שמור על הניקיון
בעיר כפר סבתא גרו ז'וז'ו ומומו
שני שכנים שהם גם שני אחים
שבכל מה שנוגע להיגיינה אישית
הם היו ממש הפכים
מומו נהג להתקלח כל יום
לפחות שלש פעמים
מהסוג שמוציא אישור מרופא
להתרחץ בתשעת הימים
לעומתו ז'וז'ו היה ברוגז עם המים
וממש שנא מקלחות
טפוס של "למה להתקלח היום,
אם אפשר לעוד שבועיים לדחות"
*
בשלב מסוים הבעיה של ז'וז'ו
התחילה לעורר דאגה
כי המרחק בין מקלחת למקלחת
הלך וגדל בהדרגה
כי אם בצעירותו הסף שלו נשבר
בכל עת שהתחיל להצחין
הוא הגיע למצב שהוא נכנס להתקלח
רק בערב שבת מברכין
ואח"כ כל חודשיים, שלשה, חמישה,
ופעם בחצי שנה
ואח"כ למצב שכבר מי זוכר
מתי היתה פעם אחרונה
מיותר לנסות לתאר את מראהו
ואת הריח שממנו נדף
כי יש חשש סביר שארוחתכם האחרונה
תשפך מפיכם אל הדף
*
יום אחד הגיע אביהם לכפר סבתא
לבקר את שני הבנים
הם נסעו לחכות לו בכניסה לעיר
לערוך לו קבלת פנים
את מומו בנו, מצוחצח כתמיד
לא היה קשה לזהות
אך לידו עמד אדם מלוכלך
שנראה כמו חלום בלהות
כשנפל האסימון הוא הבין שמדובר
בז'וז'ו הבן-יקיר-לו
הוא הביט בפניו במבט מאיים
והרים עליו את קולו:
"למה אתה לא לומד מאחיך
להיות מסודר ונקי?
תראה כמה נעים לראותו
וממך בא לי להקיא"
אך האב הבין שאת שיחת המוסר
ז'וז'ו ימהר לשכוח
ואם הוא רוצה שמשהו יזוז
הוא חייב לעשות זאת בכח
הוא קנה סבון, שמפו, מרכך,
מברשת ומשחת שיניים
וגם סקוטשברייט, ספוג ומסיר שומנים
וקילו מקלות אוזניים
הוא הכניס את ז'וז'ו לחדר האמבטיה
ונעל עם מפתח מבחוץ
והודיע לו ברור שהוא לא יוצא
עד שהוא נקי ורחוץ
ז'וז'ו הבין שאין לו ברירה
והוא גם לא רצה להיות חצוף
הוא נכנס לאמבטיה ופתח את הברז
והתחיל בעבודות הקרצוף
אחרי כמה שעות עמד ז'וז'ו מנצנץ
בפתח חדר האמבטיה
הוא הפך תוך זמן קצר מיצור דוחה
לאדם שמעורר סימפטיה
הוא התחבק עם אביו כשהפעם הדיף
ניחוח של שמפו "פינוק"
ז'וז'ו רצה להודות לאביו
ואמר בקול חנוק-
"אני כ"כ שמח להיות נקי
זו תחושה כ"כ נפלאה,
אני מבטיח אבא, שאכנס למקלחת
גם בשנה הבאה..."
**************************************************************************
נתן לנו ד' את הימים הנוראים
הבאים עלינו לטובה
בהם הנקיון הטהרה והזַכות
הם זְכות שהיא גם חובה
וכך בכל שנה ושנה אנו זוכים-מוכרחים
תוך ארבעים יום להתנקות
ואח"כ להתבשם בתשובה מאהבה
בשמחת תורה ובסוכות
אך רבים מאתנו, ואני ביניהם
מהר מאוד חוזרים לשגרה
ובתוך זמן קצר כבר לא אוחזים
בדרגות של נקיון וטהרה
ובמקום לעשות תשובה מדי יום
או בכל שבוע לפחות
מתעצלים מלשוב וצוברים כתמים
וממשיכים לדחות ולדחות
האדם השלם עושה תשובה בכל לילה
לפני שהולך לישון
וכשהכתם טרי הוא זוכה להנהגת
"מעביר ראשון ראשון"
אם נלמד מוסר והלכה בכל יום
ונעסוק בחשבון הנפש
נשמור כל השנה על מצב יציב
בלי שכבות של לכלוך ורפש
אז נברך את כולם שתתקבל תשובתינו
ונכתב בספר זכויות
ושתהיה לנו שנה טובה, בסימן:
"שומרים על נשמותינו נקיות"
בעיר כפר סבתא גרו ז'וז'ו ומומו
שני שכנים שהם גם שני אחים
שבכל מה שנוגע להיגיינה אישית
הם היו ממש הפכים
מומו נהג להתקלח כל יום
לפחות שלש פעמים
מהסוג שמוציא אישור מרופא
להתרחץ בתשעת הימים
לעומתו ז'וז'ו היה ברוגז עם המים
וממש שנא מקלחות
טפוס של "למה להתקלח היום,
אם אפשר לעוד שבועיים לדחות"
*
בשלב מסוים הבעיה של ז'וז'ו
התחילה לעורר דאגה
כי המרחק בין מקלחת למקלחת
הלך וגדל בהדרגה
כי אם בצעירותו הסף שלו נשבר
בכל עת שהתחיל להצחין
הוא הגיע למצב שהוא נכנס להתקלח
רק בערב שבת מברכין
ואח"כ כל חודשיים, שלשה, חמישה,
ופעם בחצי שנה
ואח"כ למצב שכבר מי זוכר
מתי היתה פעם אחרונה
מיותר לנסות לתאר את מראהו
ואת הריח שממנו נדף
כי יש חשש סביר שארוחתכם האחרונה
תשפך מפיכם אל הדף
*
יום אחד הגיע אביהם לכפר סבתא
לבקר את שני הבנים
הם נסעו לחכות לו בכניסה לעיר
לערוך לו קבלת פנים
את מומו בנו, מצוחצח כתמיד
לא היה קשה לזהות
אך לידו עמד אדם מלוכלך
שנראה כמו חלום בלהות
כשנפל האסימון הוא הבין שמדובר
בז'וז'ו הבן-יקיר-לו
הוא הביט בפניו במבט מאיים
והרים עליו את קולו:
"למה אתה לא לומד מאחיך
להיות מסודר ונקי?
תראה כמה נעים לראותו
וממך בא לי להקיא"
אך האב הבין שאת שיחת המוסר
ז'וז'ו ימהר לשכוח
ואם הוא רוצה שמשהו יזוז
הוא חייב לעשות זאת בכח
הוא קנה סבון, שמפו, מרכך,
מברשת ומשחת שיניים
וגם סקוטשברייט, ספוג ומסיר שומנים
וקילו מקלות אוזניים
הוא הכניס את ז'וז'ו לחדר האמבטיה
ונעל עם מפתח מבחוץ
והודיע לו ברור שהוא לא יוצא
עד שהוא נקי ורחוץ
ז'וז'ו הבין שאין לו ברירה
והוא גם לא רצה להיות חצוף
הוא נכנס לאמבטיה ופתח את הברז
והתחיל בעבודות הקרצוף
אחרי כמה שעות עמד ז'וז'ו מנצנץ
בפתח חדר האמבטיה
הוא הפך תוך זמן קצר מיצור דוחה
לאדם שמעורר סימפטיה
הוא התחבק עם אביו כשהפעם הדיף
ניחוח של שמפו "פינוק"
ז'וז'ו רצה להודות לאביו
ואמר בקול חנוק-
"אני כ"כ שמח להיות נקי
זו תחושה כ"כ נפלאה,
אני מבטיח אבא, שאכנס למקלחת
גם בשנה הבאה..."
**************************************************************************
נתן לנו ד' את הימים הנוראים
הבאים עלינו לטובה
בהם הנקיון הטהרה והזַכות
הם זְכות שהיא גם חובה
וכך בכל שנה ושנה אנו זוכים-מוכרחים
תוך ארבעים יום להתנקות
ואח"כ להתבשם בתשובה מאהבה
בשמחת תורה ובסוכות
אך רבים מאתנו, ואני ביניהם
מהר מאוד חוזרים לשגרה
ובתוך זמן קצר כבר לא אוחזים
בדרגות של נקיון וטהרה
ובמקום לעשות תשובה מדי יום
או בכל שבוע לפחות
מתעצלים מלשוב וצוברים כתמים
וממשיכים לדחות ולדחות
האדם השלם עושה תשובה בכל לילה
לפני שהולך לישון
וכשהכתם טרי הוא זוכה להנהגת
"מעביר ראשון ראשון"
אם נלמד מוסר והלכה בכל יום
ונעסוק בחשבון הנפש
נשמור כל השנה על מצב יציב
בלי שכבות של לכלוך ורפש
אז נברך את כולם שתתקבל תשובתינו
ונכתב בספר זכויות
ושתהיה לנו שנה טובה, בסימן:
"שומרים על נשמותינו נקיות"
נערך לאחרונה ב: