ברוח היום...
והפעם.. כותרת מדופלמת, בלי שטיקים ובלי טריקים..
תיהנו
קול דכפין
בעיירה רחוקה ונידחת
החיים בה שלוים
ימצאו בה גם נחת
שוים ושאינם שוים
עשירים שוכנים בתוכה
בבנייני פאר וקשתות
לצידם בעמק הבכא
דלפונים שוכני בקתות
דלפונינו מתדפקים הם
בכל לילה ולילה
על דלתות עשיריהם
וכך חוזר חלילה
פעם אחת ביום בהיר
קרא זקן הדלפונים
לחביריו הוא מבהיר
שמעו נא נבונים
מדוע זה בכל לילה
מתדפקים הדלפונים
על דלתותם ההוללה
ואין נושא לנו פנים
הלוא הרוב כאן אנחנו
והם המה מועטים
עליהם לדפוק על דלתותינו
ולהשביעינו לחם חטים
למה זה נמעיט כבודינו
הנרמס כבר שנים
לפני מבקשי רעתינו
זה קומץ גאוותנים
שמעו נא ממני עצה
זקן הנני רב חכמה
אשר דורות שנים חצה
נפשו זכה ותמימה
נריץ אף אנו מפלגה
בבחירות למועצה
נעשה אז חגיגה
על חרוסת ומצה
הן רבים אשר איתנו
מאותם העשירים
רוב קולות יהי חלקינו
עד מאה ועשרים
היטו אזנם כל הנוכחים
הנהנו ראשם בהסכמה
בלי ציוץ וויכוחים
יצאו מיד למשימה
כרוז עבר בין הבקתות
שמעו שמעו נא דלפונים
שמנו קץ לתלאות
לא יחזרו אותם שנים
צצה קמה לה מפלגה
"קול דכפין" שמה
קולה נשא ברום מדרגה
מעל כל עץ וגם במה
עת בחירות הנה הגיע
גאתה ההתרגשות
כל דלפון לבו מרגיע
כל ביתו עטור קישוט
גדולה היתה ההפתעה
בין יושבי העיירה
כי אל מועצת השבעה
הן "קול דכפין" נבחרה
מיד העבירו זה החוק
יושבי חבר דלפונים
כי לא ילך עתה רחוק
כל עני חסר מנים
אך מעתה יסובבו בעיר
כל אותם העשירים
בין כל בית אף זעיר
יחלקו השארים
מה רבתה לה השמחה
ליושבי בקתות מעופשים
זה לזה שלחו מנחה
הן עתה נהיו מבוקשים
מאז הלכו בקומה זקופה
גם כל דר רפת ואסם
אף כי פרוטה מטונפה
לא שכנה לה בכיסם
להבהיר:
אין כוונתי חלילה לאיזו ארץ, עיר, חי, צומח, דומם, מדבר.. מועצה, מפלגה.. וכאלה. רק נטו רעיון, הנמשה כעת מן הדמיון.
והפעם.. כותרת מדופלמת, בלי שטיקים ובלי טריקים..
תיהנו
קול דכפין
בעיירה רחוקה ונידחת
החיים בה שלוים
ימצאו בה גם נחת
שוים ושאינם שוים
עשירים שוכנים בתוכה
בבנייני פאר וקשתות
לצידם בעמק הבכא
דלפונים שוכני בקתות
דלפונינו מתדפקים הם
בכל לילה ולילה
על דלתות עשיריהם
וכך חוזר חלילה
פעם אחת ביום בהיר
קרא זקן הדלפונים
לחביריו הוא מבהיר
שמעו נא נבונים
מדוע זה בכל לילה
מתדפקים הדלפונים
על דלתותם ההוללה
ואין נושא לנו פנים
הלוא הרוב כאן אנחנו
והם המה מועטים
עליהם לדפוק על דלתותינו
ולהשביעינו לחם חטים
למה זה נמעיט כבודינו
הנרמס כבר שנים
לפני מבקשי רעתינו
זה קומץ גאוותנים
שמעו נא ממני עצה
זקן הנני רב חכמה
אשר דורות שנים חצה
נפשו זכה ותמימה
נריץ אף אנו מפלגה
בבחירות למועצה
נעשה אז חגיגה
על חרוסת ומצה
הן רבים אשר איתנו
מאותם העשירים
רוב קולות יהי חלקינו
עד מאה ועשרים
היטו אזנם כל הנוכחים
הנהנו ראשם בהסכמה
בלי ציוץ וויכוחים
יצאו מיד למשימה
כרוז עבר בין הבקתות
שמעו שמעו נא דלפונים
שמנו קץ לתלאות
לא יחזרו אותם שנים
צצה קמה לה מפלגה
"קול דכפין" שמה
קולה נשא ברום מדרגה
מעל כל עץ וגם במה
עת בחירות הנה הגיע
גאתה ההתרגשות
כל דלפון לבו מרגיע
כל ביתו עטור קישוט
גדולה היתה ההפתעה
בין יושבי העיירה
כי אל מועצת השבעה
הן "קול דכפין" נבחרה
מיד העבירו זה החוק
יושבי חבר דלפונים
כי לא ילך עתה רחוק
כל עני חסר מנים
אך מעתה יסובבו בעיר
כל אותם העשירים
בין כל בית אף זעיר
יחלקו השארים
מה רבתה לה השמחה
ליושבי בקתות מעופשים
זה לזה שלחו מנחה
הן עתה נהיו מבוקשים
מאז הלכו בקומה זקופה
גם כל דר רפת ואסם
אף כי פרוטה מטונפה
לא שכנה לה בכיסם
להבהיר:
אין כוונתי חלילה לאיזו ארץ, עיר, חי, צומח, דומם, מדבר.. מועצה, מפלגה.. וכאלה. רק נטו רעיון, הנמשה כעת מן הדמיון.