נכתב ע"י חנון;1784714:
לאור מה שכתבו אם זה מקום סכנה וכו' נזכרתי במדרש/מאמר שאיני זוכרת במדויק ואשמח אם יתקנו אותי
כשהקב"ה מינה את השטן להיות מלאך המות הוא פחד מהתפקיד אמר לו הקב"ה אל תדאג, אף פעם לא יאשימו אותך! תמיד יגידו שבגלל המחלה ובגלל התאונה וכו'
לא הנחש ממית אלא החטא!
האירועים האלה קוראים לנו להתעורר ולשוב לה' אלוקינו
קרעו לבבכם ואל קרעו בגדיכם
בשורות טובות ופתקא טבא
אני משער שאין מדרש כזו. עכ"פ לא עם משמעות שאתה מוציא ממנו.
ברור כי הכל משמים, וברור שאנו צריכים להתעורר. אבל ברור גם שאסור להיכנס למקום סכנה, וברור גם שהאדם שנכנס לשם מעלה את הסיכויים שלו להיפגע.
להלן ציטוט גמרא רלוונטי (מעורבב עם פירוש משולב)
חברותא שבת דף לב עמוד א
והוינן בה: וגברי, והאנשים - היכא היכן מעשים שלהם מיבדקי?
אמר ריש לקיש: בשעה שעוברים על הגשר, שהסכנה מצויה שם.
ופרכינן: וכי רק על גשר, ותו לא?
ומבארינן: אימא הכי, כל מקום סכנה הוא כעין גשר [כמו קיר נטוי, ויוצא לדרך].
הגמרא מביאה הנהגות של האמוראים שחששו בעברם במקום סכנה:
רב, לא עבר במברא, ספינה, דיתיב בה עובד כוכבים. אמר: דילמא אותו גוי, מיפקיד ליה דינא עליה, הוא ראוי להענש, ומתפיסנא ואענש בהדיה.
שמואל, הנהגתו היתה להיפך, והוא לא עבר אלא במברא דאית ביה עובד כוכבים. כי אמר: שטנא השטן - בתרי אומי, בשני אומות יחד, לא שליט.
רבי ינאי הוה בדיק הספינה שאין בה נקב, ועבר.
ואזיל רבי ינאי לטעמיה, דאמר: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה, ויחשוב לומר שעושין לו נס, כישמא אין עושין לו נס. ואף אם עושין לו נס - מנכין, מפחיתים לו מזכויותיו בשכר הצלתו(95).
אמר רבי חנין: מאי קראה? דכתיב: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". דהיינו, הוקטנו ונתמעטו זכויותי בשביל החסדים אשר עשית עימי.
רבי זירא היה נוהג, שביומא דשותא, יום שמנשבת בו רוח דרומית חזקה, לא נפיק לביני דיקלא, מחשש שיפול עליו עץ דקל.
פיגוע בשער האריות
הנושאים החמים
