הנושאים החמים
הנושאים החמים
האוטובוס הכחול עצר בחריקה, כל הנוסעים הוטחו זה בזה, ריח שרוף התפשט באוויר.
"מה קורה?" שאל המדריך המגונדר מהספסל הקדמי, "למה עצרנו?"
"א-ד-ו-ם", האדים הנהג, "אתה לא רואה רמזור?"
"כן, ברור", אמר אחד עם שעון זהב, "אבל אתה לא יכול פשוט לעצור, יש פה אנשים עובדים, סע."
הנהג כיבה את המנוע, "לא יכול. זו צומת, אם נמשיך יתנגשו בי מימין ומשמאל"
"אם אתה לא ממשיך תפנה את הכיסא", מלמל החסיד מהספסל השלישי. "ואתה", לחש באוזן המגונדר, "עליך לא נמליץ כמדריך".
השרב הכתום ניצל את העדרו של המזגן וזלג מבעד לחלון, יורק לחות לכל עבר ומוצץ זיעה להנאתו מגופות נמסות.
ברסלבר סמוק לחיים נוקש על החלון מבחוץ, "אחי אתה יכול לזוז? אנחנו בדרך לרבינו ואתה תוקע את התנועה".
הנהג איבד עשתונות, "אתה לא רואה אדום? מה, אין לך עיניים? מה אתה רוצה ממני?"
"אוקיי אחי", פנה הברסלבר לטרנזיט הצבעוני, הפעיל מוזיקה וחתך על השוליים כשהוא מוריד מראה לעצמו ולאוטובוס.
צפירה נשמעת משמאל, רכב אאודי עם חלונות אטומים מנסה להידחף לגדר ההפרדה ללא הצלחה, דלתותיו נפתחו ומעונב אפרפר בקע מתוכו זועם.
"אתם לא רואים שהרמזור מקולקל??? רטן בידיים מונפות, "סעו כבר או שפשוט נדרדר אתכם".
"חברים", נעמד סרוג אחד על פגוש מכוניתו וצעק בפאתוס אל נחש המכוניות, "אנחנו חייבים ל-ה-ת-ק-ד-ם!!!".
נחיל אנשים החל בניסיון עקר לדחוף את האוטובוס, עיניהם יוצאות ממאמץ שפתותיהם קפוצות ושפתם בלולה.
השמש צורחת על קודקודי האנשים ואלו מתחילים לבעבע מעומק לב, מחפשים איזה סמרטוט עדין ורטוב.
שני חרדים שחצו את הכביש נתפסו בציציותיהם, נתלו באילן סרק כשכל התקועים מנגבים את ידיהם המלוכלכות על חולצתם הלבנה.
"הכול בגללכם", חבטו בהם, "אם הילודה אצלכם לא הייתה כה גבוהה הרמזורים היו קצרים יותר והכל היה פורח וירוק".
"שוטים שבעולם", נאנחו, "אתם פשוט בנתיב הלא נכון, הדרך הזו מובילה לתהום והרמזור מזהיר מפניה".
"אז מה עושים?"
"חייבים לשנות כיוון", צעקו החרדים, "אתם חייבים לחזור".
"מה קורה?" שאל המדריך המגונדר מהספסל הקדמי, "למה עצרנו?"
"א-ד-ו-ם", האדים הנהג, "אתה לא רואה רמזור?"
"כן, ברור", אמר אחד עם שעון זהב, "אבל אתה לא יכול פשוט לעצור, יש פה אנשים עובדים, סע."
הנהג כיבה את המנוע, "לא יכול. זו צומת, אם נמשיך יתנגשו בי מימין ומשמאל"
"אם אתה לא ממשיך תפנה את הכיסא", מלמל החסיד מהספסל השלישי. "ואתה", לחש באוזן המגונדר, "עליך לא נמליץ כמדריך".
השרב הכתום ניצל את העדרו של המזגן וזלג מבעד לחלון, יורק לחות לכל עבר ומוצץ זיעה להנאתו מגופות נמסות.
ברסלבר סמוק לחיים נוקש על החלון מבחוץ, "אחי אתה יכול לזוז? אנחנו בדרך לרבינו ואתה תוקע את התנועה".
הנהג איבד עשתונות, "אתה לא רואה אדום? מה, אין לך עיניים? מה אתה רוצה ממני?"
"אוקיי אחי", פנה הברסלבר לטרנזיט הצבעוני, הפעיל מוזיקה וחתך על השוליים כשהוא מוריד מראה לעצמו ולאוטובוס.
צפירה נשמעת משמאל, רכב אאודי עם חלונות אטומים מנסה להידחף לגדר ההפרדה ללא הצלחה, דלתותיו נפתחו ומעונב אפרפר בקע מתוכו זועם.
"אתם לא רואים שהרמזור מקולקל??? רטן בידיים מונפות, "סעו כבר או שפשוט נדרדר אתכם".
"חברים", נעמד סרוג אחד על פגוש מכוניתו וצעק בפאתוס אל נחש המכוניות, "אנחנו חייבים ל-ה-ת-ק-ד-ם!!!".
נחיל אנשים החל בניסיון עקר לדחוף את האוטובוס, עיניהם יוצאות ממאמץ שפתותיהם קפוצות ושפתם בלולה.
השמש צורחת על קודקודי האנשים ואלו מתחילים לבעבע מעומק לב, מחפשים איזה סמרטוט עדין ורטוב.
שני חרדים שחצו את הכביש נתפסו בציציותיהם, נתלו באילן סרק כשכל התקועים מנגבים את ידיהם המלוכלכות על חולצתם הלבנה.
"הכול בגללכם", חבטו בהם, "אם הילודה אצלכם לא הייתה כה גבוהה הרמזורים היו קצרים יותר והכל היה פורח וירוק".
"שוטים שבעולם", נאנחו, "אתם פשוט בנתיב הלא נכון, הדרך הזו מובילה לתהום והרמזור מזהיר מפניה".
"אז מה עושים?"
"חייבים לשנות כיוון", צעקו החרדים, "אתם חייבים לחזור".
נערך לאחרונה ב:
