פיסוק נכון

[מאיר למברגר]

השאלה היא בעת שמפסקים בסגנון שמרני, בלי מקפים ונקודותיים וכו', מה עושים אחרי המילים 'ואמר לו', האם בהמשך אחד 'ואמר לו ראה מעשי כמה נאים', או לפסק אחרי שתי מילים אלו?
דוגמא נוספת: א"ר אבדימי, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לא, שם תהא קבורתכם.

 

[ספרא וסייפא]

א"ר אבדימי, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לא, שם תהא קבורתכם.

כך:
א"ר אבדימי, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב; ואם לאו, שם תהא קבורתכם.

ניתן להתווכח על הפסיק שלפני 'ואמר להם', על הפסיק שאחרי 'ואמר להם' לא ניתן להתווכח.

 

[פינחס רוזנצוויג]

כך:
א"ר אבדימי, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב; ואם לאו, שם תהא קבורתכם.

ניתן להתווכח על הפסיק שלפני 'ואמר להם', על הפסיק שאחרי 'ואמר להם' לא ניתן להתווכח.

אתה מאפשר להתווכח אז אני מתווכח
חובה פסיק גם לפני ואמר להם.
לא נוותר על פסיקים שקיימים גם בטקסט עם פיסוק משוכלל.
אחרי מוטב יש פסיק נקודה.
זה סימן פיסוק שאינו מקובל בפיסוק שמרני, רק פסיקים ונקודות.

 

[ספרא וסייפא]

זה סימן פיסוק שאינו מקובל בפיסוק שמרני, רק פסיקים ונקודות.

נכנס לאט לאט, וטוב שכך. אף בש"ס המנוקד שנמנעו מלמקף, לא נמנעו מהנקו"פ.

לא נוותר על פסיקים שקיימים גם בטקסט עם פיסוק משוכלל.

כלל לא בטוח שיש פסיק שם בטקסט מודרני. כמי שלמד פיסוק, למיטב הבנתי - לא מגיע שם פסיק. ואיני אומר קבלו דעתי.

 

[מאיר למברגר]

לא נוותר על פסיקים שקיימים גם בטקסט עם פיסוק משוכלל.

אני בעניותי חולק על ההנחה הזו, בפיסוק שמרני ניתן ורצוי לתת פחות פסיקים מאשר בפיסוק משוכלל.
חלק מהשמרנות של הפיסוק מתבטא לא רק בצורת הפיסוק אלא בכמותו, מתוך צמצום פיסוק בלי לדחוף פסיק כל שניה
(אגב, בספרים הישנים של פעם היו מכניסים את כל המשפט הזה מתחילתו ועד סופו תחת אותו פסיק, ובינינו, גם אז קראו את זה מצויין והבינו טוב מאוד מה הכוונה)

 

[אבי. י.]

ובינינו, גם אז קראו את זה מצויין והבינו טוב מאוד מה הכוונה

צריך לשים לב לשני נקודות: א. בספרים ישנים של פעם, היה נושא של הבחור הזצער שהיה מסדר את האותיות על פלטה וכך היו מדפיסים, וממילא כל אות המחיר שלה היה מחיר רב וגבוה...
ב. וגם ככה הבינו מצוין, צריך לזכור את דברי הגמ' שמספרת על הרב של שאול המלך שהקריא להם תמחה את זכר עמלך מלשון זכרים - בנים - ולא מלשון שצריך למחות כל זכרון שלהם בעולם הזה...

 

[פינחס רוזנצוויג]

גם אז קראו את זה מצויין והבינו טוב מאוד מה הכוונה

אם מפסקים בשביל אלו שלא מבינים טוב
אז לא ראוי להסתמך על מה שפעם היו מבינים טוב
חוץ מזה, גם פעם היה קשה להבין
וראה כל מיני פיסוקים חדשים שטעו בפיסוק כי לא הבינו טוב

 

[חושב! כותב]

נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן. ואמר לו, ראה מעשי

נקוט כלל בידך - אין ו' החיבור אחרי פסיק (למעט מקרים נדירים ביותר).

אין ו' לאחר פסיק, ולכן החליף לנקודה??!!
אדרבה! לאחר פסיק הו' תקינה ולאחר נקודה לא, [למרות שגם זה קיים בספרות התורנית].

 

[מאיר למברגר]

אין ו' לאחר פסיק, ולכן החליף לנקודה??!!
אדרבה! לאחר פסיק הו' תקינה ולאחר נקודה לא, [למרות שגם זה קיים בספרות התורנית].

זו לא היתה דעה שלי, אלא הודעה פרטית שמישהו שלח לי והעליתי אותה על שמי.

 

[קנקן חדש]

כמי שלמד פיסוק, למיטב הבנתי - לא מגיע שם פסיק.

אם יותר לשאול: היכן??

 

[מעיין נובע]

אם יותר אף לי לשאול:
האם לימוד פיסוק רלוונטי בכלל?

וודאי שיועיל לטעויות קריטיות.
אבל הוא לא יתן מענה לסוגיית הפיסוק בעריכה תורנית.
עיין כמה אפשרויות העלו כאן לפיסוק משפט בודד ויחיד...

מה גם, שזה תלוי ממכון למכון וממחבר למחבר.
האחד "יקבל את הדין" ו"יסכים" לנקודותיים בתחילת ציטוט. אבל חלילה לא סימני שאלה...
האחר לעומתו, יהנה מכל גיוון נוסף לעין, מקפים, סימני קריאה וכו' וכו'
שאין ספק שלעין הקורא זה הכי נעים.

 

[ספרא וסייפא]

אם יותר לשאול: היכן??

אצל מפסקים מומחים.
יש מקצוע כזה. אמנם בלי תעודה ועניינים.
תכלס', כל מי שרוצה יכול להתהדר בתואר מפסק, רק שיעסוק בעניין רבות וילמד את הכללים.
רק עוד משהו קטנצ'יק: תחום הפיסוק הוא מסוג הדברים שמי שלא נולד עם זה - לא יהיה לו את זה.

בעריכה התורנית יש המון סוגי פיסוק, ולכל סוג - כללים משלה.
מי שאינו בקי - מערבב רבות ואינו מבחין בין תכלת לקלא אילן.
פותח האשכול עשה נכון כששאל על הפיסוק, ויפה ענו לו שיש הבדל בסגנון הפיסוק לאורך כל הספר.
ככלל, רצוי שלפני שמחליטים על סגנון פיסוק - להתייעץ עם מומחה בעריכה תורנית.

 

[קנקן חדש]

אצל מפסקים מומחים.
יש מקצוע כזה. אמנם בלי תעודה ועניינים.
תכלס', כל מי שרוצה יכול להתהדר בתואר מפסק, רק שיעסוק בעניין רבות וילמד את הכללים.
רק עוד משהו קטנצ'יק: תחום הפיסוק הוא מסוג הדברים שמי שלא נולד עם זה - לא יהיה לו את זה.

מי אלו 'המפסקים המומחים?
מה כולל המקצוע?
אם אפשר וצריך לעסוק בזה, למה מי שלא נולד עם זה - אין לו את זה?
אם הוא נולד עם זה, מדוע הוא צריך ללמוד ולעסוק בזה בשביל שיהיה לו את זה?

 

[ספרא וסייפא]

מי אלו 'המפסקים המומחים?
מה כולל המקצוע?
אם אפשר וצריך לעסוק בזה, למה מי שלא נולד עם זה - אין לו את זה?
אם הוא נולד עם זה, מדוע הוא צריך ללמוד ולעסוק בזה בשביל שיהיה לו את זה?

סרקזם זה מאוד נחמד.
פיסוק זה לדעת לפסק נכון, ולא לפי תחושת בטן, כמקובל במחוזותינו.
מי שנולד עם חוש כלשהו - לא אומר שהוא לא צריך ללמוד את המקצוע.

 

[אבי. י.]

אני חושב שזה כמו סופר סתם, שמי שיש לו כתב יפה יכול ללמוד סופר סתם

 

[פינחס רוזנצוויג]

ישנם כללי פיסוק ברורים מאוד. ראה למשל כאן:

תחומים כללי הפיסוק - האקדמיה ללשון העברית

נקודה (.) פסיק (,) נקודה ופסיק (;) נקודתיים (:) קו מפריד (–) סוגריים ( ) [ ] סימן שאלה (?) סימן קריאה (!) רצף נקודות; רצף קווים מֵירכאות (כפולות "-"; יחידות '-') גרש, גרשיים מקף (־) נספח א – שילוב טקסט באותיות לועזיות בתוך טקסט עברי נספח ב – שימושים מסורתיים של סימני הפיסוק

hebrew-academy.org.il

מאידך, בפיסוק תורני לא מקפידים במדויק על ההנחיות הנ"ל, ומערבבים קצת תחושות בטן.
זה לא כל כך קשה ללמוד את כל הכללים המוביאם בקישור לעיל ולא צריך לזה איזה מורה מקצועי.

 

[לעבדיג יענקל]

היכן ניתן להשיג את החוברת כללי הפיסוק של האקדמיה ללשון?

 

[אפכא מסתברא]

אין ו' לאחר פסיק, ולכן החליף לנקודה??!!
אדרבה! לאחר פסיק הו' תקינה ולאחר נקודה לא, [למרות שגם זה קיים בספרות התורנית].

אם לדייק: במשפט מחובר (להבדיל ממשפט כולל) - לאחר פסיק הו' תקינה.
הערות על הודעות נוספות באשכול:
לגבי הטיעון של 'מי שיש לו את זה' או 'נולד עם זה' - לא קשור: או שאתה מפסק לפי כללי האקדמיה (אפשר לראות באתר האקדמיה, לא צריך לקנות חוברת) או שלא - ואם לא, אין כללים ואין מה ללמוד מעורך תורני וותיק או מומחה. כמו שהוא עושה מה שנראה לו, תעשה גם אתה מה שנראה לך...
ולגבי כללי האקדמיה - בכ"ז למידה ממי שבקי בזה מועילה.

 

[אפכא מסתברא]

---מה פשר הכפילות?

 

[ספרא וסייפא]

הערות על הודעות נוספות באשכול:
לגבי הטיעון של 'מי שיש לו את זה' או 'נולד עם זה' - לא קשור: או שאתה מפסק לפי כללי האקדמיה (אפשר לראות באתר האקדמיה, לא צריך לקנות חוברת) או שלא - ואם לא, אין כללים ואין מה ללמוד מעורך תורני וותיק או מומחה. כמו שהוא עושה מה שנראה לו, תעשה גם אתה מה שנראה לך...
ולגבי כללי האקדמיה - בכ"ז למידה ממי שבקי בזה מועילה.

גם האקדמיה מודה שיש יוצאים מן הכלל.
וכשיש יוצאים מן הכלל - צריך להיות מספיק מנוסים כדי לפסק נכון.
בעריכה התורנית יש יותר מידי מקומות בהם צריכים לחרוג מכללי האקדמיה, שם צריך ניסיון, וכן, גם חוש.
הניסיון הוכיח בפרוייקט שחיפשו מפסקים מומחים, עורכים רבים הגישו עבודות, והם כלל לא התחילו לענות על ההגדרה 'מפסק', על אף שבעבודה הרגילה הם סופר מעולים.