את כל המסיבה. היא התנצלה מאוד ואמרה שלא נעים לה בצורה ממש לא רגילה שהיא לא שמה לב,אמרתי לה שכיוון שזה הגישה שלה אני לגמרי מוחלת לה אבל הסברתי מה היה לא נעים ועד כמה, והיא ממש הזדהתה.
ואז החלטנו ביחד בזכות אחת הניקיות כאן לעשות לה מסיבת פיצוי קטנה, שיעשו אותה אמא של שבת ועוד איזה הפעלה ואני אגיע ואהיה איתה.
בקיצור,ברוך ה', כולם בריאים והכל טוב, אני מאמינה שנסגור בצורה טובה את הפינה הזאת, ואכן הכף זכות זה שמדובר במחליפה שעדיין אין לה ניסיון בכאלה דברים ונוצר הבלבול שנוצר, אבל היא קיבלה את הביקורת בצורה מקסימה.
המון תודה על העצות ולמי שהבינה את המצב שנקלעתי מההלם...אבל יש עניין שנתהפך לטובה ...

יפה... נשמע ממש טוב!
לדעתי אל תגידי לה שזה "פיצוי"
תספרי לה שרק לכבודה כי היא כל כך מיוחדת ומקסימה...

 

[מלפפון]

אבל, וכאן האבל הגדול,
היום קשה מאוד לסמוך על אנשי חינוך.
הם עמוסים מאוד, לחוצים,
אנחנו כהורים צריכים להיות מאוד מאוד עירניים,
להתקשר, לנדנד לברר ולשאול.

ממליצה לכל אמא שיש ילדה בגן לבוא לפחות פעם שבוע לגן ולשמוע את החדשות
(מתי יהיה מסיבות, מה הילדה אכלה, התפתחות)

אני דואגת להתעניין לפחות פעם בשבוע מה קורה, אם יש חדש וכו.
פעם בשבוע או לבוא לגן או להיפגש עם הגננת בגינה. במיוחד לילדות בנות 4 שלא יודעות כ"כ לעדכן.

את הבנות שלי בכיתה א' ובגן חובה אני חוקרת מדי יום.. אבל אח"כ כשאני מדברת עם הגננת, אני רואה שמנקודת המבט שלה הדברים נראים ממש אחרת..

(אני שןאלת את בת ה5 וחצי: היה לכן כיבוד במסיבה? הגננת הביאה משהו טעים? והיא עונה: לא. לא היה. הגננת לא הביאה כלום. ואז היא מוציאה שקית ענקית עמוסת ממתקים. ואני שואלת: אז מה זה? והיא: לא הגננת חילקה את זה. נעמה (הסייעת) הביאה.. וכן על זו הדרך)..

 

[לאה ולדמן]

זה כן יעזור לילדה, מסיבה חוזרת. זה לא פיצוי, זה המקור בעצמו!
מה שייך לעג לרש? היא רק בגיל ארבע! הגיל הקטן כאן מאד משמעותי!
לא כל כך קשה לארגן משהו.
הילדות ישמחו לשיר את השירים
המנגנת באה ממילא כל שבוע
הילדה תחלק ממתק לכולם ותהיה במרכז.
אז לא יהיו סרטים וקישוטים, ויהיו רק חמש שש אימהות,
היא לא תשים לב לכך.
היא תראה את אמא שלה ואמא שלה תראה אותה .
מה יש להפסיד?

חמודה,
זה נזק בל ישוער! יותר מהחוויה המקורית
לקחת ולתקן ולעשות מסיבה נוספת והלטריח כמה אמהות

אני מדברת מנסיון וזה לא קל בכלל ביום בהיר אחד להתחיל לקחת אחריות על החיים כשלא הורגלת לזה, כשרפדו כמה שאפשר. (וזה בא מהמון המון אהבה ודאגה)