ואם זה לא מספיק, אז הנה....
1. יהושע פרק ו פסוק ג
וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים:
2. יהושע פרק ו פסוק יד
ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים:
3. יהושע פרק ז פסוק יג
קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר ה' אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם:
4. יהושע פרק יז פסוק יד
וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה':
5. יהושע פרק כב פסוק טז
כה אמרו כל עדת ה' מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי ה' בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום בה':
6. יהושע פרק כד פסוק ב
ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים:
7. שופטים פרק ו פסוק ח
וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים:
8. שופטים פרק יא פסוק טו
ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון:
9. שמואל א פרק ב פסוק כז
ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה:
10. שמואל א פרק ג פסוק יז
ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך:
11. שמואל א פרק ט פסוק ט
לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה:
12. שמואל א פרק י פסוק יח
ויאמר אל בני ישראל פ כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם:
13. שמואל א פרק יא פסוק ז
ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד ה' על העם ויצאו כאיש אחד:
14. שמואל א פרק יא פסוק ט
ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם כחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו:
15. שמואל א פרק יד פסוק ט
אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם:
16. שמואל א פרק יד פסוק י
ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם ה' בידנו וזה לנו האות:
17. שמואל א פרק יד פסוק מד
ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן:
18. שמואל א פרק טו פסוק ב
כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים:
19. שמואל א פרק יז פסוק כז
ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו:
20. שמואל א פרק יח פסוק כה
ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים:
21. שמואל א פרק כ פסוק ז
אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו:
22. שמואל א פרק כ פסוק יג
כה יעשה ה' ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי ה' עמך כאשר היה עם אבי:
23. שמואל א פרק כ פסוק כב
ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך ה':
24. שמואל א פרק כה פסוק ו
ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום:
25. שמואל א פרק כה פסוק כב
כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר:
26. שמואל א פרק כז פסוק יא
ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים:
27. שמואל ב פרק ג פסוק ט
כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע ה' לדוד כי כן אעשה לו:
28. שמואל ב פרק ג פסוק לה
ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה:
29. שמואל ב פרק ז פסוק ה
לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי:
30. שמואל ב פרק ז פסוק ח
ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר ה' צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל:
31. שמואל ב פרק ז פסוק ח
ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר ה' צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל:
32. שמואל ב פרק יא פסוק כה
ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו:
33. שמואל ב פרק יב פסוק ז
ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול:
34. שמואל ב פרק יב פסוק יא
כה אמר ה' הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת:
35. שמואל ב פרק טו פסוק כו
ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו: ס
36. שמואל ב פרק טז פסוק י
ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי כה יקלל וכי כי ה' אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן: ס
37. שמואל ב פרק יח פסוק ל
ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד:
38. שמואל ב פרק יט פסוק יד
ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב:
39. שמואל ב פרק כד פסוק יב
הלוך ודברת אל דוד כה אמר ה' שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך:
40. מלכים א פרק ב פסוק כג
וישבע המלך שלמה בה' לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה:
41. מלכים א פרק ב פסוק ל
ויבא בניהו אל אהל ה' ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני:
42. מלכים א פרק ב פסוק ל
ויבא בניהו אל אהל ה' ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני:
43. מלכים א פרק ה פסוק כה
ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה: פ
44. מלכים א פרק יא פסוק לא
ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר ה' אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים:
45. מלכים א פרק יב פסוק י
וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי:
46. מלכים א פרק יב פסוק י
וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי:
47. מלכים א פרק יב פסוק כד
כה אמר ה' לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר ה' וישבו ללכת כדבר ה': ס
48. מלכים א פרק יג פסוק ב
ויקרא על המזבח בדבר ה' ויאמר מזבח מזבח כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך:
49. מלכים א פרק יג פסוק כא
ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר ה' יען כי מרית פי ה' ולא שמרת את המצוה אשר צוך ה' אלהיך:
50. מלכים א פרק יד פסוק ז
לכי אמרי לירבעם כה אמר ה' אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל:
51. מלכים א פרק יז פסוק יד
כי כה אמר ה' אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן תת ה' גשם על פני האדמה:
52. מלכים א פרק יח פסוק מה
ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה:
53. מלכים א פרק יח פסוק מה
ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה:
54. מלכים א פרק יט פסוק ב
ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם:
55. מלכים א פרק כ פסוק ג
ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם:
56. מלכים א פרק כ פסוק ה
וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן:
57. מלכים א פרק כ פסוק י
וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי:
58. מלכים א פרק כ פסוק יג
והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר ה' הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני ה':
59. מלכים א פרק כ פסוק יד
ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר ה' בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה:
60. מלכים א פרק כ פסוק כח
ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר ה' יען אשר אמרו ארם אלהי הרים ה' ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני ה':
61. מלכים א פרק כ פסוק מב
ויאמר אליו כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו:
62. מלכים א פרק כא פסוק יט
ודברת אליו לאמר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה:
63. מלכים א פרק כא פסוק יט
ודברת אליו לאמר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה:
64. מלכים א פרק כב פסוק יא
ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם עד כלתם:
65. מלכים א פרק כב פסוק כז
ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום:
66. מלכים ב פרק א פסוק ד
ולכן כה אמר ה' המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה:
67. מלכים ב פרק א פסוק ו
ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר ה' המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות:
68. מלכים ב פרק א פסוק יא
וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה:
69. מלכים ב פרק א פסוק טז
וידבר אליו כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות:
70. מלכים ב פרק ב פסוק כא
ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר ה' רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת:
71. מלכים ב פרק ג פסוק טז
ויאמר כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים גבים:
72. מלכים ב פרק ג פסוק יז
כי כה אמר ה' לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם:
73. מלכים ב פרק ד פסוק מג
ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר ה' אכל והותר:
74. מלכים ב פרק ו פסוק לא
ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום:
75. מלכים ב פרק ז פסוק א
ויאמר אלישע שמעו דבר ה' כה אמר ה' כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון:
76. מלכים ב פרק ט פסוק ג
ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר ה' משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה:
77. מלכים ב פרק ט פסוק ו
ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר ה' אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם ה' אל ישראל:
78. מלכים ב פרק ט פסוק יב
ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר ה' משחתיך למלך אל ישראל:
79. מלכים ב פרק ט פסוק יח
וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב:
80. מלכים ב פרק ט פסוק יט
וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי:
81. מלכים ב פרק יח פסוק יט
ויאמר אלהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת:
82. מלכים ב פרק יח פסוק כט
כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו:
83. מלכים ב פרק יח פסוק לא
אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו:
84. מלכים ב פרק יט פסוק ג
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה:
85. מלכים ב פרק יט פסוק ו
ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי:
86. מלכים ב פרק יט פסוק ו
ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי:
87. מלכים ב פרק יט פסוק י
כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור:
88. מלכים ב פרק יט פסוק כ
וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ה' אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי:
89. מלכים ב פרק יט פסוק לב
לכן כה אמר ה' אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה:
90. מלכים ב פרק כ פסוק א
בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה:
91. מלכים ב פרק כ פסוק ה
שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר ה' אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית ה':
92. מלכים ב פרק כא פסוק יב
לכן כה אמר ה' אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו שמעה תצלנה שתי אזניו:
93. מלכים ב פרק כב פסוק טו
ותאמר אליהם כה אמר ה' אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי:
94. מלכים ב פרק כב פסוק טז
כה אמר ה' הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה:
95. מלכים ב פרק כב פסוק יח
ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את ה' כה תאמרו אליו כה אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת:
96. מלכים ב פרק כב פסוק יח
ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את ה' כה תאמרו אליו כה אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת:
97. ישעיהו פרק ז פסוק ז
כה אמר אדני ה' לא תקום ולא תהיה:
98. ישעיהו פרק ח פסוק יא
כי כה אמר ה' אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר:
99. ישעיהו פרק י פסוק כד
לכן כה אמר אדני ה' צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים:
100. ישעיהו פרק יח פסוק ד
כי כה אמר ה' אלי אשקוטה אשקטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר:
101. ישעיהו פרק כ פסוק ו
ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו: ס
102. ישעיהו פרק כא פסוק ו
כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד:
103. ישעיהו פרק כא פסוק טז
כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר:
104. ישעיהו פרק כב פסוק טו
כה אמר אדני ה' צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית:
105. ישעיהו פרק כד פסוק יג
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר:
106. ישעיהו פרק כח פסוק טז
לכן כה אמר אדני ה' הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש:
107. ישעיהו פרק כט פסוק כב
לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו:
108. ישעיהו פרק ל פסוק יב
לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו:
109. ישעיהו פרק ל פסוק טו
כי כה אמר אדני ה' קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם:
110. ישעיהו פרק לא פסוק ד
כי כה אמר ה' אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד ה' צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה:
111. ישעיהו פרק לו פסוק ד
ויאמר אליהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת:
112. ישעיהו פרק לו פסוק יד
כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם:
113. ישעיהו פרק לו פסוק טז
אל תשמעו אל חזקיהו ס כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו:
114. ישעיהו פרק לז פסוק ג
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה:
115. ישעיהו פרק לז פסוק ו
ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי:
116. ישעיהו פרק לז פסוק ו
ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי:
117. ישעיהו פרק לז פסוק י
כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור:
118. ישעיהו פרק לז פסוק כא
וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ה' אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור:
119. ישעיהו פרק לז פסוק לג
לכן כה אמר ה' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה:
120. ישעיהו פרק לח פסוק א
בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה:
121. ישעיהו פרק לח פסוק ה
הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה:
122. ישעיהו פרק מב פסוק ה
כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה:
123. ישעיהו פרק מג פסוק א
ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה:
124. ישעיהו פרק מג פסוק יד
כה אמר ה' גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם:
125. ישעיהו פרק מג פסוק טז
כה אמר ה' הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה:
126. ישעיהו פרק מד פסוק ב
כה אמר ה' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו:
127. ישעיהו פרק מד פסוק ו
כה אמר ה' מלך ישראל וגאלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים:
128. ישעיהו פרק מד פסוק כד
כה אמר ה' גאלך ויצרך מבטן אנכי ה' עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי מאתי:
129. ישעיהו פרק מה פסוק א
כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו:
130. ישעיהו פרק מה פסוק יא
כה אמר ה' קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני:
131. ישעיהו פרק מה פסוק יד
כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים:
132. ישעיהו פרק מה פסוק יח
כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני ה' ואין עוד:
133. ישעיהו פרק מח פסוק יז
כה אמר ה' גאלך קדוש ישראל אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך:
134. ישעיהו פרק מט פסוק ז
כה אמר ה' גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך:
135. ישעיהו פרק מט פסוק ח
כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות:
136. ישעיהו פרק מט פסוק כב
כה אמר אדני ה' הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה:
137. ישעיהו פרק מט פסוק כה
כי כה אמר ה' גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע:
138. ישעיהו פרק נ פסוק א
כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם:
139. ישעיהו פרק נא פסוק כב
כה אמר אדניך ה' ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד:
140. ישעיהו פרק נב פסוק ג
כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו:
141. ישעיהו פרק נב פסוק ד
כי כה אמר אדני ה' מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו:
142. ישעיהו פרק נו פסוק א
כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות:
143. ישעיהו פרק נו פסוק ד
כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי:
144. ישעיהו פרק נז פסוק טו
כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:
145. ישעיהו פרק סה פסוק ח
כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל:
146. ישעיהו פרק סה פסוק יג
לכן כה אמר אדני ה' הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו:
147. ישעיהו פרק סו פסוק א
כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי:
148. ישעיהו פרק סו פסוק יב
כי כה אמר ה' הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו:
149. ירמיהו פרק ב פסוק ב
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:
150. ירמיהו פרק ב פסוק ה
כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו:
151. ירמיהו פרק ד פסוק ג
כי כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים:
152. ירמיהו פרק ד פסוק כז
כי כה אמר ה' שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה:
153. ירמיהו פרק ה פסוק יג
והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם: ס
154. ירמיהו פרק ה פסוק יד
לכן כה אמר ה' אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:
155. ירמיהו פרק ו פסוק ו
כי כה אמר ה' צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה:
156. ירמיהו פרק ו פסוק ט
כה אמר ה' צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות:
157. ירמיהו פרק ו פסוק טז
כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:
158. ירמיהו פרק ו פסוק כא
לכן כה אמר ה' הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו ואבדו: פ
159. ירמיהו פרק ו פסוק כב
כה אמר ה' הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ:
160. ירמיהו פרק ז פסוק ג
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה:
161. ירמיהו פרק ז פסוק כ
לכן כה אמר אדני ה' הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה: ס
162. ירמיהו פרק ז פסוק כא
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר:
163. ירמיהו פרק ח פסוק ד
ואמרת אליהם כה אמר ה' היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב:
164. ירמיהו פרק ט פסוק ו
לכן כה אמר ה' צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי:
165. ירמיהו פרק ט פסוק יד
לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש:
166. ירמיהו פרק ט פסוק טז
כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה:
167. ירמיהו פרק ט פסוק כא
דבר כה נאם ה' ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף: ס
168. ירמיהו פרק ט פסוק כב
כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו:
169. ירמיהו פרק י פסוק ב
כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה:
170. ירמיהו פרק י פסוק יח
כי כה אמר ה' הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו: ס
171. ירמיהו פרק יא פסוק ג
ואמרת אליהם כה אמר ה' אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת:
172. ירמיהו פרק יא פסוק יא
לכן כה אמר ה' הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם:
173. ירמיהו פרק יא פסוק כא
לכן כה אמר ה' על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם ה' ולא תמות בידנו: ס
174. ירמיהו פרק יא פסוק כב
לכן כה אמר ה' צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב:
175. ירמיהו פרק יב פסוק יד
כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם:
176. ירמיהו פרק יג פסוק א
כה אמר ה' אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו:
177. ירמיהו פרק יג פסוק ט
כה אמר ה' ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב:
178. ירמיהו פרק יג פסוק יב
ואמרת אליהם את הדבר הזה ס כה אמר ה' אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין:
179. ירמיהו פרק יג פסוק יג
ואמרת אליהם כה אמר ה' הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון:
180. ירמיהו פרק יד פסוק י
כה אמר ה' לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וה' לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם: ס
181. ירמיהו פרק יד פסוק טו
לכן כה אמר ה' על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה:
182. ירמיהו פרק טו פסוק ב
והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי:
183. ירמיהו פרק טו פסוק יט
לכן כה אמר ה' אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם:
184. ירמיהו פרק טז פסוק ג
כי כה אמר ה' על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת:
185. ירמיהו פרק טז פסוק ה
כי כה אמר ה' אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים:
186. ירמיהו פרק טז פסוק ט
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה:
187. ירמיהו פרק יז פסוק ה
כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה' יסור לבו:
188. ירמיהו פרק יז פסוק יט
כה אמר ה' אלי הלך ועמדת בשער בני עם העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם:
189. ירמיהו פרק יז פסוק כא
כה אמר ה' השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם:
190. ירמיהו פרק יח פסוק יא
ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר ה' הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם:
191. ירמיהו פרק יח פסוק יג
לכן כה אמר ה' שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל:
192. ירמיהו פרק יט פסוק א
כה אמר ה' הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים:
193. ירמיהו פרק יט פסוק ג
ואמרת שמעו דבר ה' מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו:
194. ירמיהו פרק יט פסוק יא
ואמרת אליהם כה אמר ה' צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור:
195. ירמיהו פרק יט פסוק טו
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מבי מביא אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי:
196. ירמיהו פרק כ פסוק ד
כי כה אמר ה' הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב:
197. ירמיהו פרק כא פסוק ג
ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו:
198. ירמיהו פרק כא פסוק ד
כה אמר ה' אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת:
199. ירמיהו פרק כא פסוק ח
ואל העם הזה תאמר כה אמר ה' הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות:
200. ירמיהו פרק כא פסוק יב
בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם מעלליכם:
201. ירמיהו פרק כב פסוק א
כה אמר ה' רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה:
202. ירמיהו פרק כב פסוק ג
כה אמר ה' עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה:
203. ירמיהו פרק כב פסוק ו
כי כה אמר ה' על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה נושבו:
204. ירמיהו פרק כב פסוק יא
כי כה אמר ה' אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד:
205. ירמיהו פרק כב פסוק יח
לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה:
206. ירמיהו פרק כב פסוק ל
כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה:
207. ירמיהו פרק כג פסוק ב
לכן כה אמר ה' אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם ה':
208. ירמיהו פרק כג פסוק טו
לכן כה אמר ה' צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ: פ
209. ירמיהו פרק כג פסוק טז
כה אמר ה' צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי ה':
210. ירמיהו פרק כג פסוק כט
הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפצץ סלע: ס
211. ירמיהו פרק כג פסוק לה
כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה ה' ומה דבר ה':
212. ירמיהו פרק כג פסוק לז
כה תאמר אל הנביא מה ענך ה' ומה דבר ה':
213. ירמיהו פרק כג פסוק לח
ואם משא ה' תאמרו לכן כה אמר ה' יען אמרכם את הדבר הזה משא ה' ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא ה':
214. ירמיהו פרק כד פסוק ה
כה אמר ה' אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה:
215. ירמיהו פרק כד פסוק ח
וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע כי כה אמר ה' כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים:
216. ירמיהו פרק כה פסוק ח
לכן כה אמר ה' צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי:
217. ירמיהו פרק כה פסוק טו
כי כה אמר ה' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם:
218. ירמיהו פרק כה פסוק כז
ואמרת אליהם ס כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם:
219. ירמיהו פרק כה פסוק כח
והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר ה' צבאות שתו תשתו:
220. ירמיהו פרק כה פסוק לב
כה אמר ה' צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ:
221. ירמיהו פרק כו פסוק ב
כה אמר ה' עמד בחצר בית ה' ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית ה' את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל תגרע דבר:
222. ירמיהו פרק כו פסוק ד
ואמרת אליהם כה אמר ה' אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם:
223. ירמיהו פרק כו פסוק יח
מיכיה מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער:
224. ירמיהו פרק כז פסוק ב
כה אמר ה' אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך:
225. ירמיהו פרק כז פסוק ד
וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם:
226. ירמיהו פרק כז פסוק ד
וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם:
227. ירמיהו פרק כז פסוק טז
ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר ה' אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם:
228. ירמיהו פרק כז פסוק יט
כי כה אמר ה' צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת:
229. ירמיהו פרק כז פסוק כא
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל על הכלים הנותרים בית ה' ובית מלך יהודה וירושלם:
230. ירמיהו פרק כח פסוק ב
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את על מלך בבל:
231. ירמיהו פרק כח פסוק יא
ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר ה' ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו: פ
232. ירמיהו פרק כח פסוק יג
הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר ה' מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל:
233. ירמיהו פרק כח פסוק יד
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו:
234. ירמיהו פרק כח פסוק טז
לכן כה אמר ה' הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל ה':
235. ירמיהו פרק כט פסוק ד
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלם בבלה:
236. ירמיהו פרק כט פסוק ח
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים:
237. ירמיהו פרק כט פסוק י
כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה:
238. ירמיהו פרק כט פסוק טז
כי כה אמר ה' אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה:
239. ירמיהו פרק כט פסוק יז
כה אמר ה' צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע:
240. ירמיהו פרק כט פסוק כא
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם:
241. ירמיהו פרק כט פסוק כה
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר:
242. ירמיהו פרק כט פסוק לא
שלח על כל הגולה לאמר כה אמר ה' אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר:
243. ירמיהו פרק כט פסוק לב
לכן כה אמר ה' הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם ה' כי סרה דבר על ה': ס
244. ירמיהו פרק ל פסוק ב
כה אמר ה' אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך אל ספר:
245. ירמיהו פרק ל פסוק ה
כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום:
246. ירמיהו פרק ל פסוק יב
כי כה אמר ה' אנוש לשברך נחלה מכתך:
247. ירמיהו פרק ל פסוק יח
כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב:
248. ירמיהו פרק לא פסוק א
כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל:
249. ירמיהו פרק לא פסוק ו
כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל:
250. ירמיהו פרק לא פסוק יד
כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו: ס
251. ירמיהו פרק לא פסוק טו
כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב:
252. ירמיהו פרק לא פסוק כב
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך ה' נוה צדק הר הקדש:
253. ירמיהו פרק לא פסוק לד
כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו:
254. ירמיהו פרק לא פסוק לו
כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה': ס
255. ירמיהו פרק לב פסוק ג
אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר ה' הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה:
256. ירמיהו פרק לב פסוק יד
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים: ס
257. ירמיהו פרק לב פסוק טו
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת: פ
258. ירמיהו פרק לב פסוק כח
לכן כה אמר ה' הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה:
259. ירמיהו פרק לב פסוק לו
ועתה לכן כה אמר ה' אלהי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר:
260. ירמיהו פרק לב פסוק מב
כי כה אמר ה' כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם:
261. ירמיהו פרק לג פסוק ב
כה אמר ה' עשה ה' יוצר אותה להכינה ה' שמו:
262. ירמיהו פרק לג פסוק ד
כי כה אמר ה' אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה הנתצים אל הסללות ואל החרב:
263. ירמיהו פרק לג פסוק י
כה אמר ה' עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה:
264. ירמיהו פרק לג פסוק יב
כה אמר ה' צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן:
265. ירמיהו פרק לג פסוק יז
כי כה אמר ה' לא יכרת לדוד איש ישב על כסא בית ישראל:
266. ירמיהו פרק לג פסוק כ
כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם:
267. ירמיהו פרק לג פסוק כה
כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:
268. ירמיהו פרק לד פסוק ב
כה אמר ה' אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר ה' הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש:
269. ירמיהו פרק לד פסוק ב
כה אמר ה' אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר ה' הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש:
270. ירמיהו פרק לד פסוק ד
אך שמע דבר ה' צדקיהו מלך יהודה כה אמר ה' עליך לא תמות בחרב:
271. ירמיהו פרק לד פסוק יג
כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר:
272. ירמיהו פרק לד פסוק יז
לכן כה אמר ה' אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם ה' אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לזעוה לכל ממלכות הארץ:
273. ירמיהו פרק לה פסוק יג
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם ה':
274. ירמיהו פרק לה פסוק יז
לכן כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו:
275. ירמיהו פרק לה פסוק יח
ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם: ס
276. ירמיהו פרק לה פסוק יט
לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים: פ
277. ירמיהו פרק לו פסוק כט
ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר ה' אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה: ס
278. ירמיהו פרק לו פסוק ל
לכן כה אמר ה' על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה:
279. ירמיהו פרק לז פסוק ז
כה אמר ה' אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים:
280. ירמיהו פרק לז פסוק ז
כה אמר ה' אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים:
281. ירמיהו פרק לז פסוק ט
כה אמר ה' אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו:
282. ירמיהו פרק לח פסוק ב
כה אמר ה' הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה וחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי: ס
283. ירמיהו פרק לח פסוק ג
כה אמר ה' הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל ולכדה:
284. ירמיהו פרק לח פסוק יז
ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך:
285. ירמיהו פרק לט פסוק טז
הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מבי מביא את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא:
286. ירמיהו פרק מב פסוק ט
ויאמר אליהם כה אמר ה' אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו:
287. ירמיהו פרק מב פסוק טו
ועתה לכן שמעו דבר ה' שארית יהודה כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם:
288. ירמיהו פרק מב פסוק יח
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה:
289. ירמיהו פרק מג פסוק י
ואמרת אליהם כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו שפרירו עליהם:
290. ירמיהו פרק מד פסוק ב
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב:
291. ירמיהו פרק מד פסוק ז
ועתה כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית:
292. ירמיהו פרק מד פסוק יא
לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה:
293. ירמיהו פרק מד פסוק כה
כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם: פ
294. ירמיהו פרק מד פסוק ל
כה אמר ה' הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו: ס
295. ירמיהו פרק מה פסוק ב
כה אמר ה' אלהי ישראל עליך ברוך:
296. ירמיהו פרק מה פסוק ד
כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא:
297. ירמיהו פרק מה פסוק ד
כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא:
298. ירמיהו פרק מז פסוק ב
כה אמר ה' הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ:
299. ירמיהו פרק מח פסוק א
למואב כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:
300. ירמיהו פרק מח פסוק מ
כי כה אמר ה' הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:
301. ירמיהו פרק מט פסוק א
לבני עמון כה אמר ה' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב:
302. ירמיהו פרק מט פסוק ז
לאדום כה אמר ה' צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם:
303. ירמיהו פרק מט פסוק יב
כי כה אמר ה' הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה:
304. ירמיהו פרק מט פסוק כח
לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור נבוכדראצר מלך בבל כה אמר ה' קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם:
305. ירמיהו פרק מט פסוק לה
כה אמר ה' צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם:
306. ירמיהו פרק נ פסוק יח
לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור:
307. ירמיהו פרק נ פסוק לג
כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם:
308. ירמיהו פרק נא פסוק א
כה אמר ה' הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית:
309. ירמיהו פרק נא פסוק לג
כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה:
310. ירמיהו פרק נא פסוק לו
לכן כה אמר ה' הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה:
311. ירמיהו פרק נא פסוק נח
כה אמר ה' צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו: ס
312. יחזקאל פרק ב פסוק ד
והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני ה':
313. יחזקאל פרק ג פסוק יא
ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' אם ישמעו ואם יחדלו:
314. יחזקאל פרק ג פסוק כז
ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה: ס
315. יחזקאל פרק ה פסוק ה
כה אמר אדני ה' זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות:
316. יחזקאל פרק ה פסוק ז
לכן כה אמר אדני ה' יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם: ס
317. יחזקאל פרק ה פסוק ח
לכן כה אמר אדני ה' הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים:
318. יחזקאל פרק ו פסוק ג
ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני ה' כה אמר אדני ה' להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית ולגאיות הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם:
319. יחזקאל פרק ו פסוק יא
כה אמר אדני ה' הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו:
320. יחזקאל פרק ז פסוק ב
ואתה בן אדם כה אמר אדני ה' לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת ארבע כנפות הארץ:
321. יחזקאל פרק ז פסוק ה
כה אמר אדני ה' רעה אחת רעה הנה באה:
322. יחזקאל פרק יא פסוק ה
ותפל עלי רוח ה' ויאמר אלי אמר כה אמר ה' כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה:
323. יחזקאל פרק יא פסוק ז
לכן כה אמר אדני ה' חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה:
324. יחזקאל פרק יא פסוק טז
לכן אמר כה אמר אדני ה' כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם: ס
325. יחזקאל פרק יא פסוק יז
לכן אמר כה אמר אדני ה' וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל:
326. יחזקאל פרק יב פסוק י
אמר אליהם כה אמר אדני ה' הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם:
327. יחזקאל פרק יב פסוק יט
ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני ה' ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה:
328. יחזקאל פרק יב פסוק כג
לכן אמר אליהם כה אמר אדני ה' השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון:
329. יחזקאל פרק יב פסוק כח
לכן אמר אליהם כה אמר אדני ה' לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני ה': ס
330. יחזקאל פרק יג פסוק ג
כה אמר אדני ה' הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו:
331. יחזקאל פרק יג פסוק ח
לכן כה אמר אדני ה' יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני ה':
332. יחזקאל פרק יג פסוק יג
לכן כה אמר אדני ה' ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה:
333. יחזקאל פרק יג פסוק יח
ואמרת כה אמר אדני ה' הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה:
334. יחזקאל פרק יג פסוק כ
לכן כה אמר אדני ה' הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת:
335. יחזקאל פרק יד פסוק ד
לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני ה' נעניתי לו בה בא ברב גלוליו:
336. יחזקאל פרק יד פסוק ו
לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני ה' שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם:
337. יחזקאל פרק יד פסוק כא
כי כה אמר אדני ה' אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה:
338. יחזקאל פרק טו פסוק ו
לכן כה אמר אדני ה' כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם:
339. יחזקאל פרק טז פסוק ג
ואמרת כה אמר אדני ה' לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית:
340. יחזקאל פרק טז פסוק לו
כה אמר אדני ה' יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם:
341. יחזקאל פרק טז פסוק נט
כי כה אמר אדני ה' ועשית ועשיתי אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית:
342. יחזקאל פרק יז פסוק ג
ואמרת כה אמר אדני ה' הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז:
343. יחזקאל פרק יז פסוק ט
אמר כה אמר אדני ה' תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה:
344. יחזקאל פרק יז פסוק יט
לכן כה אמר אדני ה' חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו:
345. יחזקאל פרק יז פסוק כב
כה אמר אדני ה' ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול:
346. יחזקאל פרק כ פסוק ג
בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני ה' הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני ה':
347. יחזקאל פרק כ פסוק ה
ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני ה' אלהיכם:
348. יחזקאל פרק כ פסוק כז
לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל:
349. יחזקאל פרק כ פסוק ל
לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני ה' הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים:
350. יחזקאל פרק כ פסוק לט
ואתם בית ישראל כה אמר אדני ה' איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם:
351. יחזקאל פרק כא פסוק ג
ואמרת ליער הנגב שמע דבר ה' כה אמר אדני ה' הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה:
352. יחזקאל פרק כא פסוק ח
ואמרת לאדמת ישראל כה אמר ה' הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע:
353. יחזקאל פרק כא פסוק יד
בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה:
354. יחזקאל פרק כא פסוק כט
לכן כה אמר אדני ה' יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו: פ
355. יחזקאל פרק כא פסוק לא
כה אמר אדני ה' הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל:
356. יחזקאל פרק כא פסוק לג
ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני ה' אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק:
357. יחזקאל פרק כב פסוק ג
ואמרת כה אמר אדני ה' עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה:
358. יחזקאל פרק כב פסוק יט
לכן כה אמר אדני ה' יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם:
359. יחזקאל פרק כב פסוק כח
ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני ה' וה' לא דבר:
360. יחזקאל פרק כג פסוק כב
לכן אהליבה כה אמר אדני ה' הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב:
361. יחזקאל פרק כג פסוק כח
כי כה אמר אדני ה' הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם:
362. יחזקאל פרק כג פסוק לב
כה אמר אדני ה' כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל:
363. יחזקאל פרק כג פסוק לה
לכן כה אמר אדני ה' יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך: ס
364. יחזקאל פרק כג פסוק לט
ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי:
365. יחזקאל פרק כג פסוק מו
כי כה אמר אדני ה' העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז:
366. יחזקאל פרק כד פסוק ג
ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים:
367. יחזקאל פרק כד פסוק ו
לכן כה אמר אדני ה' אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל:
368. יחזקאל פרק כד פסוק ט
לכן כה אמר אדני ה' אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה:
369. יחזקאל פרק כד פסוק כא
אמר לבית ישראל כה אמר אדני ה' הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו:
370. יחזקאל פרק כה פסוק ג
ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני ה' כה אמר אדני ה' יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה:
371. יחזקאל פרק כה פסוק ו
כי כה אמר אדני ה' יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל:
372. יחזקאל פרק כה פסוק ח
כה אמר אדני ה' יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה:
373. יחזקאל פרק כה פסוק יב
כה אמר אדני ה' יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם:
374. יחזקאל פרק כה פסוק יג
לכן כה אמר אדני ה' ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו:
375. יחזקאל פרק כה פסוק טו
כה אמר אדני ה' יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם:
376. יחזקאל פרק כה פסוק טז
לכן כה אמר אדני ה' הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים:
377. יחזקאל פרק כו פסוק ג
לכן כה אמר אדני ה' הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו:
378. יחזקאל פרק כו פסוק ז
כי כה אמר אדני ה' הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב:
379. יחזקאל פרק כו פסוק טו
כה אמר אדני ה' לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים:
380. יחזקאל פרק כו פסוק יט
כי כה אמר אדני ה' בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים:
381. יחזקאל פרק כז פסוק ג
ואמרת לצור הישבתי הישבת על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני ה' צור את אמרת אני כלילת יפי:
382. יחזקאל פרק כח פסוק ב
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני ה' יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים:
383. יחזקאל פרק כח פסוק ו
לכן כה אמר אדני ה' יען תתך את לבבך כלב אלהים:
384. יחזקאל פרק כח פסוק יב
בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני ה' אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי:
385. יחזקאל פרק כח פסוק כב
ואמרת כה אמר אדני ה' הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני ה' בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה:
386. יחזקאל פרק כח פסוק כה
כה אמר אדני ה' בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב:
387. יחזקאל פרק כט פסוק ג
דבר ואמרת כה אמר אדני ה' הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני:
388. יחזקאל פרק כט פסוק ח
לכן כה אמר אדני ה' הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה:
389. יחזקאל פרק כט פסוק יג
כי כה אמר אדני ה' מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה:
390. יחזקאל פרק כט פסוק יט
לכן כה אמר אדני ה' הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו:
391. יחזקאל פרק ל פסוק ב
בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני ה' הילילו הה ליום:
392. יחזקאל פרק ל פסוק ו
כה אמר ה' ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני ה':
393. יחזקאל פרק ל פסוק י
כה אמר אדני ה' והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל:
394. יחזקאל פרק ל פסוק יג
כה אמר אדני ה' והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים:
395. יחזקאל פרק ל פסוק כב
לכן כה אמר אדני ה' הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו:
396. יחזקאל פרק לא פסוק י
לכן כה אמר אדני ה' יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו:
397. יחזקאל פרק לא פסוק טו
כה אמר אדני ה' ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה:
398. יחזקאל פרק לב פסוק ג
כה אמר אדני ה' ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי:
399. יחזקאל פרק לב פסוק יא
כי כה אמר אדני ה' חרב מלך בבל תבואך:
400. יחזקאל פרק לג פסוק כה
לכן אמר אליהם כה אמר אדני ה' על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו:
401. יחזקאל פרק לג פסוק כז
כה תאמר אלהם כה אמר אדני ה' חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו:
402. יחזקאל פרק לג פסוק כז
כה תאמר אלהם כה אמר אדני ה' חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו:
403. יחזקאל פרק לד פסוק ב
בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני ה' הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים:
404. יחזקאל פרק לד פסוק י
כה אמר אדני ה' הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה: ס
405. יחזקאל פרק לד פסוק יא
כי כה אמר אדני ה' הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים:
406. יחזקאל פרק לד פסוק יז
ואתנה צאני כה אמר אדני ה' הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים:
407. יחזקאל פרק לד פסוק כ
לכן כה אמר אדני ה' אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה:
408. יחזקאל פרק לה פסוק ג
ואמרת לו כה אמר אדני ה' הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה:
409. יחזקאל פרק לה פסוק יד
כה אמר אדני ה' כשמח כל הארץ שממה אעשה לך:
410. יחזקאל פרק לו פסוק ב
כה אמר אדני ה' יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו:
411. יחזקאל פרק לו פסוק ג
לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני ה' יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם:
412. יחזקאל פרק לו פסוק ד
לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני ה' כה אמר אדני ה' להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב: ס
413. יחזקאל פרק לו פסוק ה
לכן כה אמר אדני ה' אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז:
414. יחזקאל פרק לו פסוק ו
לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני ה' הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם:
415. יחזקאל פרק לו פסוק ז
לכן כה אמר אדני ה' אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו:
416. יחזקאל פרק לו פסוק יג
כה אמר אדני ה' יען אמרים לכם אכלת אדם אתי את ומשכלת גויך גוייך היית:
417. יחזקאל פרק לו פסוק כב
לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני ה' לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם:
418. יחזקאל פרק לו פסוק לג
כה אמר אדני ה' ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות:
419. יחזקאל פרק לו פסוק לז
כה אמר אדני ה' עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם:
420. יחזקאל פרק לז פסוק ה
כה אמר אדני ה' לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם:
421. יחזקאל פרק לז פסוק ט
ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני ה' מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו:
422. יחזקאל פרק לז פסוק יב
לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל: ס
423. יחזקאל פרק לז פסוק יט
דבר אלהם כה אמר אדני ה' הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי:
424. יחזקאל פרק לז פסוק כא
ודבר אליהם כה אמר אדני ה' הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם:
425. יחזקאל פרק לח פסוק ג
ואמרת כה אמר אדני ה' הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל:
426. יחזקאל פרק לח פסוק י
כה אמר אדני ה' והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה:
427. יחזקאל פרק לח פסוק יד
לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני ה' הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע:
428. יחזקאל פרק לח פסוק יז
כה אמר אדני ה' האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם: ס
429. יחזקאל פרק לט פסוק א
ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני ה' הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל:
430. יחזקאל פרק לט פסוק יז
ואתה בן אדם כה אמר אדני ה' אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם:
431. יחזקאל פרק לט פסוק כה
לכן כה אמר אדני ה' עתה אשיב את שבית שבות יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי:
432. יחזקאל פרק מג פסוק יח
ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני ה' אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם:
433. יחזקאל פרק מד פסוק ו
ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני ה' רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל:
434. יחזקאל פרק מד פסוק ט
כה אמר אדני ה' כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל:
435. יחזקאל פרק מה פסוק ט
כה אמר אדני ה' רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני ה':
436. יחזקאל פרק מה פסוק יח
כה אמר אדני ה' בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש:
437. יחזקאל פרק מו פסוק א
כה אמר אדני ה' שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח:
438. יחזקאל פרק מו פסוק טז
כה אמר אדני ה' כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה:
439. יחזקאל פרק מז פסוק יג
כה אמר אדני ה' גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים:
440. עמוס פרק א פסוק ג
כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד:
441. עמוס פרק א פסוק ו
כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום:
442. עמוס פרק א פסוק ט
כה אמר ה' על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים:
443. עמוס פרק א פסוק יא
כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:
444. עמוס פרק א פסוק יג
כה אמר ה' על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם:
445. עמוס פרק ב פסוק א
כה אמר ה' על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד:
446. עמוס פרק ב פסוק ד
כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם:
447. עמוס פרק ב פסוק ו
כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:
448. עמוס פרק ג פסוק יא
לכן כה אמר אדני ה' צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך:
449. עמוס פרק ג פסוק יב
כה אמר ה' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש:
450. עמוס פרק ד פסוק יב
לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל:
451. עמוס פרק ה פסוק ג
כי כה אמר אדני ה' העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל: ס
452. עמוס פרק ה פסוק ד
כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו:
453. עמוס פרק ה פסוק טז
לכן כה אמר ה' אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי:
454. עמוס פרק ז פסוק א
כה הראני אדני ה' והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך:
455. עמוס פרק ז פסוק ד
כה הראני אדני ה' והנה קרא לרב באש אדני ה' ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק:
456. עמוס פרק ז פסוק ז
כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך:
457. עמוס פרק ז פסוק יא
כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: ס
458. עמוס פרק ז פסוק יז
לכן כה אמר ה' אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: ס
459. עמוס פרק ח פסוק א
כה הראני אדני ה' והנה כלוב קיץ:
460. עובדיה פרק א פסוק א
חזון עבדיה כה אמר אדני ה' לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:
461. מיכה פרק ב פסוק ג
לכן כה אמר ה' הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא:
462. מיכה פרק ג פסוק ה
כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה:
463. נחום פרק א פסוק יב
כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד:
464. חגי פרק א פסוק ב
כה אמר ה' צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית ה' להבנות: פ
465. חגי פרק א פסוק ה
ועתה כה אמר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:
466. חגי פרק א פסוק ז
כה אמר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם:
467. חגי פרק ב פסוק ו
כי כה אמר ה' צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה:
468. חגי פרק ב פסוק יא
כה אמר ה' צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר:
469. זכריה פרק א פסוק ג
ואמרת אלהם כה אמר ה' צבאות שובו אלי נאם ה' צבאות ואשוב אליכם אמר ה' צבאות:
470. זכריה פרק א פסוק ד
אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר ה' צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם ומעלליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם ה':
471. זכריה פרק א פסוק יד
ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר ה' צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה:
472. זכריה פרק א פסוק טז
לכן כה אמר ה' שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם ה' צבאות וקוה וקו ינטה על ירושלם:
473. זכריה פרק א פסוק יז
עוד קרא לאמר כה אמר ה' צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם ה' עוד את ציון ובחר עוד בירושלם: ס
474. זכריה פרק ב פסוק יב
כי כה אמר ה' צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו:
475. זכריה פרק ג פסוק ז
כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה:
476. זכריה פרק ו פסוק יב
ואמרת אליו לאמר כה אמר ה' צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה':
477. זכריה פרק ז פסוק ט
כה אמר ה' צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו:
478. זכריה פרק ח פסוק ב
כה אמר ה' צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה:
479. זכריה פרק ח פסוק ג
כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר ה' צבאות הר הקדש: ס
480. זכריה פרק ח פסוק ד
כה אמר ה' צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים:
481. זכריה פרק ח פסוק ו
כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם ה' צבאות: פ
482. זכריה פרק ח פסוק ז
כה אמר ה' צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש:
483. זכריה פרק ח פסוק ט
כה אמר ה' צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית ה' צבאות ההיכל להבנות:
484. זכריה פרק ח פסוק יד
כי כה אמר ה' צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר ה' צבאות ולא נחמתי:
485. זכריה פרק ח פסוק יט
כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו: פ
486. זכריה פרק ח פסוק כ
כה אמר ה' צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות:
487. זכריה פרק ח פסוק כג
כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם: ס
488. זכריה פרק יא פסוק ד
כה אמר ה' אלהי רעה את צאן ההרגה:
489. מלאכי פרק א פסוק ד
כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם ה' עד עולם:
490. רות פרק א פסוק יז
באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה ה' לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך:
491. איכה פרק ב פסוק כ
ראה ה' והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא: ס
492. דניאל פרק ז פסוק כח
עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת: פ
493. עזרא פרק א פסוק ב
כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה:
494. נחמיה פרק יג פסוק יח
הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת: פ
495. דברי הימים א פרק יז פסוק ד
לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר ה' לא אתה תבנה לי הבית לשבת:
496. דברי הימים א פרק יז פסוק ז
ועתה כה תאמר לעבדי לדויד ס כה אמר ה' צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל:
497. דברי הימים א פרק יז פסוק ז
ועתה כה תאמר לעבדי לדויד ס כה אמר ה' צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל:
498. דברי הימים א פרק כא פסוק י
לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר ה' שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך:
499. דברי הימים א פרק כא פסוק יא
ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר ה' קבל לך:
500. דברי הימים ב פרק י פסוק י
וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי:
501. דברי הימים ב פרק י פסוק י
וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי:
502. דברי הימים ב פרק יא פסוק ד
כה אמר ה' לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי ה' וישבו מלכת אל ירבעם: פ
503. דברי הימים ב פרק יב פסוק ה
ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר ה' אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק:
504. דברי הימים ב פרק יח פסוק י
ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם עד כלותם:
505. דברי הימים ב פרק יח פסוק כו
ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום:
506. דברי הימים ב פרק יט פסוק ט
ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת ה' באמונה ובלבב שלם:
507. דברי הימים ב פרק יט פסוק י
וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לה' והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו:
508. דברי הימים ב פרק כ פסוק טו
ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר ה' לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים:
509. דברי הימים ב פרק כא פסוק יב
ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר ה' אלהי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה:
510. דברי הימים ב פרק כד פסוק יא
ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב:
511. דברי הימים ב פרק כד פסוק כ
ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות ה' ולא תצליחו כי עזבתם את ה' ויעזב אתכם:
512. דברי הימים ב פרק לב פסוק י
כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם:
513. דברי הימים ב פרק לד פסוק כג
ותאמר להם כה אמר ה' אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי: ס
514. דברי הימים ב פרק לד פסוק כד
כה אמר ה' הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה:
515. דברי הימים ב פרק לד פסוק כו
ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש בה' כה תאמרו אליו ס כה אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת:
516. דברי הימים ב פרק לד פסוק כו
ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש בה' כה תאמרו אליו ס כה אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת:
517. דברי הימים ב פרק לו פסוק כג
כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל: