הלוואי. אבל הרבה דברים שנראים נורא מקובלים על קהל מסוים הם הס מלהזכיר על קהל אחר.
בסופו של דבר, אנחנו יוצרים נורמות לעצמינו.
אבל לכאורה אם עוד דור או שניים, יהיה זו"צ נחמד שירצה לקרוא לביתם הבכורה על שם הסבתא הצדיקה ע"ה ומה לעשות ושמה יהיה תהל (כי אמא שלה וכו') הם לא יקראו? אולי אז זה כבר יהיה מקובל?
ואגב מקור השם תהל הוא כן מהתנ"ך (הוא רק שם עצם ולא שם של דמות קיימת).
לא מדברת על נורמה של דור כזה או אחר.
מדברת על נורמה של דורות-דורות.
ויכול להיות שזה אכן יהיה נורמלי - ומי אמר שהנורמלי זה הטוב?
ולגבי זה:
זה לא הזמן שהופך את השמות לעדכניים יותר, עדכניים פחות - טובים יותר, טובים פחות.
הכוונה לא היתה למה שבשטח-למעשה, אלא למה שאמור להיות - המצב האידיאלי והנכון.
גם לי.
לא רק בשמות, בתיוג.
בעיני זו התנשאות לכתוב נגד ציבור מסוים
שאיננו חושב כמוך.
יש דרך לומר זו לא הדרך שלי ולא זו הדרך.
זהו, שקצת נתפסתם לדוגמאות.
כי במילים אחרות ולא ספציפיות ולא בוטות ובלי דוגמאות, באתי לכתוב על: תופעת שינוי המסורת הוותיקה לנו מדורי דורות כעם יהודי גאה. ולא מדובר רק על השינויים שהובאו כדוגמא, שיש מצב שהם אכן קטנים ולא מורגשים ומחליקים בגרון. אלא על כל מה שמעבר.
ואף אחד לא לקח כאן קבוצה כלשהי/קהילה/מגזר, כי אין קבוצה מוגדרת כזו. ומי שמשתמש בחודשים לועזיים בחיי היומיום, לא בהכרח שהוא משתייך לעולם הזה. בואו נבין ת'מסר, חבר'ה.
ועל תופעת שינוי מסורת, ומעבר אמיתי וחד בין הקבוצה החרדית המסורתית לנו מזה דורות - זה משהו שאני חושבת שאפשר להבין את זה.
יכול להיות שהדוגמאות וסגנון הכתיבה בו החלטתי לפרסם את זה, לא התאים לכולם. מקבלת, מחילה מכם.
נתת דוגמאות לשמות של בנות.
מה היו שמות הבנות של בני ישראל במצרים? לא זכור לי שרה רבקה רחל (כי אם סרח, שלומית, אלישבע)
ושמות הבנים דווקא נשמעים מודרניים לבני, נפג, זכרי, מושי ואילו רק מעט מהשמות של שבט לוי... גם משה הוא השם שנתנה בת פרעה.
ומה דינם של השמות-הינדה, רייזל וגיננדל.
לדעתי, אם יש משמעות טובה לשם הכל טוב.
שרה רבקה רחל ולאה, זה מוקרץ מאיפשהו? כולם יסכימו שלא.
לבני נפג זכרי ומושי, זה מוקרץ מאיפשהו?
אם יש לך לתת לי מקורות ממש על כל שם ושם מתקופת מצריים, מעולה. גם כן יסכימו כולם שלא.
ולכן ביקשתי לא להיתפס לדוגמא.
כי העבר הקדום שלנו, שעל בסיסו אנו חיים וקיימים ומחונכים - זה הכי טוב שיש.
כל השיח היה על החידוש מהמוכר, על שינוי מהמסורת, על סטיה חדה למקום אחר - שלא דומה ליהדות חרדית שרוצה להיות טובה יותר ורק להתקרב, והדוגמאות המצויינות ככל הנראה הן רק תוצאות.
שוב, בבקשה, לא להיתפס רק לדוגמאות.
לדעתי, אם יש משמעות טובה לשם הכל טוב.
יכול להיות.
דובר על תופעה שלימה, על רוח שונה.
גם על זה דובר, אכן. ונתתי את דעתי בנושא. במחילה אם הקפצתי אתכם קצת, מבינה שזה נושא מתסיס.
תודה על ההקשבה.