הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני מפרסמת את הסיפור הזה רק בתור נקודה למחשבה כמה טעות קטנה יכולה להיות גדולה בשביל מישהו אחר, במיוחד בתחום שקשור לנשמות כמו חינוך.
הבת שלי, כמעט בת 4 היתה בבית עם וירוס כל התקופה האחרונה והיום היא הגיעה לראשונה לגן אחרי המחלה. בדיוק היום בעלי שלח אותה לבד ואני יצאתי מוקדם בבוקר לטיול מאורגן של קבוצת נשים עם הבת הגדולה והתינוק.
בצהריים הילדה חוזרת עצובה ולא אומרת שום דבר ובעלי מקבל טלפון לבית(אפילו שיש להם את הנייד שלי ושלו) בשעה 14:00 בצהריים ובטלפון הגננת של הילדה אומרת כך:" תשמחו את הילדה כי היא היתה היום קצת עצובה, היתה מסיבה וכל האימהות היו והיא חיכתה לאמא שלא הגיעה."
עכשיו חזרתי מהטיול והוא סיפר לי את זה, והייתי פשוט המומה. אותה גננת התקשה במהלך הזמן שהילדה היתה חולה שחסרים 90 שקלים לדמי שכלול והשנה בקרוב נגמרת (לא משנה שבסוף זה התברר כטעות) ולא אמרה מילה על המסיבה! לא חשבתי שהיא תעשה מסיבת סוף שנה לאמהות כי גם מתי שכל הגנים עושים לאימהות כמו חנוכה הן עשו ללא אימהות, ובכלל לא חשבתי שאמורה להיות איזושהי מסיבה. ואם היא היתהמתקשרת אלי לנייד כשהיא רואה שאני לא מגיעה והילדה מחכה לי הייתי לוקחת מונית ספיישל מאיפה שהייתי ובאה! אני יושבת ולא מתאוששת, סליחה על האמוציות,אבל לדמיין את הבת שלי שהיא הילדה הכי רגישה בבית יושבת שם מחכה לי ובוכה והגננצת נזכרת בזה רק בשתיים בצהריים...
באמת, לא כדי לפרוק את התסכול העצום, אלא אם סיפור כזה ימנע בעקבות האשכול זה יהיה ינחם אותי קצת...
גננת יקרה, אולי בשבילך ילדה היא עוד אחת, אבל ילדה היא עולם ומלואו. ולא רק בהקשר של הסיפור הספציפי הזה.
הבת שלי, כמעט בת 4 היתה בבית עם וירוס כל התקופה האחרונה והיום היא הגיעה לראשונה לגן אחרי המחלה. בדיוק היום בעלי שלח אותה לבד ואני יצאתי מוקדם בבוקר לטיול מאורגן של קבוצת נשים עם הבת הגדולה והתינוק.
בצהריים הילדה חוזרת עצובה ולא אומרת שום דבר ובעלי מקבל טלפון לבית(אפילו שיש להם את הנייד שלי ושלו) בשעה 14:00 בצהריים ובטלפון הגננת של הילדה אומרת כך:" תשמחו את הילדה כי היא היתה היום קצת עצובה, היתה מסיבה וכל האימהות היו והיא חיכתה לאמא שלא הגיעה."
עכשיו חזרתי מהטיול והוא סיפר לי את זה, והייתי פשוט המומה. אותה גננת התקשה במהלך הזמן שהילדה היתה חולה שחסרים 90 שקלים לדמי שכלול והשנה בקרוב נגמרת (לא משנה שבסוף זה התברר כטעות) ולא אמרה מילה על המסיבה! לא חשבתי שהיא תעשה מסיבת סוף שנה לאמהות כי גם מתי שכל הגנים עושים לאימהות כמו חנוכה הן עשו ללא אימהות, ובכלל לא חשבתי שאמורה להיות איזושהי מסיבה. ואם היא היתהמתקשרת אלי לנייד כשהיא רואה שאני לא מגיעה והילדה מחכה לי הייתי לוקחת מונית ספיישל מאיפה שהייתי ובאה! אני יושבת ולא מתאוששת, סליחה על האמוציות,אבל לדמיין את הבת שלי שהיא הילדה הכי רגישה בבית יושבת שם מחכה לי ובוכה והגננצת נזכרת בזה רק בשתיים בצהריים...
באמת, לא כדי לפרוק את התסכול העצום, אלא אם סיפור כזה ימנע בעקבות האשכול זה יהיה ינחם אותי קצת...
גננת יקרה, אולי בשבילך ילדה היא עוד אחת, אבל ילדה היא עולם ומלואו. ולא רק בהקשר של הסיפור הספציפי הזה.
