שיתוף - לביקורת קולות

[%תמר%]

היא רצה.

בורחת.

למקום שלה
הנוח
הטוב
המפנק.

בורחת.

מהרודפים
מהלב
והמצפון.

רצה.

מחפשת
מוצאת
מתיישבת
נאנחת
שוקעת
עמוק
בטוב הדביק הזה
בכיף
המעופש.

מתפלשת
בבוץ החם,
הנעים.

שומעת
פתאום
קולות
קרבים.

יודעת
הם שוב
באים
לקחת ממנה
את כל הטוב.

היא רוצה אותו.

אז.

היא רצה
מהר
בורחת
הרחק.

שומעת אותם
אומרים לה
לעצור
לנקות
מח
ולב.

לא רוצה.

ממשיכה לברוח.

שומעת אותם
זועקים
שדי
ולא כדאי.

אבל.

היא רצה.

מהר.

מחפשת
רחוק יותר
סמיך יותר.

נעצרת.

מתנשפת.

מביטה אחור.

כל מה שהיה
קרוב
התרחק
או
שהיא
התרחקה
מכל מה שהיה
קרוב.

אבל.

לא אכפת לה
היא רוצה
הרגשה
של טוב
ונעים
ונחמד
ומחמם.

אז מסיטה
מבט.

הופכת
כיוון.

ממשיכה
לברוח.

רחוק
יותר.

הקולות
רודפים
מפצירים
מנקרים.

דמעה חצופה
עולה
בעין.

נמאס לה
לילדה אחת.

נמאס לה
היא רוצה שקט
וטוב
ונחמד
וסמיך
ומלוכלך.

נמאס לה
לברוח
זה מעיף
ומתיש.

ממשיכה לרוץ
מתנשפת.

מוצאת לכלוך
מתיישבת.

קולות באים,
נאנחת.

דמעות נופלות
מעין
נספגות
בחול הסמיך
הדביק.

קולות
נשארים
יושבים לידה.

היא
הם
בביצה.

הם ליטפו
לב
במילים.

היא
כבר לא בורחת
שומעת?
נאנחת.

הם אומרים הרבה
וטוב
ויפה.

היא קמה.

מכוסה.

מגרדת
שכבה.

נותנת יד
לרודפים.

חוזרת
לאט.

מקלפת
כמעט.

נושמת
מעט.

אויר.


מתנצלת על החוסר בפיסוק... אשמח לקבל הערות והארות...