קטע ישן, שאף פעם לא הפך להיות סיפור... אבל מצא חן בעיני, שנתקלתי בו עכשיו.)
אשמח לשמוע מה דעתכם.
הטיפה הראשונה שנפלה התנגשה בהלם ברצפה, הטיפה שאחריה כבר לא השתהתה כל כך הרבה, והצטרפה אליה נמתחת בטביעות לשלולית שטוחה.
הזרם שירד אחר כך היוה גורם ישיר של חוק המשיכה בטבע, וגורם עקיף לבקבוק שהפך טורדוס בלי הרבה כוונה, כמו גם בלי הרבה צלילות.
"אוה" תרדנאי מתך את רגלו בעיוות, "נרדמה לי הרגל, ואתה טורדוס ממשיך ללהג?"
"תמשיך לשבת על הרגל שלך ותכף גם תרגיש נימול, תקשיב טוב למה שאדם חכם אומר לך עכשיו-המקום הזה..." שיהוק, "הוא..." זחיחות שמקורה בשיכרות הגבירה את מראה עיני העגל המטושטשות שקבועות בפניו. "ימחק המקום הזה מעל פני ארצנו--י ע ל ם."
הד, ודממה קדמו לחריקה השקטה המלוה את ציר הדלת, מיכאיל פסע את פסיעותיו הרחבות פנימה, המבט ששלח בהם, חדר בין אדי האלכוהול שהסתלסלו בחלל.
"הנצר האחרון הוכחד !" התרוממו השנים בצהלה מוזרה, "מיכאיל יקירנו, לא תרצה להצטרף עמנו לחינגה?"
כוסות מנותצות, שברי בקבוקים פזורים, זו הרמה המחוננת של הסגל העליון, בחורים פקחים.
"ודאי ארצה" דוק של חיוך האיר את פניו. "העבר לי את הבירה, טורדוס?"
"שוטה אתה כיהודי, מה עם היין? אתה בגמילה סופית?"
"סופית, אף טיפה לא."
אצבעותיו הארוכות של תרדנאי הקישו על שולחן העץ בקצב נמוך, וטיפות יין התיזו לכל עבר. "מיכאיל,"הוא פתח. "נכון הוא הדבר שאנו מסיעים בהכחדתן של עדויות, אך אמור לי מהי התמורה שנותן לנו מלך הבילירוסים על העניין? אין רווח של חבלי אדמה מהכחשת ההיסטוריה הזאת, אנחנו בעצמינו כיום על חבל הארץ שהיתה פעם מעצמה, מה זה נותן לנו היום?"
"כסף." הוא המהם בין לגימה ללגימה "אתה יודע שזאת הייתה ההצעה."
בעיניו של טודרוס בערה אש "סילוק השנואים היהודים זו ולא אחרת המטרה! לא היתה ולא תהיה מדינה יהודית בארץ הזאת."
אשמח לשמוע מה דעתכם.
הטיפה הראשונה שנפלה התנגשה בהלם ברצפה, הטיפה שאחריה כבר לא השתהתה כל כך הרבה, והצטרפה אליה נמתחת בטביעות לשלולית שטוחה.
הזרם שירד אחר כך היוה גורם ישיר של חוק המשיכה בטבע, וגורם עקיף לבקבוק שהפך טורדוס בלי הרבה כוונה, כמו גם בלי הרבה צלילות.
"אוה" תרדנאי מתך את רגלו בעיוות, "נרדמה לי הרגל, ואתה טורדוס ממשיך ללהג?"
"תמשיך לשבת על הרגל שלך ותכף גם תרגיש נימול, תקשיב טוב למה שאדם חכם אומר לך עכשיו-המקום הזה..." שיהוק, "הוא..." זחיחות שמקורה בשיכרות הגבירה את מראה עיני העגל המטושטשות שקבועות בפניו. "ימחק המקום הזה מעל פני ארצנו--י ע ל ם."
הד, ודממה קדמו לחריקה השקטה המלוה את ציר הדלת, מיכאיל פסע את פסיעותיו הרחבות פנימה, המבט ששלח בהם, חדר בין אדי האלכוהול שהסתלסלו בחלל.
"הנצר האחרון הוכחד !" התרוממו השנים בצהלה מוזרה, "מיכאיל יקירנו, לא תרצה להצטרף עמנו לחינגה?"
כוסות מנותצות, שברי בקבוקים פזורים, זו הרמה המחוננת של הסגל העליון, בחורים פקחים.
"ודאי ארצה" דוק של חיוך האיר את פניו. "העבר לי את הבירה, טורדוס?"
"שוטה אתה כיהודי, מה עם היין? אתה בגמילה סופית?"
"סופית, אף טיפה לא."
אצבעותיו הארוכות של תרדנאי הקישו על שולחן העץ בקצב נמוך, וטיפות יין התיזו לכל עבר. "מיכאיל,"הוא פתח. "נכון הוא הדבר שאנו מסיעים בהכחדתן של עדויות, אך אמור לי מהי התמורה שנותן לנו מלך הבילירוסים על העניין? אין רווח של חבלי אדמה מהכחשת ההיסטוריה הזאת, אנחנו בעצמינו כיום על חבל הארץ שהיתה פעם מעצמה, מה זה נותן לנו היום?"
"כסף." הוא המהם בין לגימה ללגימה "אתה יודע שזאת הייתה ההצעה."
בעיניו של טודרוס בערה אש "סילוק השנואים היהודים זו ולא אחרת המטרה! לא היתה ולא תהיה מדינה יהודית בארץ הזאת."