שיר קהות

[נ. גל]

כל כך הרבה זמן
לא הרשית לעצמך
לחמם את הגוף עם כוס
עם קצת ביסולפיט
והרבה אלכוהול

כל כך הרבה זמן
לא הרשית לעצמך
להרגיש כמו שלא הרגשת
את הטשטוש, הקהות
השקט של אמצע סערה

כל כך הרבה זמן
והגוף עוד זוכר
איך לצרוח בשקט
שאף אחד לא יתעורר
לא ישאל, לא יבדוק, לא יכעס

כל כך הרבה זמן
לא מצאת את עצמך
על הרצפה, מחוק כמו דף
סימנים על הפנים, שורפים
מספרים לך שהיה מה להקיא

על כל כך הרבה זמן
על רגעים שבלעת
כאילו אין בך מחר או הווה
ורק העבר מרצד בתמונות
שמעולם לא היו שלך, מעולם...


כל כך הרבה זמן
לא הרשית לעצמך
לשטוף פנים, להביט במראה
להבטיח לאלוקים, בעיקר לעצמך
שמחר יהיה אחרת, בלי נדר.

ספוילר

מוקדש לכל אותם יהודים יקרים שתקועים בשלבים אפלים בחייהם, ולכל אלו שמסייעים להם לצאת אל האור.

 

[שימנלה]

כואב הלב
יש לך קשר אישי? לא חייבים לשתף כמובן

 

[AUVI]

מקסים!
אהבתי את האנפורה.

 

[נ. גל]

כואב הלב

מקסים!
אהבתי את האנפורה.

תודה רבה!

יש לך קשר אישי? לא חייבים לשתף כמובן

בהחלט מבוסס על מקרים שפגשתי לאחרונה, אבל לא משהו ספציפי ולא משהו אישי.

 

[REBEKA997]

וואו וואו
אהבתי והתחברתי
מדהים

 

[דנמרק]

@REBEKA997 אני לתומי מתרשמת מזה שבשעה הזאת, רב האשכולות ב'מה חדש' הם מקהילת כתיבה, מתחילה להגג לי על נדודי שינה של סופרים ושעות ההשראה שלהם, עד שאני מגלה להפתעתי באת פשוט זאת שמקפיצה את האשכולות הנ"ל ברגע אחד הרסת לי את כל התאוריות היפות שבניתי.

 

[REBEKA997]

@REBEKA997 אני לתומי מתרשמת מזה שבשעה הזאת, רב האשכולות ב'מה חדש' הם מקהילת כתיבה, מתחילה להגג לי על נדודי שינה של סופרים ושעות ההשראה שלהם, עד שאני מגלה להפתעתי באת פשוט זאת שמקפיצה את האשכולות הנ"ל ברגע אחד הרסת לי את כל התאוריות היפות שבניתי.

סליחה נשמה
עד שאני מתפנה לראות מה חדש... מגיבה לכולם

 

[~שפרה~]

וואו. מדהים. בעיקר כשמבינים את ההקשר.
המבנה יפה מאוד, והבית האחרון יפיפה.

כל כך הרבה זמן
לא מצאת את עצמך
על הרצפה, מחוק כמו דף
סימנים על הפנים, שורפים
מספרים לך שהיה מה להקיא

זה גם מעלה רגשות בצורה יפה ושקטה ממש כמו השיר הזה. או שאני לא מאופסת עדיין מחוסר שינה, או שבאמת המסר נכנס שקט, ולמרות הכאב הוא מזדחל שקט...

הבית הראשון הרגיש לי קצת לא קשור ולא מחובר טוב לכל השיר

 

[שולמית רוז]

עוצמתי. כתוב מדהים.
קשה כ"כ לחשוב על המצבים האפלים שעוברים על אחים שלנו.
הייתי מייחלת ליותר תקוה בסיום השיר... אולי אנסה לכתוב בהמשך.

 

[נ. גל]

הבית הראשון הרגיש לי קצת לא קשור ולא מחובר טוב לכל השיר

בוצע כאן שימוש בסינקדוכה, שיח אודות חלק כדי לבטא את הנושא השלם.
בתחושתי האישית, ללא הבית הזה - השיר מנותק ולא מקבל פנים מציאותיות מספיק.
אבל כמובן - יתכן ואני טועה.

זה גם מעלה רגשות בצורה יפה ושקטה ממש כמו השיר הזה. או שאני לא מאופסת עדיין מחוסר שינה, או שבאמת המסר נכנס שקט, ולמרות הכאב הוא מזדחל שקט...

עוצמתי. כתוב מדהים.
קשה כ"כ לחשוב על המצבים האפלים שעוברים על אחים שלנו.

תודה!

הייתי מייחלת ליותר תקוה בסיום השיר... אולי אנסה לכתוב בהמשך.

אני אשמח לראות כשזה יגיע
בשיר הזה הדגש היה על התהליך כפי שהוא מתרחש בד"כ, ובו התקווה לאו דווקא מצויה מיידית.
סוג של שיקוף, שיעורר את הקורא לחשוב על המסר אותו היה רוצה להעביר אודות המצב, ולאו דווקא להעביר מסר מסוים של הכותבת.

 

[שולמית רוז]

אני אשמח לראות כשזה יגיע
בשיר הזה הדגש היה על התהליך כפי שהוא מתרחש בד"כ, ובו התקווה לאו דווקא מצויה מיידית.
סוג של שיקוף, שיעורר את הקורא לחשוב על המסר אותו היה רוצה להעביר אודות המצב, ולאו דווקא להעביר מסר מסוים של הכותבת.

במחשבה שניה,
מסכימה ומתחברת לכך שלא חייב להיות מסר או תקוה.
אפשר לקבל את המצב, להכיר בו, להרגיש אותו.

 

[~שפרה~]

בוצע כאן שימוש בסינקדוכה, שיח אודות חלק כדי לבטא את הנושא השלם.
בתחושתי האישית, ללא הבית הזה - השיר מנותק ולא מקבל פנים מציאותיות מספיק.
אבל כמובן - יתכן ואני טועה.

את לא טועה (בהנחה ואני לא טועה...).
אחרי שהבהרת לי את הרעיון שלו, קראתי שוב. ומוכרחה לומר שה באמת יפה ממש כשקוראים את זה מהבנה של ההגשה.
תודה שהחכמת אותי!