לאחר סגירת חוזה על סיפור בהמשכים או רגע לפני שליחת ספר לדפוס, מה טעים יותר מבחינת הקוראים ומה נכון יותר מבחינה שיווקית, להיקרא בשם מלא כדוגמת 'נתן גלנט' או 'חיים ולדר' או להסתתר מאחורי שם כמו ''מ. ארבל' (יאיר ויינשטוק) 'ח. אליאב' (משה גרילק) וכדו'?
אני למשל, כשאני קורא את חיים ולדר בגוף ראשון, אני רואה ושומע את חיים יושב ומתמלל לי את הדיאלוגים. אם היו קוראים לו 'ח. יפת' היה הרבה יותר קל להשאב לאווירה (מה גם שזה שם חם 'יפת'), אבל מהצד השיווקי אין ספק שולדר זה מותג שמוכר.
בקיצור, מה דעתכם?
אני למשל, כשאני קורא את חיים ולדר בגוף ראשון, אני רואה ושומע את חיים יושב ומתמלל לי את הדיאלוגים. אם היו קוראים לו 'ח. יפת' היה הרבה יותר קל להשאב לאווירה (מה גם שזה שם חם 'יפת'), אבל מהצד השיווקי אין ספק שולדר זה מותג שמוכר.
בקיצור, מה דעתכם?