שיתוף - לביקורת קומי אורי כי בא עורך

[castamir]

העורך שפשף עיניים אדומות. נראה שהדיו האדום של עט התיקונים כבש גם את עיניו.
"להכין לך קפה?" הציץ פנימה הכותב החדש, הצעיר.
"בוא, בוא אתה". אמר העורך בעייפות. "אתה בעצמך, לא הקפה. תראה את התיקונים על הסיפור שלך".

הדף היה מלא בקשקושים, חיצים, עיגולים. אדומים כדם. כפרה אדומה.
"מה כל זה?" היה הצעיר מסוקרן. זה בדיוק הזמן ללמוד מהוותיקים. למה להרגיש שאתה עצמך עקוד על השולחן, מטפטף דם.

"קודם כל, בבקשה יותר אופטימי. אתה יודע למה חומות של תקווה הוא הכי מצליח מכל הזמנים? היו טובים ממנו בהרבה. אבל האופטימיות. אנשים אומרים שהם רוצים בוגר, קודר, אפל. הם משקרים את עצמם. תן להם אופטימי.
"דבר שני, פ-ש-ט! פַּשֵּׁט. רַדֵּד. שַׁטֵּחַ. עמוק זה טוב למיטיבי שחייה. אין לנו הרבה כאלו. וגם אלו שיש, אם יש – כסף אין להם. אנשי רוח.
"והמסר, בבקשה שיהיה ברור יותר. שלא יצטרכו לחפש אותו בזכוכית מגדלת. זהו!

"אתה טוען שהמסר מטושטש? עמום? מעורפל? אביך?"
"כן!"
"נו, מצוין". עלץ הצעיר. "שמע בני מסר אביך".

 

[דיונון]

 

[castamir]

אפל.

כבר פעם שלישית שעושה פרסומת סמויה לApple.

 

[הנף מקלדת]

אני מקווה שאת המכתב פיטורין הוא יצליח לקרוא.

 

[yonatanr]

יפה מאד.

נראה שהדיו האדום של עט התיקונים כבש גם את עיניו.

הדף היה מלא בקשקושים, חיצים, עיגולים. אדומים כדם. כפרה אדומה.

למה לכתוב סיפור עתיק?
היום אף אחד בקהילת העורכים לא יודע מה עושים עם החפץ המוארך הזה, שרק מלכלך את הידיים.
אין כמו המחיקות היפות והאסתטיות ב'עקוב אחר שינויים' ובהערות סקירה.