שיתוף - לביקורת קפוצ'ון

[נ. גל]

את מה שתחת לקפוצ'ון אי אפשר לראות.
הוא אטום, לרוב כהה, וצבעו אחיד.
מתחת הקפוצ'ון יכולים לצעוק את כל צבעי תבל, ואיש לא יראה.
כזה הוא, הקפוצ'ון.

את מה שחי מתחת לקפוצ'ון אי אפשר לשמוע.
הוא חתום פנים, לא מסגיר, ואפילו להבחין במבנה הכללי בלתי אפשרי דרכו.
מתחת הקפוצ'ון אולי מרקדות זוג אוזניות, המשמיעות פנימה את כל המחשבות ההן, הכואבות.
אולי צועקות שם אלפי אלפי מילים של נטישה, של חומות בדידות.
או מזדמזמת תקווה קטנה, לאדם שיבוא ויחליף את הדיסק.

מתחת הקפוצ'ון יש סודות שאי אפשר לראות, לשמוע או לפגוש.
יש שם חלומות, זכרונות, פחדים ומחשבות.
ולפעמים ים שלם מכוסה כחול.
ולפעמים בניין שלם מחופה אבן.

מתחת לקפוצ'ון יש בני אדם.
מניסיון.

ספוילר: ההשראה

אברהם אבוטבול - מנשק ובוכה.

מנשק אותו מחבק אותו מנשק אותו ובוכהתראה איזה מלאך אתה מלאך טוב כזהמנשק אותו מחבק אותו מנשק אותו ובוכההוא בס''ה עוד תינוק, איך הוא חי בחושך הזה.

www.youtube.com

 

[אינספריישן]

נשמה בקפוצ'ון
יושבת על גרם מדרגות, ואנשים רואים קפוצ'ון.
מאובק, עוטף.
מכסה.
הם מטפסים, ואני מתאבקת.
הם דורכים, ואני מתכופפת.
הם שורפים, אני נכבית.
מושכים בשרוכיי, עד שנחנקת.
גוררים רוכסן, נשרטת.
ויש השוכחים. מתעלמים.
מצפים שאתאדה. שאמוג.

נרטב הבד, מתלחלח.
ודמעות זולגות.
יד מכוסה, אך רועדת. עור ברווז.
מסך מהבהב, מנסה להאיר. מחשיך.

שקט בפנים, בודד. מדכא. אין לי מזון ומים.
ואני נשמה צעירה, נשמה ילדה!
גיהינום בשני העולמות.

ירדתי לא מזמן, כנפיי היו קלילות. אנשים קצצו לי אותן, קרעו אותי.
וכל הטוב, הרכות, התום, הלבן-לבן הזה, נחמס ממני.
התבלבלתי, ואמרו לי רעה.
הלכתי צעד, וסגרו בפניי שערים.
רכסתי קפוצ'ון, כפו עליי שק מתים.

ניסיתי להיחלץ, הזכרתי ילדות.
ראו בי שטן, קראו לי: שחורה.
צרחתי. צרחתי. צרידות חספסה את קולי.
ובמקום שישמעו אותי, שיסתכלו עליי, נאמו לי נאומי חליפות.

פלא שברחתי, הא?

קפוצ'ונים לקפוצ'ונים, וכל אחד שונה. כל אחד אינדיבידואל.
אנשים חושבים קולקטיב.

יום אחד, לילה אחד, יבקעו כולם, יצאו מקפוצ'ון.
כמו פרפר ממיס גולם, בוקע מקורים.
אנחנו נהיה העולם.
רכי הלב, הרגישים. המחפשים.

שימו לב אליי.
נשמה.

ספוילר: למה כתבתי

נ. גל, סליחה על החדירה. הייתי חייבת.
קראתי את הקטע המרטיט שלך, ובכיתי.
על החומות, על האטימות, על העיניים הקהות.
בטוחה שכל אחד מכיר מקרוב נערי-קפוצ'ון. תתעוררו.

 

[נ. גל]

@אינספריישן, תודה שפרסמת. ריגשת.
זה -

קפוצ'ונים לקפוצ'ונים, וכל אחד שונה. כל אחד אינדיבידואל.
ואנשים חושבים קולקטיב.

הכי תפס אותי. מעט המחזיק את המרובה.

 

[היולי]

הבעה מושלמת של דקויות. מעורר מחשבה ונוגע. כל כך נוגע...