שיר קינת מים ושמים

[7שבע7]

לוקח זמן ללב לעכל, להסכים בכלל לקבל את הצרות. והלב מנסה לתמלל את עצמו, והמוח שליט עליו, כותב ביד קרה ורועדת גם יחד...

אֵיכָה לֹא רוֹעֵד הַלֵּב, וְלֹא זוֹלֵג בְּחֶשְׁכַת מַיִם
אֵיכָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ, אֵיכָה דָּמְמוּ בְּדִין שָׁמַיִם.
כְּבָר רָחַק כְּאֵב צוֹלֵב, נָסַע עַל פַּלְגֵי מַיִם
כְּבָר נִבְלָם הַפֶּרֶץ, נֶחֱסַם קְצֵה שָׁמַיִם.

נִקְבְּרוּ חַיִּים אֲנָשִׁים, הִתְפָּרְדוּ עַצְמוֹתֵיהֶם כַּמַּיִם
נִקְבְּרוּ רְגָשׁוֹת פְּנִימָה, וְלֹא רָעֲמוּ שָׁמַיִם.
וְדָם וּמַרְאוֹת קָשִׁים, שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם
וְדָם שׁוֹתֵת בְּלֵב אִמָּא, מַשְׁקִיפָה מַעְלָה לַשָּׁמַיִם.

וְאַתָּה אֱלוֹקִים עַד מָתַי, מָתַי תִּתֵּן הוֹדְךָ עַל שָׁמַיִם?
וְאַתָּה אֱלוֹקִים מָתַי תּוֹשִׁיעַ, אֶת עַם פַּחַז כַּמַּיִם?
וַאֲנִי הַקְּטַנָּה הַמִּתְרַחֶקֶת מִמֵּתַי, מָתַי אֶטֶּה וְאֵרֵד עַל שָׁמַיִם?
וַאֲנִי הַקְּטַנָּה מְבַקֶּשֶׁת בְּמַפְגִּיעַ, כְּבָר בָּאוּ עַד נֶפֶשׁ מַיִם.